מידע על זכויות עובדים
 

 
 
כתובות לעזרה

 
 
 
על הזכות לעבוד
 
 
 
הרחבה על המצב כיום בשוק העבודה

 
 
 
למידע נוסף

 
 
 
מאמרים בנושא זכויות עובדים
 
 
 


זכויות עובדים
 

"גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה" (נדרים מ"ט ע"ב)
 

הזכות לעבוד ולהתפרנס בכבוד היא אחת מזכויות האדם הבסיסיות. כאשר אדם אינו עובד, או מועסק בתנאי ניצול, בנוסף להשלכות הכלכליות, גם כבודו כאדם נפגע. הזכות לעבודה ולתנאי עבודה הוגנים הוכרה בשורה של אמנות בינלאומיות, ביניהן ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם והאמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות.

האגודה לזכויות האזרח בישראל הציבה את תחום זכויות העובדים ודורשי העבודה בראש סדר העדיפויות שלה וכאחד מהיעדים המרכזיים לפעילותה, בעקבות הפגיעה הגוברת והולכת בשנים האחרונות בזכויותיהם של ציבורים אלה.

 על מה הצעקה?

כמה נתונים על שוק העבודה הישראלי בשנים האחרונות:

לפי דוח עמותת מחויבות, במהלך שנת 2004 חלה ירידה קלה באבטלה המדווחת, שעומדת על כ- 278,000 מובטלים, שהם 10.4% מכוח העבודה. אך ירידה זו היא רק לכאורה. אם מביאים בחשבון את אלה שהתייאשו מלמצוא עבודה (כ- 54,000 עובדים) ואת אלה העובדים במשרה חלקית שלא מרצונם (כ- 153,000 עובדים), מגיע שיעור המובטלים והמובטלים חלקית לכדי 18.1%, שהם כ- 485,000 איש ואישה. הירידה הקלה באבטלה המדווחת נגרמת בעיקר מגידול במספר המועסקים במשרה חלקית ושכר נמוך, שאינו מאפשר מחיה בכבוד.

בין רבע לחצי מהעובדים בישראל נמנים עם המשתכרים ברמות השכר הנמוכות. השיעור הרשמי של המשתכרים פחות משכר המינימום הולך וגדל.

על פי הערכות רשמיות, 2.5% מכלל המועסקים בישראל, כ- 100,000 איש, מועסקים באמצעות חברות כוח אדם. לפי הערכות לא רשמיות עומד שיעור עובדי חברות כוח האדם ועובדי הקבלן על כ- 10% מכוח העבודה, לעומת כ-2% באירופה. עובדים אלה משתכרים כ- 60% בלבד משכרו של עובד מן המניין, אינם זכאים לתנאים שווים לתנאי העבודה של העובדים ה"רגילים", ואינם נהנים מביטחון תעסוקתי כלשהו.

נשים עדיין מרוויחות פחות מגברים (ההכנסה לשעת עבודה של אישה שכירה בשנת 2002 הייתה 36.7 שקל, ואילו גבר הרוויח בממוצע 23% יותר - 45.3 שקל לשעה), ובמקרים רבים מופלות בקבלה לעבודה בשל היותן אמהות, או מפוטרות כאשר המעסיק מגלה שהן בהיריון.

אזרחי ישראל הערבים מופלים בקבלה לעבודה, בין השאר באמצעות שימוש בקריטריון השירות הצבאי כתנאי לקבלה לעבודה, ושיעור הבלתי מועסקים בקרבם עומד על 13.3% לעומת 9.9% בקרב יהודים ואחרים (נכון לשנת 2002). השכירים/ות ביישובים הערביים הם בעלי השכר הממוצע הנמוך ביותר בישראל (בשנת 2001 היה השכר הממוצע בישובים אלה 5252 ש"ח לחודש - כ- 30% פחות מהשכר הארצי הממוצע).

עובדים רבים נפלטים ממעגל העבודה בשנות ה- 40 וה- 50 לחייהם, ומתקשים מאוד למצוא מקום עבודה חדש.

  עוד...

