ברוכים הבאים לסדנא

אם אתם מאמינים בחינוך ערכי ולא רק הישגי, שחינוך הינו מרכזי בשינוי חברתי ושכל אשת ואיש חינוך יכול/ה להשתתף בבנייה של חברה סובלנית, דמוקרטית ונקייה מגזענות, הגעתם למקום הנכון. הצטרפו לקהילת א/נשי חינוך המחנכים צעירים להפוך לאזרחים בוגרים עם תודעה דמוקרטית. האתר נועד לסייע לכם- א/נשי חינוך שחושבים אחרת

שוברים את השתיקה

פורסם בתאריך 30 בינואר 2017

pasted image 0

"השאלה האם יש להתיר למורים ולמורות לבטא את עמדתם הפוליטית מעסיקה את הגורמים האזרחיים והמשפטיים במדינת ישראל מאז הקמתה. חוזרי מנכ"ל בנושא זה משתנים מדי כמה שנים, בכפוף למצב החברתי, הביטחוני והפוליטי. יש וסוגיה זו מגיעה לפתחו של בית המשפט והוא הפוסק. בזמנים שבהם שולטת הדעה השוללת את הביטוי הפוליטי של אנשי חינוך, היא מלווה, לעתים, בענישה ויש ומורות ומורים מפוטרים מתפקידם באשמת ביטוי פוליטי. אולם, יותר מכל, סוגיית חופש הביטוי של מורים ומורות היא סוגיה חינוכית מהמעלה הראשונה ויש לבחון אותה מזווית זו". (1)

השעיית המורה ישראל שירן מעבודתו, משום ששלח מכתב בעילום שם ובו המלצה לבטל את לימודי " מורשת רבין" במערכת החינוך הינו דוגמא לקלות בה מושתקות דעות שלא תואמות את הקונצנזוס במערכת החינוך. ב 2014 הוקמה וועדה לבחינת גבולות השיח הראויים במערכת החינוך בעקבות הסערה הציבורית שהתעוררה בפרשת המורה אדם ורטה, שהביע לטענת תלמידה שלו דעות של שמאל קיצוני ולאחר פנייתה לשר החינוך, זומן לשימוע ולאחר לחצים רבים לא פוטר מרשת אורט בה היה מועסק.  ההוראות בחוזר המנכ"ל שהוקדשו לשיח חינוכי על נושאים שנויים במחלוקת מתייחסות לשמירת האיזון בין העמדות השונות. הדיון אודות הגבולות חופש הביטוי בנושאים שנויים במחלוקת הינו מהמאתגרים ביותר, כיצד ניתן לאפשר לתלמידים והתלמידות את המרחב לשמיעת דעות מגוונות ולאפשר להם/ן לגבש את עמדתם בנושא וזאת תחת המגבלות הרבות שיש לחופש הביטוי במערכת החינוך. והנה אנו עדים לסערה נוספת מנהל בית ספר ארגן מפגש עם שוברים שתיקה וזומן לבירור במשרד החינוך. משרד החינוך זימן את המנהל לאחר שהוגשה תלונה על הסתה, אך גורמים במשרד מבהירים כי אין ממש בטענות, על אף התבטאויותיו של שר החינוך נגד שוברים שתיקה שנה קודם לכן, אין הנחיה האוסרת על בתי-ספר להזמינם.

פרשה זו הובילה את שר החינוך נפתלי בנט להוסיף תיקונים לחוזר המנכ"ל אשר אוסרים על כניסתם של גורמים חיצוניים לבתי הספר אשר יש בפעילותם כדי לערער על עצם הלגיטימיות של גופים ממלכתיים כגון הצבא והמדינה ולקדם הצעת חוק שהוכנה והוגשה על ידי חברי הכנסת שולי מועלם ובצלאל סמוטריץ' ממפלגתו נגד "ארגונים שפועלים בארץ ובעולם נגד חיילי צה"ל". מטרתה של הצעת החוק היא לאסור על גופים מסוג זה להיכנס לבתי ספר. השר בנט מכוון בהצעה לארגון "שוברים שתיקה",  זאת לאחר שאיסורו משנה שעברה להכניסם לבתי הספר לא עבד בפועל, ואנשי הארגון הרצו בפני תלמידים בכמה מוסדות חינוך שונים ברחבי הארץ.

חוזר מנכ"ל תשעז/4(ב), י"א בכסלו התשע"ז 11 בדצמבר 2016

תמצית ההוראה:

התכנית הלאומית ללמידה משמעותית חותרת למצוינות ערכית וחברתית ולכינונה של חברת מופת במדינת ישראל. לשם כך על מערכת החינוך לחזק את המעורבות של התלמידים בסוגיות מוסריות וחברתיות ולעודד שיח חינוכי על נושאים שנויים במחלוקת, ובכלל זה נושאים פוליטיים ואקטואליים, באמצעות דיון פתוח, הוגן ומכבד. שיח שבו תלמידים יכולים להביע את דעתם, לחשוב ולהתלבט הוא מאבני היסוד של הלמידה המשמעותית: ערך ללומד ולחברה, מעורבות הלומד ורלוונטיות ללומד (עמ"ר).

