אמא יקרה לי

אמא יקרה לי

נאבקים לרפורמה בתחום הסיעוד

הם היו שם בשבילנו. אנחנו נהיה שם בשבילם. בשביל ההורים, בשביל בן הזוג או הסבתא האהובים שלנו. אנו רוצים לראות אותם מזדקנים בכבוד, להבטיח להם ששנותיהם האחרונות יהיו מכובדות ומאושרות. כך אנו מקווים שינהגו גם בנו ביום מן הימים, כשנזדקק לעזרה.

אחד מכל ארבעה זקנים וזקנות הוא סיעודי ונזקק לסיוע בדרגות שונות כדי לבצע מטלות יומיומיות. וכשזה קורה – בני המשפחה מגלים כי הביטוח הלאומי מממן עובד סיעוד באופן חלקי ביותר, ושחברת הביטוח לא ממש עוזרת. אם, חלילה, אחד ההורים זקוק לאשפוז – זה לא כלול בסל הבריאות, וכדי להבטיח להורה טיפול ראוי בהתאם לצרכיו יש להוציא הרבה מאוד כסף, מהכיס הפרטי.

רק לחץ ציבורי יכול להביא לשינוי. הצטרפו למאבק.

 

למאבק שותפים הגורמים הבאים: האגודה לזכויות האזרח, כן לזקן, המשפט בשירות הזקנה, שדולת הגמלאים חיפה, האגודה לזכויות החולה, רופאים לזכויות אדם, מינהל לשירותי קהילה בעיריית ירושלים, הברית להתארגנויות עזרה עצמית ירושלים, הקליניקה לזכויות זקנים וניצולי שואה באונ' בר אילן, caregivers israel ו"אנו".

 

קראו מדוע ועל מה אנו נאבקים – לחצו על החץ הירוק להרחבה

להמשך קריאה... לסגירה

לאחד מארבעה זקנים וזקנות בגיל הפנסיה יש קושי בתפקוד היומיומי, ברמות שונות, והם נזקקים לסיוע צמוד של קרוב משפחה או של מטפל מקצועי, לרוב בבית ולעתים גם במוסד סיעודי. הסיכוי להזדקק לשירותי סיעוד עולה בצורה חדה ככל שמאריכים חיים.

הטיפול והאשפוז הסיעודי הם ביטוי מובהק לחובתה של המדינה לממש את הזכות לבריאות ואת הזכות לקיום בכבוד. ללא סיעוד בריאותה של הזקנה תדרדר במהירות, חייה יהיו בסכנה, וכבודה יירמס.

על אף מרכזיותן וחשיבותן של זכויות אלו, במדינת ישראל הן אינן מובטחת לזקן ולזקנה הסיעודיים בשעותיהם הקשות ביותר.

מערכת האשפוז והטיפול הסיעודי הקיימת כיום בישראל מרובת כשלים ובעיות. מרבית הזקנות והזקנים הסיעודיים נותרים בביתם אך זקוקים לעזרה בתפקוד היומיומי. מכוח החוק, המדינה גובה מכל תושב סכום קבוע במסגרת דמי הביטוח הלאומי לצורך ביטוח סיעודי. ביטוח זה מממן את עבודתו של מטפל סיעודי, שמסייע לזקן בביתו, אך מספר השעות השבועיות הניתנות לכל זקן וזקנה מאוד מצומצם, ורחוק מלענות על הצרכים של אדם הזקוק לעזרה בתפקוד היומיומי.  כדי לטפל כראוי בזקן הסיעודי, על אחד מבני המשפחה, לרוב אחד הילדים, להקדיש עצמו לטיפול בהורה הסיעודי תוך פגיעה קשה באפשרות להמשיך ולהתפרנס. רבים נאלצים לשאת בהוצאות רבות מכיסם הפרטי, ועל חשבון צרכים בסיסיים אחרים, כדי לממן עובדים סיעודיים באופן פרטי.

כאשר ההורה נזקק לאשפוז סיעודי מתמשך, מתברר כי רק הזקנים העניים ביותר זכאים לאשפוז סיעודי מוסדי ללא השתתפות עצמית. מי שמצבם הכלכלי מעט טוב יותר נדרשים – הם וילדיהם – לשלם השתתפות עצמית של אלפי שקלים בחודש, תוך שהרשויות חודרות לפרטיותם. לחלופין הם נדחפים לשוק הפרטי ונדרשים לממן את מלוא עלות האשפוז, שעשויה להגיע לפי שניים מהשכר הממוצע במשק.

ואם בכל אלה לא די, הרי שהשירותים הסיעודיים מפוצלים בין רשויות רבות, באופן המגביר את הביורוקרטיה שעמה נאלצים הזקנים ובני משפחותיהם להתמודד, ומקשה על השגת רצף טיפולי.

ניתן לסכם ולומר כי זקנות וזקנים סיעודיים רבים בישראל אינם יכולים לצפות לטיפול שישמור על כבודם ועל בריאותם בשנותיהם האחרונות.

המצב הבעייתי ידוע  למשרד הבריאות ושר הבריאות אף ניסה בשנת 2011 לקדם רפורמה שתפתור לפחות חלק מהבעיות, אך גורמים רבים מדי הכשילו את המהלך. רק לחץ ציבורי יכול להביא לשינוי.

מה אנחנו מציעים?

אנו מציעים רפורמה שתכלול שלושה רכיבים מרכזיים:

  • מתן חופש בחירה אמיתי לזקנות ולזקנים להישאר בביתם ובקהילתם ככל שמתירה להם בריאותם, באמצעות מתן סל שירותים מגוון ומספק לכל זקן וזקנה סיעודיים בקהילה. הסל יינתן במימון ציבורי, על בסיס אוניברסלי (ללא מבחן הכנסות), ותוך העלאה משמעותית של שעות הסיעוד הממומנות.
  • עיגון זכות אוניברסלית לאשפוז גריאטרי ממושך לכל זקן וזקנה סיעודיים שאינם מסוגלים עוד להישאר בביתם, באמצעות הכנסת האשפוז הגריאטרי לסל שירותי הבריאות הבסיסי שבאחריות קופות החולים, וביטול השתתפותם של בני המשפחה בעלות האשפוז.
  • כינון מסגרת-על מאחדת של כלל שירותי הסיעוד – בקהילה ובמסגרות המוסדיות, ופישוט ההליכים שהזקן או הזקנה ובני משפחתם נדרשים לעבור כדי למצות את זכויותיהם.

 

להרחבה ראו נייר עמדה: ביטוח סיעוד ציבורי – הצורך ברפורמה חקיקתית, האגודה לזכויות האזרח ואוניברסיטת חיפה.

צפו בפרק "מחדל הביטוח הסיעודי" בתכנית "המערכת" עם מיקי חיימוביץ'

להזדקן בבית בכבוד
02

להזדקן בבית בכבוד

אמא שילמה כל חייה ביטוח לאומי. בשעה טובה מלאו לה 82. היא עדיין אופה את העוגות הנהדרות בתבל, אבל בעצם אני צריכה לעשות הכל והיא מסוגלת בעיקר לשבת ולתת לי הוראות הכנה. היא כבר לא מצליחה להתלבש לבדה ומתקשה לקום מהמיטה. כשבאו לבחון את מצבה היא שיחקה אותה עצמאית ונקבע שהיא זכאית לגמלת סיעוד רק ברמה נמוכה. נדהמתי לגלות שמדובר בעשר שעות בלבד. לא ביום. בשבוע. איך היא אמורה להסתדר בשאר הזמן? אני בת יחידה ועובדת כמו מטורפת לפרנס את הילדים. אם אתחיל להיעדר מהעבודה אני עלולה לאבד אותה. כדי להביא עובדת סיעוד באופן פרטי נצטרך לשלם כ-7,500 ₪ בחודש, והביטוח הלאומי יחזיר לכל היותר 1,600 ₪. אלוהים אדירים, מאיפה אגייס את הסכום העצום הזה?