אבל יש חוקים שאמורים להגן על זכויות העובדים ולמנוע הפליה.

בישראל קיימים חוקי מגן, האמורים להבטיח לעובדים זכויות בסיסיות, ביניהן שכר מינימום, שעות מנוחה, ימי חופשה, דמי מחלה ופיצויי פיטורין. חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר הפליה - בקבלה לעבודה, בתנאי העבודה, בקידום ובפיטורין או תשלומי פרישה - מטעמי מין, נטיה מינית, מעמד אישי, הורות, גיל, לאום, דת ועוד. אולם חוקים אלה אינם נאכפים. משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה, שאמור לדאוג לאכיפת חוקי העבודה, מקצה למשימה זו פקחים ספורים, והטיפול בתיקי החקירה נמשך חודשים ואף שנים.

למה הממשלה לא עושה דבר?

בדור האחרון מתחזקות בעולם ובישראל מגמות המדגישות זכויות ליברליות (חופש החוזים, חופש העיסוק, הזכות לקניין ועוד) על פני זכויות חברתיות וכלכליות (ביניהן הזכות לקיום בכבוד, לעבודה, לשכר הוגן ולתנאי עבודה ראויים). תפיסות המכשירות ניצול עובדים, שימוש בבני אדם ככוח עבודה זול וראיית העבודה כמצרך הנן דומיננטיות מאד, ונשענות על רטוריקה של "גמישות" ו"התייעלות". כוחם של גורמים אינטרסנטים במדינה וב"שוק" לנצל עובדים הוא עצום.

לעיתים הממשלה עצמה נותנת יד להפרת החוק. כך, ביזמת משרד האוצר, שונה, בחוק ההסדרים לשנת 2004, הסעיף בחוק, שאסר על הממשלה להתקשר בחוזה עם חברות, שהורשעו בעברות על חוק שכר מינימום, במשך שנה מההרשעה. בצעד זה מעניקה המדינה תמריץ מסוכן לקיפוח עובדים ולהפרת זכויותיהם. המדינה עצמה היא אחד המעסיקים הגדולים של עובדים זולים דרך חברות כוח אדם. ממצאי פרוייקט שטח שנערך על-ידי סטודנטים בקליניקה לרווחה תעסוקתית באוניברסיטה העברית בירושלים, שפורסמו במאי 2005, מראים על תופעה נרחבת של הפרת הזכויות המובטחות לעובדים על פי חוקי המגן בקרב עובדי קבלן בשירות המדינה.

למה העובדים לא עומדים על זכויותיהם?

תהליכי ההפרטה, התרחבות ההעסקה באמצעות חברות כוח אדם וקבלנים, שיעור האבטלה הגבוה, אוזלת ידה של המדינה באכיפת חוקי המגן על המעסיקים - כל אלה ועוד יוצרים בשוק העבודה יחסי כוחות שנוטים בבירור לצד המעסיקים. במצב כזה מוכנים דורשי עבודה לקבל כל הצעה, גם אם לא יקבלו את הזכויות הבסיסיות ביותר המובטחות להם בחוק (כגון שכר מינימום, שעות מנוחה, דמי נסיעה), ועובדים חוששים להתנגד לפגיעה בזכויותיהם או להגיש תביעות נגד מעבידים, פן יפוטרו.

ומה עושים?

ארגוני זכויות האדם, וביניהם האגודה לזכויות האזרח, מנסים להיאבק במגמות אלה באמצעים משפטיים, ציבוריים וחינוכיים. למרות הקושי, ניכרים הישגים בלתי מבוטלים לזכויות העובדים באמצעות משפט העבודה ומערכת בתי הדין לעבודה, ובאמצעות פעולות ציבוריות, המדגישות את זכויות האדם כעובד. האגודה לזכויות האזרח מאמינה, כי אין לנתק תופעה זאת של ניצול עובדים מצורות אחרות של ניצול ושל הפרת זכויות אדם, וכי יש לשאוף לקידום זכויות העובדים כחלק משינוי כולל של השיח והמדיניות בנוגע לזכויות אדם בישראל.

 

 

הדף עודכן לאחרונה 2.1.05