מידע על זכויות עובדים
 

זכויות של מחפשי עבודה

 זכויות עובדים

 זכויות נשים בעבודה

 רשימת חוקים הרלבנטיים לדורשי עבודה

 רשימת חוקים הרלבנטיים לעובדים

 מאתר "קו לעובד" - זכותון לעובדים

 מאתר משרד התמ"ת - יחסי עבודה וזכויות עובדים

מאתר הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה - זכויות נשים בעבודה, ינואר 3002

 מאתר האגודה לזכויות האזרח - דפי מידע בנושא זכויות נשים בעבודה

  דף מידע: קנסות לא חוקיים

  מאתר הנוער העובד והלומד - על זכויות בני נוער עובדים

גופים וארגונים המסייעים למחפשי עבודה

גופים וארגונים המסייעים לעובדים

 מתוך ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם: 

 "סעיף כג.

(1)כל אדם זכאי לעבודה, לבחירה חופשית של עבודתו, לתנאי עבודה צודקים והוגנים ולהגנה מפני אבטלה.

(2) כל אדם, ללא כל הפליה, זכאי לשכר שווה בעד עבודה שווה.

(3) כל עובד זכאי לשכר צודק והוגן, אשר יבטיח לו ולבני ביתו קיום הראוי לכבוד האדם, אם יהיה צורך בכך, על ידי אמצעים אחרים של הגנה סוציאלית.

(4) כל אדם זכאי לאגד אגודות מקצועיות ולהצטרף לאגודות כדי להגן על ענייניו.

 סעיף כד.

כל אדם זכאי למנוחה ולפנאי, ובכלל זה הגבלת שעות העבודה במידה המתקבלת על הדעת וחופשה בשכר לעיתים מזומנות. "

 לנוסח המלא של ההכרזה

 מתוך האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות:

  "סעיף 6.

1. מדינות שהן צד באמנה זו מכירות בזכות לעבודה, הכוללת את זכותו של כל אדם להשיג אפשרות להשתכר למחייתו בעבודה שיבחר בה, או יקבלנה, באורח חופשי, והן ינקטו צעדים מתאימים כדי להבטיח זכות זו.

 סעיף 7.

מדינות שהן צד באמנה זו מכירות בזכותו של כל אדם להנאה מתנאי עבודה צודקים ונאותים, אשר יספקו במיוחד:

 א. תשלום המבטיח לכל העובדים, בחינת מינימום:

(1) שכר הוגן ותשלום שווה תמורת עבודה בעלת ערך שווה, בלא הפליה מכל סוג שהוא; במיוחד יובטחו לנשים תנאי עבודה שאינם נופלים מן התנאים שמהם נהנים גברים, והן יקבלו תשלום שווה תמורת עבודה שווה; וכן

(2) קיום נאות לעצמם ולמשפחותיהם בהתאם להוראותיה של אמנה זו;

 ב. בטיחות ובריאות בעבודה,

 ג. הזדמנות שווה לכל אדם להתקדם בעבודתו לשלב מתאים גבוה יותר, בלא להתחשב בכל שיקול אחר לבד משיקולי ותק וכושר;

 ד. מנוחה, עתות פנאי, הגבלה סבירה של שעות העבודה וחופשות תקופתיות בתשלום, וכן תשלום בעד ימי פגרה כלליים.

 סעיף 8.

מדינות שהן צד באמנה זו מתחייבות להבטיח:

 1. א. זכותו של כל אדם להתאגד עם אחרים לאיגודים מקצועיים, ולהצטרף לאיגוד מקצועי לפי בחירותו,

 ד. הזכות לשבות, ובלבד שישתמשו בה בהתאם לחוקי כל ארץ וארץ. "

 לנוסח המלא של האמנה

 מאתר "אג'נדה" - עובדים ועניים

 מאתר "קו לעובד" - מי יגן על חוקי המגן

 מאתר עמותת מחויבות - על תוכנית ויסקונסין

  דוח האבטלה 4002, עמותת מחויבות

  דוח העוני 3002, מאתר המוסד לביטוח לאומי

  תקציר הקורס "עובדים ועבדים בישראל 4002", מרצים: אפרים דוידי ואלה קרן, מאתר המכללה החברתית כלכלית