 

קראו מה אנו מציעים – לחצו על החץ הירוק להרחבה.

להמשך קריאה... לסגירה

רוב הזקנות והזקנים הסיעודיים בישראל (מעל 87%) מתגוררים בקהילה, כלומר בביתם או בבית קרובים. ההישארות בקהילה היא החלופה המועדפת במרבית המקרים. היא מאפשרת לזקן הסיעודי להמשיך ככל הניתן בשגרת חייו ולשמור על קשריו החברתיים והקהילתיים,  ומונעת מעבר למוסד שבו זכויותיו מוגבלות. גם מבחינה רפואית יש עדיפות להישארות בקהילה על פני מעבר לסביבה של מוסד סיעודי, שבמקרים רבים מזרזת את התדרדרות המצב הבריאותי והתפקודי של הזקן הסיעודי.

הסיוע לזקנים בקהילה מבוסס על מספר מערכי תמיכה. אחד החשובים שבהם הוא מערך גמלאות הסיעוד, המעוגן בחוק הביטוח הלאומי. כל זקן או זקנה מגיל פרישה זכאים לגמלת סיעוד אם נמצא כי הם מוגבלים בתפקודם ותלויים תלות ניכרת בעזרת הזולת בפעולות היומיום (אכילה, רחצה, התלבשות, ניידות ושליטה על הפרשות). גמלת הסיעוד ניתנת לרוב בצורה של שירותים "בעין" ולא בכסף – שעות של מטפלת סיעודית בבית הזקנה הסיעודית, ואפשרות לשהות במרכזי יום לקשיש. ניתן להמיר את הסיוע בכסף לצורך כיסוי חלק מעלות ההעסקה של עובדת סיעוד זרה, שהעסקתה מתאפשרת רק במקרים שבהם הכיר המוסד בזקנה כבעלת רמה גבוהה של נזקקות.

זקן או זקנה סיעודיים נזקקים לתמיכה רציפה ברוב שעות היממה בביצוע מטלות שונות. גמלת הסיעוד אינה מכסה את מלוא העלות של העסקת עובד סיעודי עבור זקן הרתוק לביתו וזקוק להשגחה מלאה, שכן שעות הסיעוד המובטחות על פי חוק הביטוח הלאומי הן בין 10 ל-18 שעות שבועיות בלבד, ולכל היותר 22 שעות למי שמעסיק עובד ישראלי (חלק מהשעות הללו ניתן להמיר לשהות במרכז יום לקשיש).

מיעוט שעות הסיעוד משמעו שבני משפחתו של הזקן נדרשים למצוא פתרון עצמאי לרוב שעות היממה. לרוב נושאת בתפקיד אחת מבנות המשפחה, שלוקחת על עצמה להיות המטפלת העיקרית בזקן הסיעודי נושאת בנטל כלכלי ורגשי כבד. חלקן של המטפלות העיקריות נדרשות לפרוש ממקום עבודתן, תוך פגיעה קשה בפרנסת המשפחה. חלקן מפחיתות את שעות העבודה או שמתקשות לבצע כהלכה את עבודתן, ומסתכנות בפגיעה במעמדן המקצועי. הטיפול והסיעוד כרוכים גם בקושי נפשי ורגשי. מחקרים מצאו כי כ-70 אחוזים מהמטפלים העיקריים נמצאים בסיכון לדיכאון. הנטל הכבד המוטל על בת המשפחה שהיא המטפלת המרכזית, כלכלי ורגשי, הוא אחת הסיבות המרכזיות לכישלון הטיפול בקהילה, ולמעבר למוסד אשפוז סיעודי ללא הצדקה תפקודית או רפואית.

על מנת להתגבר על הקושי, משפחות רבות ממנות מכיסן שעות סיעוד נוספות או משלמות לעובד סיעוד זר שמתגורר עם הזקן הסיעודי 24 שעות ביממה. מדובר באלפי שקלים בחודש לתקופה לא קצרה.

יתר על כן, אם מדובר בזקן שעבד והרוויח יפה כל חייו והפנסיה שלו יחסית גבוהה, מעל 9,300 ₪, אף ששילם כל חייו את דמי הביטוח הלאומי הוא לא זכאי לשעות סיעוד כלל או למחצית ממה שאדם במצבו זכאי, בהתאם למבחן הכנסות.

במקרים רבים מתקשים בני המשפחה להתמודד עם האתגר, ועומדים בפני דילמות קשות: במקרה של אנשים עניים, קיים פיתוי להעביר את האב או את האם למוסד סיעודי שיממן משרד הבריאות, למרות שהם עדיין יכולים לשהות בביתם עם השגחה מלאה. במשפחות אחרות נוצרות דילמות קשות: מה חשוב יותר – לממן לאם מטפלת סיעודית או לממן לבת לימודים באוניברסיטה? האם להותיר את אבא בביתו עם מטפל תוך נטילת הלוואות וכניסה לחובות, או לאשפזו במוסד בניגוד לרצונו? האם לשכור עובדת סיעוד ולהיקלע לחובות, או שאחת מבנות המשפחה תעזוב את מקום העבודה כדי לטפל בזקן הסיעודי, תוך פגיעה קשה בכלכלת משק הבית? מן הראוי כי דילמות אלו ייחסכו מהמשפחה.

אלו השינויים המוצעים:

  • הרחבה משמעותית של היקף שעות הסיוע למי שתלויים תלות מוחלטת בעזרת הזולת או שזקוקים להשגחה מלאה. מטרת השינוי היא לאפשר לבני משפחה הנושאים בנטל הטיפול הלא פורמלי להמשיך ולעבוד בהיקף משרה מלא, להקל על הנטל הפיזי והרגשי המוטל עליהם, ולמנוע מצב שבו הזקן או הזקנה מאושפזים בלי צורך של ממש, רק בשל היעדר יכולת כספית לטפל בהם בביתם בקהילה.
  • הרחבה, העשרה וגיוון של השירותים הניתנים לזקן במסגרת גמלת הסיעוד בקהילה, לרבות מעקב רפואי שוטף אחר הזקנים והזקנות הסיעודיים בעודם בביתם ושיפור מערך מרכזי היום. המטרה היא לצמצם את הצורך באשפוזים מצד אחד, ומצד שני – לוודא כי מצבם של הזקן או הזקנה מאפשר את המשך הישארותם בקהילה.
  • ביטול מבחן ההכנסות כתנאי לקבלת גמלת סיעוד, כך שהביטוח הסיעודי יהיה אוניברסלי.
הזכות לאשפוז סיעודי
03

הזכות לאשפוז סיעודי

אבי התדרדר. הוא כבר מתקשה בפעולות הפשוטות ביותר, ואנחנו כבר לא יכולים לעזור לו לתפקד בבית. גם הוא כבר מבין שאין עוד אפשרות להישאר בבית ומעוניין לעבור לבית חולים סיעודי, שם יש רופאים ואחים מיומנים, שיוכלו לתת לו את כל העזרה שהוא צריך. לאבא אין נכסים, הוא גר בשכירות כל חייו ומתקיים מפנסיה של 4,000 ש"ח. אין לו סיכוי לשלם למוסד פרטי, אז אמרו לי לפנות למשרד הבריאות, וכך עשיתי. אלא שהתברר לי שאין לאבי זכות לאשפוז. זה לא בסל, הוסבר לי, מלא טופס ונראה מה אפשר לעשות. מילאתי את הטופס. דרשו ממני גם לצרף תלושי משכורת שלי. נדהמתי לגלות שאבי יוכל להתאשפז רק בתנאי שאני ואחותי, שבאמצע התמחות ובקושי גומרת את החודש, נתחייב לשלם חלק מהעלות. חזרו אלי עם תשובה חיובית. יש מקום. עלות האשפוז 15,000 ₪ בחודש, ההשתתפות עצמית 4000 ₪ – 3,000 מכיסך, ואחותך הצעירה תשלם 1,000 ₪. אלה כל החסכונות שלי לטיול בת מצוה של הילדה, אבל ברור שחתמנו. יש ברירה? אבא לקח את זה מאוד קשה כי ידע כמה הנכדה שלו חיכתה לטיול הזה.

 

יש אפשרות אחרת – לקריאה לחצו על החץ הירוק.

להמשך קריאה... לסגירה

אשפוז במוסד סיעודי הוא הפתרון לזקנים ולזקנות שנזקקו לשירותי סיעוד ברמה שאי אפשר למצוא לה מענה בקהילה. מדובר על מסגרות מוסדיות – בתי חולים סיעודיים, או "מעונות" לזקנים עצמאיים ו"תשושים" (זקנים שמסוגלים לתפקד עצמאית בעזרת סיוע ותמיכה). נכון לסוף שנת 2011 היו בארץ כ-390 מוסדות לטיפול ממושך – כ-220 מהם בבעלות פרטית למטרות רווח, כ-150 בבעלות של גוף וולונטרי שלא למטרות רווח, ו-10 בלבד בבעלות ממשלתית.

לאחר חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי בשנת 1995 נקבע ששירותי האשפוז הגריאטרי יינתנו באחריות המדינה ובכפוף לנוהלי משרד הבריאות, אך הם לא נכללו בסל שירותי הבריאות הבסיסי שבאחריות קופות החולים. לפיכך המדינה אינה רואה באשפוז הסיעודי חלק מהזכות  לבריאות בישראל, שחובתה לספק, אלא שירות הכפוף תמיד ליכולת התקציבית של משרד הבריאות.

לכן, במקום בחוק, תנאי הזכאות ורמת המימון לאשפוז הסיעודי נקבעים בחוזר פנימי של משרד הבריאות, המכונה "הקוד הגריאטרי" או בקיצור – "הקוד". היקפו של הקוד משתנה ונקבע בהתאם לתקציב.

שירותי האשפוז מוענקים על ידי משרד הבריאות ומשרד הרווחה, בכפוף למבחני הכנסה של הזקנים ובני משפחותיהם, ובכפוף ליכולות התקציביות של משרדים אלה והיצע המיטות הקיים. כתוצאה מכך, אפשר לשלול את זכותם של זקן או זקנה הזקוקים לטיפול סיעודי מוסדי ממושך בשל אי הסכמה של בני המשפחה לשאת בהשתתפות העצמית, בשל בעיות תקציביות של המשרדים הללו או בשל מחסור במיטות פנויות.

במסגרת האשפוז הסיעודי חלה על הזקן או הזקנה ועל בני משפחתם חובת השתתפות עצמית במימון האשפוז, ששיעורה נקבע לפי מבחני הכנסה מדורגים, הכוללים גם את ילדיו של המאושפז. ההשתתפות העצמית יכולה במקרים מסוימים גם להיות 100% מהעלות. חובה זו טומנת בחובה פגיעה, העלולה להיות משמעותית, הן בכיסם של הזקנים ושל בני משפחותיהם, והן בכבודם העצמי של הזקנים ובקשרים עם ילדיהם. הזקן הופך באחת לתלוי באחרים במימוש הזכות הבסיסית לבריאות.

בשל אופי השירות, דמי ההשתתפות העצמית הגבוהים שממילא מוטלים על המשפחה והפלישה לפרטיות, כבר כיום מוותרים כשלושים אחוז ממשפחות הזקנים והזקנות הסיעודיים על פנייה למשרד הבריאות, ומוצאים פתרון באופן פרטי, אותו הם מממנים מכיסם. מדובר בלפחות 15,000 ש"ח לחודש.

מבין הזקנות והזקנים שמבקשים ומקבלים זכאות ממשלתית ("קוד"), מהווה השתתפות הציבור כ-25% מעלות המימון, והרשויות מממנות את השאר. מעל 70% ממשפחות המאושפזים משלמות מעל 2,000 ש"ח בחודש השתתפות עצמית, ו-30% משלמות מעל 3,000 ש"ח בחודש. פחות משלושים אחוז מזכאי הקוד משלמים פחות מ-2,000 ש"ח. יוצא כי משפחות מבוססות יחסית ממנות פתרון באופן עצמאי; למשפחות שהכנסתן נמוכה הפתרון הציבורי מסייע במידה רבה יותר, כי השתתפותן העצמית נמוכה; ואילו למשפחות ממעמד הביניים מצד אחד אין משאבים לפתרון פרטי, ומצד שני דמי ההשתתפות העצמית במסגרת הקוד הם גבוהים ומטילים נטל כלכלי כבד. הוצאה של אלפי שקלים לתקופה שיכולה להיות ממושכת היא הוצאה כבדה עבור משקי בית רבים שמתקשים גם כך לגמור את החודש.

אנו סבורים כי אם אין מנוס מאשפוזה של זקנה במוסד סיעודי, על המדינה להבטיח לה את הזכות לאשפוז סיעודי כחלק מחובתה לממש את הזכות לבריאות. אם תשו כוחותיה של הזקנה לבצע פעולות בסיסיות, הרי שברור כי ללא סיוע ידרדר מצבה הבריאותי במהרה והיא עלולה להפוך תוך זמן קצר מסיעודית לחולה, לסבול מכאבים ואף להגיע למצבים מסכני חיים. היעדר זכות לאשפוז סיעודי ושיטת התקצוב הקיימת עלולה לפגוע בזכות לבריאות בשני מובנים: ראשית, לנוכח העלייה המהירה במספר האנשים הזקוקים לאשפוז סיעודי, התקציב הקיים עלול לא להספיק לכלל הזקנות והזקנים, וללא תוספת תקציב עלול להיווצר מחסור במיטות או שהשירות שיעניקו המוסדות ייפגע ויתדרדר. שנית, המדינה מטילה חלק מעלות האשפוז על ילדיו של הזקן בהתאם להכנסתם, ובכך למעשה מפריטה חלק מהאחריות למימוש הזכות לבריאות ומטילה אותה על בני המשפחה. כך הופכת המדינה את בריאותו של הזקן לבת ערובה בידי ילדיו, אשר בהסכמתם תלויה האפשרות שלו לקבל טיפול במוסד סיעודי.

נוסף על כך, הטלת החובה להשתתף בהוצאות פוגעת גם בזכותם של הילדים לפרטיות, שכן הם נאלצים לחשוף את הכנסותיהם בפני המדינה כתנאי לקבלת הסיוע. בנוסף, גם אם הילדים מוכנים לשאת בחלק מהנטל הכספי, המדינה מתערבת בצורה גסה ביחסים העדינים שבין בני המשפחה, באופן שחלק מהילדים נושאים בנטל כבד יותר מאחרים. הדבר עלול ליצור מתחים ולפגוע בכבודו של הזקן ובכבודם של בני משפחתו.

מה אנחנו מציעים:

הכללת האשפוז הסיעודי המוסדי בסל שירותי הבריאות הממלכתי הבסיסי שבאחריות קופות החולים, וביטול השתתפותם של בני המשפחה בעלות האשפוז.