  מתוך דוח האגודה לזכויות האזרח "תמונת מצב", יוני 4002

 מהעיתונות

 גם במשרדי הממשלה מופרות זכויות עובדי הניקיון, רותי סיני, "הארץ", 50.5.61

 לפחות %01 מהשכירים לא מקבלים תלושי שכר, אבל בתמ"ת מתנגדים לחוק שיקבע מאסר למעסיקיהם, רותי סיני, "הארץ", 50.5.01

 מכת המדינה החדשה: הלנות שכר, תני גולדשטיין, teny, 50.4.92

 אסור לפטר אישה בהריון, אז מה? רותי סיני, "הארץ", 50.4.51

 הדברים שנתניהו שוכח לספר, רותי סיני, "הארץ", 50.4.11

 מחקר יחסי עבודה: גירוש זרים לא הגדיל הביקוש לעובדים, חיים ביאור, "הארץ", 50.4.4

 בלי מפעל ובלי יזמים - כסייפה הפכה למובילה בטבלת האבטלה, ניר חסון, "הארץ", 50.3.7

 בכסייפה המובטלים כבר לא עושים חפלה לשרים שבאים לבקר, כי "בכל מקרה לא ייצא מזה כלום", ניר חסון, "הארץ", 50.3.7

 אופקים שוקעת בתוך ים האבטלה, ניר חסון, "הארץ", 50.3.6

 רשימת הערים עם יותר מ- %01 אבטלה הגיעה לאור עקיבא, רותי סיני, "הארץ", 50.3.4

 %4.01 אחוזי אבטלה ב-4002; עלייה במספר המובטלים שחיפשו עבודה יותר משנה, מוטי בסוק, "הארץ", 50.3.1

 "אני לא מוצא עבודה, כי אני מבוגר", תני גולדשטיין, teny, 50.2.52

 הפוך ממה ששומעים, רותי סיני, "הארץ", 50.2.8

 חצי מיליון התייצבו ב-4002 בלשכות התעסוקה; שליש מהם "מובטלים כרוניים", רותי סיני, "הארץ", 50.2.1

 05 פלוס, עבודה מינוס, רותי סיני, "הארץ", 50.1.82

 "דמי אבטלה מגינים על בעלי שכר גבוה ולא על עובדים זמניים בשכר נמוך", יורם גביזון, "הארץ", 50.1.81

 בקרית מלאכי מסתערים על בזק: 004 משרות בעיר עם %91 אבטלה, יובל אזולאי, "הארץ", 50.1.01

"חשבנו שהלנת שכר יש רק בארצות מתפתחות", תני גולדשטיין, teny, 40.01.1

 קשה לחשוב על מקום עבודה מסוכן ממנו, לילי גלילי, "הארץ", 40.7.22

 53 פקחים ינסו להגן על העובד הישראלי, רותי סיני, "הארץ", 40.6.91

 אם רק הרבנים היו מרשים להם להשבית את שירותי הקבורה, צחר רותם, "הארץ", 40.3.22

אתר "עובדות" של עו"ד מיה צחור - זכויות נשים בעבודה

 מאתר שי"ל - שירות יעוץ לאזרח

מאתר "פסק דין"

 "מובטל" - אתר פרטי למען דורשי עבודה

ולזה קוראים גמישות, עמירם גיל, 40.8.48

 כבוד וביטחון, אריאל רובינשטיין, ynet, 40.8.81

 השוק הגמיש של הניצול, עמירם גיל, 40.7.11

 עובדי קבלן אינם הפרות של מקדונלד'ס, טליה אהרוני, הארץ, 40.7.6

 העובד ייפגע ויגיד תודה, עמירם גיל, הארץ, 40.5.21

 מדינה או חברת כוח אדם, איציק ספורטא, מאתר חברה צודקת (פורסם במקור באתר "העוקץ"), 40.3.42