שירות ללא טרטור
04

שירות ללא טרטור

בת זוגי האהובה. 63 שנה אנחנו ביחד. אני זוכר את היום שבו הכרנו כאילו היה אתמול. היא, מאידך, הזיכרון כבר בוגד בה. וגם הגוף. תמיד הייתה כל כך עצמאית. פרח בר. ועכשיו – צריכה עזרה ואני כבר מתקשה להסתדר לבדי. אז הלכנו לקופת החולים, אבל שם שלחו אותנו לביטוח הלאומי. שאלו אותנו אם אנחנו רוצים עובד סיעוד או מוסד סיעודי. לא ידענו, אז בביטוח הלאומי שלחו אותנו לבדוק גם אפשרויות במשרד הרווחה וגם במשרד הבריאות. הכל נראה לי כל כך מייאש ומבלבל.

 

זה לא חייב להיות כך – מה עושים? לקריאה לחצו על החץ הירוק.

להמשך קריאה... לסגירה

חלק מהמורכבות בתחום הסיעוד נעוץ בפיצול ובביזור האחריות בין הרשויות הציבוריות השונות.

גמלת הסיעוד הניתנת לצורך שירותי סיעוד בבית הזקן או הזקנה היא באחריות המוסד לביטוח לאומי.

הזקנים העצמאיים והתשושים, שמתפקדים באופן עצמאי או מסוגלים לתפקד עצמאית בעזרת סיוע ותמיכה, נמצאים באחריות משרד הרווחה והשירותים החברתיים.

זקנים וזקנות סיעודיים רגילים ו"תשושי נפש", שתלויים באופן מוחלט בעזרת הזולת או שסובלים מפגיעה משמעותית ביכולות הקוגניטיביות, נמצאים באחריות משרד הבריאות.

חולים זקנים סיעודיים "מורכבים" הם מי שסובלים ממורכבות רפואית נוספת. לדוגמה, זקנה שזקוקה, בנוסף לעזרה בפעולות היום-יום, גם להשגחה רפואית על עירויים קבועים ופצעי לחץ חמורים, או להתערבויות רפואיות קבועות אחרות. זקנות וזקנים אלה נמצאים באחריות קופות החולים.

בשירותי הסיעוד לזקנים מעורבים אם כן משרד הבריאות, משרד הרווחה, המוסד לביטוח לאומי, קופות החולים, מחלקות הרווחה המקומיות, וכן מאות עמותות מקומיות וארציות, חברות הביטוח וארגונים עסקיים. לרוב, גופים שונים אלה אינם מתואמים ביניהם כלל, או מתואמים באופן חלקי ביותר. פיצול השירותים בין הגופים והארגונים מקשה על הזקנות והזקנים, הזקוקים מטבע הדברים לסוגי שירותים שונים. הם וקרוביהם נאלצים לכתת רגליהם בין מספר רשויות וגופים, להשחית זמן יקר ומשאבים, ולשאת עוד מעמסה וסבל מיותרים. פיצול השירותים גורם גם לבזבוז משאבים של המוסדות, לחוסר יעילות כלכלית ומעל לכול לשירות מסורבל ולא יעיל. לבסוף, ומעל לכול, פיצול השירותים וחוסר התיאום הנובע מכך פוגע מאוד ברצף הטיפול בזקנה ומשבש את התפיסה ההוליסטית של מכלול צרכיה, ואף מביא לכך שהחלטות מתקבלות לעתים לא על פי טובת הזקנה אלא על פי טובת המערכת או נוחותה.

 

מה אנחנו מציעים?

יצירת מסגרת ארגונית-מנהלית בין-משרדית ורב-מקצועית לכלל שירותי הסיעוד, שתיתן מענה לכלל מצבי הסיעוד הגריאטרי – החל מהתפקודי בבית וכלה בסיעודי-מוסדי. מסגרת זו תהיה אחראית גם על תיאום מכלול שירותי הסיעוד על סוגיהם השונים, הן בקהילה הן במסגרות המוסדיות, לרבות הפעלת מבחני הכשירות וההכנסה, פיקוח רפואי וסיעודי, העברת גמלאות ושירותים ישירים לזקן או לזקנה.

בכל רחבי הארץ יוקמו מרכזים לבחינה ולמימוש של הזכאות. אלה יכללו צוותים רב-מקצועיים שיילוו את הזקנה לכל אורך דרכה למימוש כל זכאויותיה בתחום הבריאותי-סיעודי, תוך התאמת הטיפול לצרכיה ולרצונותיה. במרכז זה תממש הזקנה את כלל זכאויותיה, גם אם הן מועברות או ממומנות על ידי רשויות שונות. במרכז ינוהל "תיקה" של הזקנה והוא יכיל את כל הזכאויות של התחום הסיעודי – החל מגמלת הסיעוד, דרך שירותים במרכזי היום ומכלול מערך הסיעוד בבית ובקהילה, וכלה בתיאום ובמימון האשפוז במסגרת מוסדית-סיעודית.

ביטוח לא יספיק?
05

ביטוח לא יספיק?

יש לי קשר מאוד מיוחד עם סבתא. כשהתחילו הנפילות בבית התחלתי לדאוג לעתידה. סבא כבר נפטר והיה ברור לי שבקרוב יגיע היום שבו היא תזדקק לעזרה צמודה. דיברתי איתה על העניין. היא אמרה לי לא לדאוג, שיש לה ביטוח סיעודי דרך הביטוח המשלים של קופת החולים, ושהיא משלמת על זה 150 ₪ כל חודש. שאלתי אותה אם היא יודעת מה בדיוק כתוב בו, והיא אמרה שלא. אז התחלתי לחקור את הנושא. מה אגיד לכם… ממש לא נרגעתי.

 

ביטוח סיעוד מסחרי אינו הפתרון. למה? לקריאה לחצו על החץ הירוק.

להמשך קריאה... לסגירה

אדם יכול לרכוש באופן פרטי ביטוח סיעוד מסחרי, שבו, תמורת פרמיה חודשית, מתחייבת חברת הביטוח להשתתף במימון הוצאות הסיעוד בבית או במוסד סיעודי אם האדם יהפוך לסיעודי לפי ההגדרות שנקבעות בפוליסת הביטוח.

ביטוח סיעודי פרטי הוא פוליסת ביטוח אישית שבה תקופת הביטוח היא כל חיי המבוטח או המבוטחת, וחברת הביטוח אינה רשאית לסיימה. הפרמיה למבוטחת נקבעת לפי פרמטרים כמו גילה, מצבה הבריאותי גובה הפיצוי ומשך תקופת הפיצוי. לרוב הפרמיה משתנה: היא נמוכה כשהיא נרכשת בגיל צעיר, וקופצת בצורה חדה לאחר גיל 65.

אולם רוב המבוטחים במדינה אינם בעלי פוליסה אישית אלא בעלי פוליסה במסגרת ביטוח סיעודי קבוצתי. זהו ביטוח שנעשה באמצעות ארגון מסוים, כמו קופת חולים או ארגון עובדים, מול חברת הביטוח, על מנת לספק ביטוח לכל חברי הקבוצה באופן קולקטיבי. מספר המבוטחים בביטוח סיעודי קבוצתי בישראל בסוף שנת 2011 היה כ-5.1 מיליון. כ-80% מהם מבוטחים במסגרת ביטוח סיעודי קבוצתי לחברי קופות החולים, וכ-20% מבוטחים במאות פוליסות קבוצתיות אחרות.

היתרון בביטוח זה הוא באפשרות להוזלת עלויות. אולם ביטוח קבוצתי הוא מוגבל בזמן, ולא תקף לכל תקופת חיי המבוטח או המבוטחת. בחלוף פרק הזמן שנקבע המצב נבחן מחדש, ואפשר להאריך או לא להאריך את הפוליסה וכן לשנות את הפרמיות.

הפוליסות שמספקות קופות החולים דרך הביטוח המשלים הן יציבות יחסית, אך התמורה שהן נותנות רחוקה מלספק כיסוי מלא. כמו כן, במצב הנוכחי מעבר מקופה לקופה מחייב להתקשר מחדש עם הביטוח הקבוצתי של קופת החולים החדשה, תוך איבוד הזכויות בפוליסה הקודמת. מכיוון שהביטוח מתבסס גם על ותק, הדבר גורם לפגיעה בתנאים. כיום מקדם משרד האוצר פוליסה אחידה כדי להשוות את התנאים בין מבוטחי כל קופות החולים ולשפרם.

חשוב להדגיש כי קופת החולים היא בעלת הפוליסה, אך לא המבטחת. את הביטוח מעניקה חברה מסחרית, והיא הקובעת, למשל, האם התקיימו תנאי הפוליסה לפי בחינות שהיא עורכת. בדיקה זו נעשית כאשר לחברת הביטוח אינטרס כלכלי מובהק לצמצם את מספר מקרי הפעלת הביטוח. לכן ישנן תלונות על קשיים שמוערמים על המבוטחות והמבוטחים בעת הצורך.

כך למשל, הפעלת הפוליסה כרוכה במעבר של מבחן תפקוד מורכב, שתוצאותיו יכולות לעורר מחלוקות ולהיות נתונות לפרשנות, וחברת הביטוח יודעת לנצל לטובתה. למשל, אם בבדיקה הזקנה מגנה על כבודה ומציינת שהיא מסוגלת לעשות פעולות שברור לחלוטין שהיא אינה מסוגלת לבצען לבד, חברת הביטוח עשויה להשתמש בכך כדי לשלול את הפעלת הפוליסה.

יש לזכור כי לחברת הביטוח יתרון מובהק על הזקן ובני משפחתו ברגע האמת. לחברת הביטוח עשוי להיות אינטרס להקשות ולהשהות. המשפחה, על פי רוב, תהיה מאוד לחוצה לקבל סיוע בהקדם האפשרי, שכן בינתיים היא כורעת תחת עול מימון השירותים. לעומת זאת חברת הביטוח עשויה להרוויח מהשהיה של הפעלת הביטוח: ייתכן שבינתיים הזקן ילך לעולמו והתביעה תתבטל, או שהתמשכות הדיונים תביא את המשפחה להתפשר על פיצוי מופחת מזה שלו היא זכאית.

לאור זאת, לא מפתיע כי ממוצע ההיענות של חברות הביטוח לתביעות של מבוטחים בתחום הסיעוד, לפי נתוני משרד האוצר, עומד על 59% בממוצע בביטוחים האישיים, כאשר בביטוחים הקבוצתיים אחוז ההיענות הממוצע הוא 75% (נכון לשנת 2015).

סוגיית הביטוחים הקבוצתיים

מלבד הביטוחים שניתנים דרך קופות החולים, בשוק קיימות גם מאות פוליסות קבוצתיות שהוסדרו דרך גופים אחרים (למשל – ארגוני עובדים). אלה מעוררות דאגה רבה בקרב הממונה על הביטוח, בשל אי יציבותן והחשש כי חברת הביטוח לא תוכל לספק את מחויבויותיה למבוטחים ולמבוטחות. משנת 2011 הוטלו הגבלות על חידושן של פוליסות אלה, והוחלט למנוע כליל את המשך קיומן החל בינואר 2017.

החלטות אלה עוררו סערה ציבורית, שכן בביטוחים הקבוצתיים קיימים מאות אלפי מבוטחות ומבוטחים, חלקם בגיל מתקדם, שמצאו עצמם או יימצאו עצמם בקרוב ללא ביטוח סיעודי, אף ששילמו פרמיות כל חייהם הבוגרים. המענה שניתן הוא לאפשר את צירופם לפוליסות הקבוצתיות של קופות החולים, אולם זהו מענה חלקי מאוד ונחות ביחס לתנאי הביטוח הקבוצתי, שכן גובה הפיצוי נמוך יותר ותקופת האכשרה ארוכה יותר. מי מבין המבוטחים שהביטוח שלו לא יוארך וירצה לעבור לביטוח פרטי אישי יצטרך לשאת בעלויות גבוהות מאוד, של מאות שקלים בחודש, וזקנים רבים אינם מסוגלים לעמוד בעלויות אלה.

מדוע ביטוח מסחרי אינו פתרון?

עמדתנו היא שעל המדינה לספק לכל אדם שירותי סיעוד מספקים כזכות, כחלק מזכותו לשירותי בריאות. הביטוח הפרטי יכול להיות רק תוספת והרחבה למי שיחפץ בכך. הטלת האחריות על התושבים לרכוש ביטוח באופן פרטי כדי לספק לעצמם שירותי סיעוד היא התנערות של המדינה מחובותיה, ופגיעה ברבות ורבים שאין להם משאבים ואפשרות לעמוד בפרמיות שמבקשות חברות הביטוח, פרמיות שאינן מותאמות להכנסה.

יש לזכור כי לא לכל התושבים יש ביטוח משלים, שלא לדבר על ביטוח סיעודי, בשל חוסר אמצעים. יש לזכור גם כי שיעורי העוני בקרב זקנים בישראל הם מהגבוהים בעולם המפותח – כמחצית מהקשישים והקשישות חיים משכר שהוא מתחת לקו העוני, ורק בזכות תשלומי ההעברה (קצבאות הביטוח הלאומי) עומדת תחולת העוני בקרב קשישים על 20%, שגם הוא נתון גבוה מאוד.

עבור משפחות ממעמד הביניים, הביטוח הסיעודי המסחרי הוא הוצאה כבדה. על מנת לרכוש ביטוח סיעודי ממצה יש לשלם פרמיה  הולכת וגדלה, שיכולה להגיע למאות שקלים לזוג מדי חודש. סכום זה מגיע לשיאו דווקא לאחר הפרישה מהעבודה, כאשר הזקנות והזקנים מתבססים על פנסיה מוגבלת.

כמו כן, כפי שתואר לעיל, ההסתמכות על גורם מסחרי מביאה לכך שבעת הצורך הזקן ובני משפחתו מתמודדים עם גורם שהאינטרס שלו הוא לא להפעיל את הפוליסה. במצב שבו השירות יינתן על ידי המדינה, הוא יהיה חף משיקולים מסחריים.

איך תמומן הרפורמה?
06

איך תמומן הרפורמה?

יצאתי מהחדר ובכיתי. לא רציתי שאמא תראה אותי. עבורה אני חייבת להיות חזקה. שיקרתי לה. אמרתי שהכול יהיה בסדר, שנמצא סידור, שהביטוח הלאומי עוזר ושיש פתרון. פעם הייתי הכי בעד שוק חופשי, שכל אחד ירכוש מה שהוא צריך מתי שהוא צריך, ושייצאו לי מהכיס. היום זה נראה לי סיסמא ריקה, כי יש זכויות בסיסיות שחייבים להבטיח לכל אדם. היום אמא שלי נזקקת לעזרה ומחר זה יכול להיות כל אחד אחר.

 

כיצד נבטיח שירותי סיעוד שוויוניים וטובים לכולם? לקריאה לחצו על החץ הירוק.

להמשך קריאה... לסגירה

השינויים שאנו תומכים בהם נועדו להבטיח את הזכות לבריאות ברמה טובה ובאופן שוויוני לכולם. כדי לממן את השינויים הנדרשים, ובמיוחד את הרחבת שעות הסיעוד בקהילה והכנסת האשפוז הסיעודי לסל הבריאות, נדרשת תוספת תקציב משמעותית.  ,

בשנת 2011 העריך משרד הבריאות את התוספת הנדרשת להשלמת הרפורמה שהציע ("רפורמת ליצמן") בכ-1.2 מיליארד ש"ח, מהם כ-950 מיליון ש"ח להרחבת הסיעוד בקהילה וכ-250 מיליון ש"ח להסדרת הזכאות לאשפוז הסיעודי ולהוצאת ילדי הזקנים ממעגל התשלום.