 הם מ-פ-ח-ד-י-ם, עמירם גיל, מאתר קו לעובד, 40.2.42

 כשהמדינה רוצה, המדינה יכולה, יורם בר-קובץ, מאתר חברה צודקת, 40.2.91

 שביתה בזכות, פרופ' אלון הראל, 30.11.4

 מאמרים נוספים אפשר למצוא באתרים: "קו לעובד", "חברה צודקת", "הגדה השמאלית", "העוקץ"

זכויות עובדים
 

"גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה" (נדרים מ"ט ע"ב)
 

הזכות לעבוד ולהתפרנס בכבוד היא אחת מזכויות האדם הבסיסיות. כאשר אדם אינו עובד, או מועסק בתנאי ניצול, בנוסף להשלכות הכלכליות, גם כבודו כאדם נפגע. הזכות לעבודה ולתנאי עבודה הוגנים הוכרה בשורה של אמנות בינלאומיות, ביניהן ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם והאמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות.

האגודה לזכויות האזרח בישראל הציבה את תחום זכויות העובדים ודורשי העבודה בראש סדר העדיפויות שלה וכאחד מהיעדים המרכזיים לפעילותה, בעקבות הפגיעה הגוברת והולכת בשנים האחרונות בזכויותיהם של ציבורים אלה.

 על מה הצעקה?

כמה נתונים על שוק העבודה הישראלי בשנים האחרונות:

לפי דוח עמותת מחויבות, במהלך שנת 2004 חלה ירידה קלה באבטלה המדווחת, שעומדת על כ- 278,000 מובטלים, שהם 10.4% מכוח העבודה. אך ירידה זו היא רק לכאורה. אם מביאים בחשבון את אלה שהתייאשו מלמצוא עבודה (כ- 54,000 עובדים) ואת אלה העובדים במשרה חלקית שלא מרצונם (כ- 153,000 עובדים), מגיע שיעור המובטלים והמובטלים חלקית לכדי 18.1%, שהם כ- 485,000 איש ואישה. הירידה הקלה באבטלה המדווחת נגרמת בעיקר מגידול במספר המועסקים במשרה חלקית ושכר נמוך, שאינו מאפשר מחיה בכבוד.

בין רבע לחצי מהעובדים בישראל נמנים עם המשתכרים ברמות השכר הנמוכות. השיעור הרשמי של המשתכרים פחות משכר המינימום הולך וגדל.

על פי הערכות רשמיות, 2.5% מכלל המועסקים בישראל, כ- 100,000 איש, מועסקים באמצעות חברות כוח אדם. לפי הערכות לא רשמיות עומד שיעור עובדי חברות כוח האדם ועובדי הקבלן על כ- 10% מכוח העבודה, לעומת כ-2% באירופה. עובדים אלה משתכרים כ- 60% בלבד משכרו של עובד מן המניין, אינם זכאים לתנאים שווים לתנאי העבודה של העובדים ה"רגילים", ואינם נהנים מביטחון תעסוקתי כלשהו.

נשים עדיין מרוויחות פחות מגברים (ההכנסה לשעת עבודה של אישה שכירה בשנת 2002 הייתה 36.7 שקל, ואילו גבר הרוויח בממוצע 23% יותר - 45.3 שקל לשעה), ובמקרים רבים מופלות בקבלה לעבודה בשל היותן אמהות, או מפוטרות כאשר המעסיק מגלה שהן בהיריון.

אזרחי ישראל הערבים מופלים בקבלה לעבודה, בין השאר באמצעות שימוש בקריטריון השירות הצבאי כתנאי לקבלה לעבודה, ושיעור הבלתי מועסקים בקרבם עומד על 13.3% לעומת 9.9% בקרב יהודים ואחרים (נכון לשנת 2002). השכירים/ות ביישובים הערביים הם בעלי השכר הממוצע הנמוך ביותר בישראל (בשנת 2001 היה השכר הממוצע בישובים אלה 5252 ש"ח לחודש - כ- 30% פחות מהשכר הארצי הממוצע).

עובדים רבים נפלטים ממעגל העבודה בשנות ה- 40 וה- 50 לחייהם, ומתקשים מאוד למצוא מקום עבודה חדש.