להערכתנו נדרש סכום גבוה יותר, של כ-1.8 מיליארד ש"ח בשנה.

אכן. עלותה של הרפורמה היא משמעותית, אך אפשר לעצב מגוון פתרונות לשם מימונה. המימון יכול להיעשות, למשל, באמצעות שינוי סדרי העדיפות במסגרת התקציב הקיים של משרדי הממשלה השונים, או באמצעות הגדלת הכנסות הממשלה בכלים שונים. זוהי אחריותה של הממשלה לבחון את החלופות השונות מנקודת מבט רחבה.

שר הבריאות מקדם בעיקר את החלופה של מימון הרפורמה באמצעות העלאת מס הבריאות בחצי אחוז. המשמעות היא שבמקום לשלם פרמיה חודשית לביטוח סיעודי לא מספק, ובמקום להוציא סכומים ניכרים עבור השלמת השירותים החלקיים שנותנת המדינה כיום, כל אחד ישלם סכום קטן נוסף מדי חודש, בשיעור יחסי להכנסה שלו.

ההערכות הן כי אם המדינה תציע פתרון איכותי בתחום הסיעוד, החיסכון מאי-תשלום על ביטוח סיעודי מסחרי בסיסי ישתלם עבורנו הן מבחינה כספית והן מבחינת התמורה שנקבל. גם מבדיקת משרד הבריאות עולה כי פתרון ציבורי זול יותר ונותן מענה מקיף יותר מפתרון פרטי.

לשם השוואה, היום מוציאים משקי הבית בישראל מכיסם מיליארדים למימון הוצאות הקשורות לסיעוד. המענה החלקי שניתן היום לצורכיהם של הזקנות והזקנים הסיעודיים גורר אחריו גם הוצאות נלוות, כמו הפסד הכנסה מעבודה מצד בני המשפחה, ואלו נאמדות בסכום נוסף של חצי מיליארד ש"ח בשנה.

רק הפרמיות שמשלם הציבור לחברות הביטוח מוערכות ב-3.1 מיליארד ש"ח בשנה – יותר מכל הסכום הנדרש למימוש הרפורמה המוצעת על ידינו. בשל הזדקנות האוכלוסייה צפויה עלייה קבועה בגובה הפרמיה. כלומר – עבור אותם שירותים או שירותים נחותים יותר, הציבור ישלם לחברות הביטוח סכומים הולכים וגדלים.

מכאן שאפשר יהיה להבטיח שירותים רחבים וטובים יותר לכולם באמצעות הגדלה קטנה של מס הבריאות, שתחסוך את הצורך לשלם פרמיה קבועה לביטוח סיעודי, שכיום רוב משקי הבית משלמים (מי שירצה ירכוש ביטוח משלים בפרמיה נמוכה יותר). שיפור השירותים, בעיקר השירותים הניתנים בקהילה, יחסוך לכל משק בית גם עלויות רבות המוצאות היום מהכיס הפרטי כדי להשלים את השירותים הקיימים, ואת העלויות העקיפות מאבדן פרנסה.

 

רק אמא? ומה עם אבא?
07

רק אמא? ומה עם אבא?

כשאבא היה בחיים, אמא סעדה אותו וטיפלה בו במסירות, ואז הוא נפטר בבית, כמו שתמיד רצה. עכשיו כשאמא זקוקה לעזרה יומיומית אין לה כבר מי שיעזור חוץ מאיתנו. אנחנו שלושה אחים, ושני האחים הבכורים שלי מאוד לחוצים מהעניין אז היה די ברור שאני, הצעירה, אצטרך לעזור. נאלצתי לרדת לחצי משרה, ומזל שהבוסית שלי הסכימה. ככה הסתדרנו איזו תקופה ואז הבנו שאין מנוס מעזרה קבועה של עובדת סיעוד. הגיעה אלנו רג'ינה מהפיליפינים. המלאך שלנו.

 

איך הרפורמה בסיעוד רלוונטית לזכויות נשים? לקריאה לחצו על החץ הירוק.

להמשך קריאה... לסגירה

אבא, סבא, בן הזוג, החבר הכי טוב שלנו, כולם אהובים וכולם חשובים, ואנחנו דואגים גם להם למימוש הזכות להזדקן בכבוד ולשירותי סיעוד, אבל רצינו בכל זאת להדגיש את ההיבט המגדרי.

סוגיית הסיעוד היא סוגיה שיש לה השפעה ממשית על זכויות נשים.

ראשית, רוב הנזקקים לשירותי סיעוד הן נשים, וזאת משום שתוחלת החיים שלהן ארוכה יותר ולרוב הן מאריכות חיים לאחר בני זוגן. 70% מהזכאים לגמלת סיעוד בשנת 2014 היו נשים, הרבה מעל שיעורן באוכלוסייה. בקרב נשים בנות 65 ומעלה, כ-60% מתגוררות ללא בן זוג, בהשוואה ל-22% מהגברים באותו גיל. כך שכאשר אישה נזקקת לסיוע בפעולות יומיומיות, לרוב היא כבר תחיה בגפה, לעומת גבר שלרוב יחיה לצד בת זוגו שתוכל לסעוד אותו. היעדר של שירותי סיעוד טובים ושוויוניים פוגע בגברים ובנשים כאחד, אך במידה רבה יותר בנשים.

שנית, עדיין קיימת ציפייה שבת הזוג, או הבת של ההורה הסיעודי, ולא הבן, היא זו שתישא באחריות המרכזית לסעוד את ההורה, ולצורך כך תוותר על הקריירה ועל שאיפותיה האישיות. נטל הטיפול בהורה או בבן זוג סיעודי הוא כבד מאוד. זו עבודה תובענית, שגובה מחירים פיזיים ונפשיים. לפי אחד המחקרים, כ-70% מקרב התומכות והתומכים העיקריים בזקנים  סיעודיים נמצאו בקבוצת סיכון לדיכאון. הרחבה משמעותית של הסיוע שמעניקה המדינה במימון עבודתם של עובדי סיעוד מיומנים תקל מאוד על הנטל שמוטל על בנות המשפחה, שנושאות במירב נטל הדאגה להורה.

שלישית, רוב העוסקות בסיעוד כמקצוע הן נשים. זהו מקצוע נשי במובהק. בשנת 2014 מרבית המטפלים הישראלים בענף הסיעוד היו נשים. יותר ממחצית המטפלות היו בנות 50 ויותר.

גם בקרב עובדי הסיעוד שהם מהגרי עבודה יש רוב מובהק לנשים, בעיקר ממדינות עניות יחסית כמו הפיליפינים, נפאל והודו. על פי ארגון קו לעובד, למעלה מ-80% מתוך כ-60,000 עובדות ועובדי הסיעוד הזרים המועסקים כיום בישראל  הן נשים.

משום שמדובר בענף נשי, ובענף של נשים שסובלות ממעמד נחות בשוק העבודה (מבוגרות, זרות) ישנה נטייה לפגוע בזכויותיהן. ככל שמערכת הסיעוד המוצעת היא לא מספקת ומתבססת על הוצאות כלכליות כבדות מצד בני המשפחה, כך עולה הלחץ לפרש בצמצום את ההגנות המוקנות לעובדות בענף הסיעוד, למשל – לא להעניק להן יום מנוחה, כדי להימנע מהצורך בהוצאה נוספת, לא להפריש את חלק המעסיק לפנסיה וכיוצ"ב.

לכן אנו סבורות כי לרפורמה המוצעת בתחום הסיעוד תהיה חשיבות מיוחדת לקידום זכויות הנשים בישראל, לצד חשיבותה בקידום הזכות לבריאות והזכות לכבוד.

שאלות ותשובות
08

שאלות ותשובות

מאז יום שישי אנחנו בסחרור. אחי התקשר ואמר שאמא נשארה במיטה ולא הצליחה לקום. היא בכתה ומזל שהשכנה שמעה ובאה לעזור לה. היא הייתה בטראומה וכל כך התביישה בעצמה, שהיא כזאת חסרת אונים. אמא שלי תמיד הייתה הכי פעילה שיש, ועכשיו היא מתקשה להקים את עצמה בבוקר. היא עדיין חדה כתער, אבל הגוף, הגוף בגיל 83 מתחיל לבגוד. לקחתי על עצמי להתחיל לברר מה אפשר לעשות, אבל אין לי מושג מאיפה אפילו להתחיל…

 

ננסה להכניס קצת סדר. לקריאה לחצו על החץ הירוק.

להמשך קריאה... לסגירה

מי זכאי כיום לגמלת סיעוד?

סעיף 223 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר "שירותי סיעוד" כ"שירותים המיועדים לסייע בביצוע פעולות יום-יום או בהשגחה או בניהול משק בית". "השגחה" מוגדרת כ"השגחה ופיקוח על המבוטח למניעת נזק או סכנה לעצמו או לאחרים". "פעולות יום-יום" מוגדרות כ"לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה, ניידות עצמית בבית".

כל תושב ותושבת שהגיעו לגיל פרישה מעבודה, ואשר הוכרו על ידי המוסד לביטוח לאומי כזקוקים לשירותי סיעוד, זכאים לגמלת סיעוד, ובלבד שהכנסתם אינה עולה על סכום מסוים. נכון ל-1.1.16, יחיד שהכנסתו עולה על 14,196 ש"ח לחודש או זוג שהכנסתו עולה על 21,294 ש"ח לחודש אינם זכאים כלל לגמלת לסיעוד.

גמלת הסיעוד נועדה לאפשר לקבל סיוע בקהילה בלבד, ולא ניתנת למי שמאושפז במוסד סיעודי. היא מיועדת למי שנמצא בביתו או בדיור מוגן עצמאי.

בית הדין הארצי לעבודה פסק כי לא די בכך שמבוטח מתגורר בבית אבות על מנת שייחשב כ"מבוטח הנמצא במוסד סיעודי" (ועל כן אינו זכאי לגמלת סיעוד), ושאפשר לראות במגורים ב"אגף תמיכה" של בית אבות כמגורים בקהילת הדיור המוגן (שלא שוללים גמלת סיעוד) ולא כמגורים במסגרת מוסדית של מחלקה סיעודית (עב"ל 33417-10-12 פליציה גורה – המוסד לביטוח לאומי (מיום 6.2.13)).

 

כיצד קובעים אם אני זכאי/ת לגמלת סיעוד?

לביטוח הלאומי יש מבחן הבוחן את ההיזקקות לשירותי סיעוד.

כלי האבחון, הנקרא Activities of Daily Living (להלן – ADL או מבחן תלות), פותח בחו"ל ואומץ על-ידי המחוקק בחוק הביטוח הלאומי ככלי הערכה אחיד לזכאות לגימלת הסיעוד.

זקנות וזקנים מעל גיל 90 אינם צריכים לעבור את המבחן, ודי בכך שיש לגביהם הערכה תפקודית של רופא מומחה לגריאטריה.

את מבחן התלות עורכת אחות בריאות הציבור. הציון מורכב משלושה מרכיבים:

(1)       ציון לכושר לבצע פעילויות יומיומיות (ADL), שהטווח שלו מ-0 עד 8.0 נקודות. ציוני ה-ADL ניתנים על-פי דרגת כושרה של המבוטחת לבצע את חמש הפעולות היומיומיות: רחצה, התלבשות, אכילה (והכנת ארוחה), ניידות בבית ושליטה בסוגרים;

(2)       אם המבוטחת אינה מתגוררת עם בן משפחה קרוב, ואין לה בן משפחה המתגורר בסביבה הקרובה לבית מגוריה, ניתנות לה 2 נקודות, אבל רק בכפוף לציון מינימלי של 2.0 ב-ADL;

(3)       אם המבוטחת עלולה לפגוע בעצמה או באחרים אם תושאר בגפה, ולפיכך היא זקוקה להשגחה אישית מתמדת, ניתנות לה 6.5 נקודות.

הציון הגבוה ביותר האפשרי הוא אפוא 16.5 נקודות. הזכאות מתחילה בציון הכללי המינימלי של 2.5 נקודות.

לגמלת סיעוד ברמה א' (הנמוכה ביותר) זכאים:

לגמלת סיעוד ברמה ב' זכאים:

לגמלת סיעוד ברמה ג' (הגבוהה ביותר) זכאים:

בפסיקה שפירשה את מבחן התלות נקבע כי  יש לבחון את מצבו של הזקן תוך התחשבות בסביבתו, בביתו ובחוג משפחתו (דב"ע נב05-56/ המוסד לביטוח לאומי – פלח. כמו כן, נפסק כי בבחינת ההיזקקות לשירותי סיעוד, נדרשת התחשבות מיוחדת בנכה או בזקן המתגוררים בגפם (דב"ע מט05-162/ המוסד לביטוח לאומי – סנדר).

עם זאת, בית הדין הארצי לעבודה פסק כי אין להרחיב את הפרשנות למונחים שנבדקים במבחן התלות, שכן פרשנות מרחיבה תרחיב את מעגל הזכאים מעבר ליכולת הכלכלית של המוסד לביטוח לאומי. בית הדין פסק כי מטרת החוק היא לסייע לזקנות ולזקנים הסיעודיים במעט, ולא להחליף את הסיוע שהם מקבלים מבני משפחתם (עב"ל 50358/97        עיזבון המנוחה חנה ליבוביץ  – המוסד לביטוח לאומי פד"ע לו 515 (2001)).

 

האם המוסד לביטוח לאומי יכול לדרוש בחינה חוזרת?

כן. לפי תקנות הביטוח הלאומי, אפשר להעמיד את הזכאי או הזכאית לבחינה חוזרת בחלוף 6 חודשים. בית הדין הארצי לעבודה פסק כי על המוסד להפעיל שיקול דעת ולדרוש בחינה חוזרת לפי אמות מידה ברורות, למשל – כשיש מידע חדש, אך שגם בדיקה רנדומלית של הזכאים היא לגיטימית. עוד נפסק כי ככלל על הזכאי לאפשר בדיקה חוזרת, והוא אינו יכול להיאחז בקרנות המזבח ולסרב לבדיקה רק כי הוכר בעבר (עב"ל 1398/02‏ גלץ – המוסד לביטוח לאומי‏, פ"ד לח 510 (2003)).

 

האם יש עוד שיטות לבחינת התלות בשירותי סיעוד?

כן. כלי הערכה אחר, Instrumental Activities for Daily Living) IADL), שאף הוא פותח בחו"ל, ורחב יותר מה-ADL, ובודק גם ניידות מחוץ לבית וניהול משק הבית, כמו עריכת קניות, ניקיון הבית, בישול וכביסה. המוסד לביטוח לאומי בחר להפעיל את מבחן ADL המצומצם יותר, ובית הדין הארצי לעבודה אישר מדיניות זו (עב"ל 50358/97 עיזבון המנוחה חנה ליבוביץ  – המוסד לביטוח לאומי פד"ע לו 515 (2001)).

 

נמצאתי זכאי/ת לגמלת סיעוד – מה אקבל?

הגמלה מספקת שירותי סיעוד בבית, בילוי במרכז יום, אספקת מוצרי ספיגה חד-פעמיים, משדר מצוקה ושירותי כביסה.