  עוד...

אבל יש חוקים שאמורים להגן על זכויות העובדים ולמנוע הפליה.

בישראל קיימים חוקי מגן, האמורים להבטיח לעובדים זכויות בסיסיות, ביניהן שכר מינימום, שעות מנוחה, ימי חופשה, דמי מחלה ופיצויי פיטורין. חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר הפליה - בקבלה לעבודה, בתנאי העבודה, בקידום ובפיטורין או תשלומי פרישה - מטעמי מין, נטיה מינית, מעמד אישי, הורות, גיל, לאום, דת ועוד. אולם חוקים אלה אינם נאכפים. משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה, שאמור לדאוג לאכיפת חוקי העבודה, מקצה למשימה זו פקחים ספורים, והטיפול בתיקי החקירה נמשך חודשים ואף שנים.

למה הממשלה לא עושה דבר?

בדור האחרון מתחזקות בעולם ובישראל מגמות המדגישות זכויות ליברליות (חופש החוזים, חופש העיסוק, הזכות לקניין ועוד) על פני זכויות חברתיות וכלכליות (ביניהן הזכות לקיום בכבוד, לעבודה, לשכר הוגן ולתנאי עבודה ראויים). תפיסות המכשירות ניצול עובדים, שימוש בבני אדם ככוח עבודה זול וראיית העבודה כמצרך הנן דומיננטיות מאד, ונשענות על רטוריקה של "גמישות" ו"התייעלות". כוחם של גורמים אינטרסנטים במדינה וב"שוק" לנצל עובדים הוא עצום.

לעיתים הממשלה עצמה נותנת יד להפרת החוק. כך, ביזמת משרד האוצר, שונה, בחוק ההסדרים לשנת 2004, הסעיף בחוק, שאסר על הממשלה להתקשר בחוזה עם חברות, שהורשעו בעברות על חוק שכר מינימום, במשך שנה מההרשעה. בצעד זה מעניקה המדינה תמריץ מסוכן לקיפוח עובדים ולהפרת זכויותיהם. המדינה עצמה היא אחד המעסיקים הגדולים של עובדים זולים דרך חברות כוח אדם. ממצאי פרוייקט שטח שנערך על-ידי סטודנטים בקליניקה לרווחה תעסוקתית באוניברסיטה העברית בירושלים, שפורסמו במאי 2005, מראים על תופעה נרחבת של הפרת הזכויות המובטחות לעובדים על פי חוקי המגן בקרב עובדי קבלן בשירות המדינה.

למה העובדים לא עומדים על זכויותיהם?

תהליכי ההפרטה, התרחבות ההעסקה באמצעות חברות כוח אדם וקבלנים, שיעור האבטלה הגבוה, אוזלת ידה של המדינה באכיפת חוקי המגן על המעסיקים - כל אלה ועוד יוצרים בשוק העבודה יחסי כוחות שנוטים בבירור לצד המעסיקים. במצב כזה מוכנים דורשי עבודה לקבל כל הצעה, גם אם לא יקבלו את הזכויות הבסיסיות ביותר המובטחות להם בחוק (כגון שכר מינימום, שעות מנוחה, דמי נסיעה), ועובדים חוששים להתנגד לפגיעה בזכויותיהם או להגיש תביעות נגד מעבידים, פן יפוטרו.

ומה עושים?

ארגוני זכויות האדם, וביניהם האגודה לזכויות האזרח, מנסים להיאבק במגמות אלה באמצעים משפטיים, ציבוריים וחינוכיים. למרות הקושי, ניכרים הישגים בלתי מבוטלים לזכויות העובדים באמצעות משפט העבודה ומערכת בתי הדין לעבודה, ובאמצעות פעולות ציבוריות, המדגישות את זכויות האדם כעובד. האגודה לזכויות האזרח מאמינה, כי אין לנתק תופעה זאת של ניצול עובדים מצורות אחרות של ניצול ושל הפרת זכויות אדם, וכי יש לשאוף לקידום זכויות העובדים כחלק משינוי כולל של השיח והמדיניות בנוגע לזכויות אדם בישראל.