לגבי שירותי הסיעוד, אלו תלויים ברמת הגמלה שנקבעה במבחן ADL  וכן בהכנסה החודשית של הזקן או הזקנה. עד הכנסה חודשית של 9,464 ש"ח ליחיד או 14,196 ש"ח לזוג (נכון ל-1.1.2016):

  • גמלת סיעוד ברמה א' מזכה ב-9.75  שעות טיפול שבועיות בבית.
  • גמלת סיעוד ברמה ב' מזכה ב-16 שעות טיפול שבועיות בבית.
  • גמלת סיעוד ברמה ג' מזכה ב-18 שעות טיפול שבועיות בבית.

ניתן להמיר חלק משעות אלו ביום במרכז יום לקשיש. יום במרכז היום שקול לשני שעות טיפול בבית ברמה א' ול-2.75 שעות טיפול ברמה ב' ו-ג'.

מי שהכנסתם החודשית גבוהה מסכומים אלה, לא יהיו זכאים כלל לגמלת סיעוד, או שזו תופחת בשיעור של 50%. ראו הטבלה שלהן:

סכום ההכנסה של הזקן שיעור הגמלה
יחיד עד 9,464 ש"ח גמלה מלאה
יחיד החל מ-9,464 ש"ח ועד ל-14,196 ש"ח גמלה מופחתת בשיעור של 50%
יחיד מעל 14,196 ש"ח אין זכאות לגמלה
זוג עד 14,196 ש"ח גמלה מלאה
זוג החל מ-14,196 ש"ח ועד 21,294 ש"ח גמלה מופחתת בשיעור של 50%
זוג מעל 21,294 ש"ח אין זכאות לגמלה

מקור: כל זכות

ואם אני רוצה להעסיק מטפל צמוד?

במקרה שזכאית לגמלת סיעוד מעוניינת להעסיק עובדת סיעוד קבועה בביתה, לפחות 12 שעות ביום, 6 ימים בשבוע, היא יכולה לבקש לקבל את הגמלה לכיסה, ולא דרך חברת שירותי הסיעוד.

הסכומים משתנים בהתאם לרמת התלות בשירותי סיעוד ולשאלה האם מדובר במהגרת עבודה או בעובדת ישראלית.

השווי הכספי של גמלת הסיעוד הניתן למי שמעסיק מהגר עבודה

סכום הגמלה בכסף
(מעודכן ל-1.1.2016)
מספר שעות שבועיות
לטיפול בבית
באמצעות חברת סיעוד
שיעור הגמלה שנקבע למטופל
797 ש"ח 5 שעות 45.5%
1,314 ש"ח 8 שעות 75%
1,471 ש"ח 9 שעות 84%
1,594 ש"ח 9.75 שעות 91%
2,627 ש"ח 16 שעות 150%
2,942 ש"ח 18 שעות 168%

 

השווי הכספי של גמלת הסיעוד הניתן למי שמעסיק מטפל ישראלי

סכום הגמלה בכסף
(מעודכן ל-1.1.2016)
מספר שעות שבועיות
לטיפול בבית
באמצעות חברת סיעוד
שיעור הגמלה שנקבע למטופל
797 ש"ח 5 שעות 45.5%
1,552 ש"ח 9.5 שעות 75%
1,788  ש"ח 11  שעות 84%
1,594 ש"ח 9.75 שעות 91%
3,103 ש"ח 19 שעות 150%
3,576  ש"ח 22 שעות 168%

מקור:  הביטוח הלאומי

אם ההורה במצב סיעודי וכבר לא יכול להישאר בבית – האם זכאי להתקבל למוסד גריאטרי?

האשפוז הסיעודי הממושך אינו כלול בסל שירותי הבריאות הבסיסי שבאחריות קופות החולים, כלומר – המדינה אינה רואה בו חלק מהזכות  לבריאות בישראל, הממומנת ממס הבריאות שכולנו משלמים, אלא כשירות נוסף, הכפוף תמיד ליכולת התקציבית של משרד הבריאות. הדבר מתבטא בכך שהזכאות ורמת המימון לאשפוז סיעודי נקבעים בחוזר פנימי של משרד הבריאות, המכונה "הקוד הגריאטרי".

עלות האשפוז הגריאטרי גבוהה מאוד, ומוערכת ב-15,000 ש"ח לחודש לאדם. בהיעדר זכות חוקית לאשפוז, מציעה המדינה פתרונות על בסיס מקום פנוי, תוך השתת חלק מהעלות או כולה על הזקן או הזקנה ועל ילדיהם, בהתאם ליכולתם הכלכלית.

לאחר שמשרד הבריאות מאשר קבלה למוסד גריאטרי, הוא קובע את גובה ההשתתפות של הזקנה ושל ילדיה באשפוז, על בסיס הכנסותיהם, והכניסה למוסד הסיעודי תותנה בהסכמתם לשאת בעלות שהושתה עליהם.

תחילה ימוצו המקורות הכספיים של המתאשפזת עצמה – הכנסותיה השוטפות, נכסיה ופירות נכסיה, אך במידה ועלות האשפוז לא כוסתה, יידרש כל אחד מילדיה הבגירים להשתתף במימון הוצאות האשפוז מתוך הכנסותיו השוטפות. חישוב גובה ההשתתפות נערך לכל ילד וילדה בנפרד. 70% ממקבלי הקוד משלמים מעל 2,000 ש"ח בחודש.

בנוסף, ישנה עלות חד פעמית של דמי כניסה למוסד הסיעודי.

הצטרפו למאבק!
09

הצטרפו למאבק!

ככל שהתעמקתי והבנתי את גודל הבעיה, כך הייתי נחושה לפעול ולשנות. אלה ההורים שלנו, אלה היקירים שלנו ובעתיד אלה יהיו גם אנחנו. הזִקנה לא מבחינה בין אדם לאדם. השקעה בזכויותיהם של ההורים שלנו להזדקן בכבוד היא השקעה בעצמנו ובילדינו. שלחתי מכתבים לחברי כנסת, דיברתי עם עיתונאי, אבל ברור שצריכה להיות כאן פעולה מאורגנת.

 

לדעת. לפעול. לשנות. כיצד אפשר לעזור? לקריאה לחצו על החץ הירוק.
להמשך קריאה... לסגירה

גויסתם! אתם עכשיו שותפים למאבק למען שירותי סיעוד ציבוריים איכותיים ושוויוניים בישראל.
כיצד אפשר לעזור?

עזרו לנו לשנות:

1. שילחו עכשיו בלחיצת כפתור מייל אל שר האוצר, שר הבריאות ושר הרווחה בדרישה להעביר את הרפורמה בסיעוד.

2. האם ליוויתם בן או בת משפחה מבוגרים שנהיו סיעודיים? ספרו לנו על הקשיים בהם נתקלתם, כדי שנוכל לשנות את המצב.

3. עקבו אחרינו – בחודשים הקרובים נצטרך את עזרתכם כדי להציב את הנושא על סדר היום:

 

עזרו לנו להרחיב את מעגל השותפים והשותפות:

  • דברו עם חברות וחברים וספרו להם על המאבק
  • שתפו את האתר הזה בפייסבוק או בטוויטר (ראו קישורים לשיתוף בסרגל למעלה), או שלחו לחברים/ות קישור לאתר.
שותפים למאבק
10

שותפים למאבק

למאבק למען רפורמה במערך הסיעוד שותפים גופים וארגונים הפועלים למען זכויות אדם בכלל ולמען זכויות זקנים, גמלאים וחולים בפרט. לרשימת השותפים לחצו על החץ הירוק.
להמשך קריאה... לסגירה

logo-siud

נשמח להצטרפות של גורמים נוספים. להצטרפות ולפרטים נוספים צרו קשר בדוא"ל:  mail@acri.org.il