להמשך קריאה

תמצית השינויים מההוראה הקודמת:

החוזר מחדד את המחויבות של הדוברים – מורים וגופים חיצוניים – בפני תלמידים לעצם קיומה של מדינת ישראל ולחוק החינוך הממלכתי ומדגיש את האיסור לפגוע בלגיטימיות של מדינת ישראל ומוסדותיה הממלכתיים, ויחד עם זאת מאפשר לבקר את המדינה בתנאי שהשיח נעשה בגבולות הסייגים שצוינו לעיל. כמו כן החוזר מדגיש שלא תותר כניסתם של גורמים חיצוניים ודוברים חיצוניים שיש בפעילותם, בין היתר, לעודד גזענות, אפליה, הסתה, קריאה לאלימות, תעמולה מפלגתית שלא בהתאם להנחיות חוזר המנכ"ל בעניין זה ושיח הפוגע בלגיטימיות של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. כמו-כן, לא תותר כניסתם של דוברים שעברו עברה שיש עמה קלון או של גוף הפועל בניגוד לחוקי מדינת ישראל או של גוף שיש בפעילותו לערער על עצם הלגיטימיות של גופים ממלכתיים (כגון צבא ההגנה לישראל ובתי המשפט).

בעקבות תיקון זה בחוזר המנכ"ל פנתה האגודה לזכויות האזרח ליועצת המשפטית של משרד החינוך בבקשה להורות באופן מידי על ביטול התיקון לחוזר המנכ"ל ולפעול להפסקת הפרקטיקה הפסולה בה נוקט משרד החינוך בדמות הזמנת מנהלי בתי ספר לשיחות בירור בגין הזמנת ארגון שוברים שתיקה לבתי הספר. האגודה דרשה גם כי היועצת המשפטית תוציא הבהרה בדבר זכותם וחובתם של מנהלי בתי הספר לאפשר לתלמידיהם דיון חופשי ומושכל בסוגיות השנויות במחלוקת בחברה הישראלית. לחשוף אותם לעמדות שונות ומנוגדות, וזאת לרבות הזמנת מגוון ארגונים, דוגמת "שוברים שתיקה" להרצות בפני תלמידים.

וועדת השרים לענייני חקיקה אישרה ( ב 8.1.17) פה אחד את הצעת החוק שנועדה למנוע השתתפות של אנשי "שוברים שתיקה" בפעילויות בבתי ספר. הצעת החוק, שבה תומכים שר החינוך נפתלי בנט ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד, מקודמת בהליך מזורז.

על רקע ההצבעה על החוק, נשלחה חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת לשרים לדחות אותה על הסף. כותבי חוות הדעת, פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר עמיר פוקס, ציינו כי לפי הגדרות החוק העמומות המוצעות, ניתן לטעון כלפי גופים ואנשים מכל קצות הקשת הפוליטית שבפעולתם הם חותרים נגד מטרות החינוך הממלכתי. כך, העילה של "סתירה למטרות החינוך" או "פגיעה במעמדו וכבודו של צה"ל בחברה הישראלית", תאפשר בעתיד לכל שר, הפעלה סלקטיבית ופוליטית של סמכותו כלפי ארגונים שעמדתם שונה מעמדתו הפוליטית.

הצעה לדיון חינוכי:

מהן ההשפעות האפשריות של חקיקה כזו על:

  • בתי הספר
  • התלמידות והתלמידים
  • המורים והמורות
  • החינוך הערכי ועל נושאים השנויים במחלוקת
  • החברה בישראל

(1) כוחה של מילה: חינוך להגנה על חופש הביטוי ולהתמודדות עם הסתה וגזענות: תכנית משותפת של אדם המדרשה לדמוקרטיה ולשלום ע"ש אמיל גרינצוויג והאגודה לזכויות האזרח, ע"מ 90

לוגואים: האגודה לזכויות האזרח, אדם - המדרשה לדמוקרטיה ולשלום, האיחוד האירופי

יום השואה הבינ"ל

פורסם בתאריך 26 בינואר 2017

יום הזיכרון הבינלאומי לשואה נקבע על ידי האו"ם ליום 27 בינואר – יום שחרור מחנה ההשמדה אושוויץ על ידי בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. לראשונה צוין יום זיכרון זה בשנת2006  וההחלטה עליו התקבלה פה אחד. יום זה מצוין במדינות רבות בעולם, וכן בישראל. יום השואה הבינלאומי משמש לציון הלקחים האוניברסאליים הנלמדים מפשעיהם של הנאצים במלחמת העולם השנייה. בישראל מציינים גם את יום הזיכרון לשואה ולגבורה, שנקבע לכ"ז בניסן והמציין את יום פרוץ המרד בגטו ורשה. יום זה משמש להתייחדות עם זכר הקורבנות היהודים ואסונו של העם היהודי. (1,2)

במהלך מלחמת העולם השנייה שהחלה עם פלישת הצבא הגרמני לפולין בספטמבר 1939, ביצעו הנאצים הגרמניים את רצח העם הנורא שנעשה אי פעם עלי אדמות, ביהודים ובקבוצות אוכלוסייה נוספות. החל מיוני 19414 ועד ינואר 1945 השמידו הנאצים שישה מיליון יהודים מכל רחבי אירופה בבורות הריגה, במחנות השמדה מתועשים, תוך העבדתם לפרך וריכוזם באלפי מחנות סגורים ובשיירות מוות.

ב-10 בדצמבר, 1948, האסיפה הכללית של האומות המאוחדות אימצה והכריזה על ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. בהמשך לפעולה ההיסטורית הזאת האסיפה קראה לכל הארצות החברות לפרסם את הטקסט של ההצהרה ו"לגרום להפצתה, להצגתה ולימודה בבתי-ספר ובמוסדות חינוך נוספים ללא הבדל שמבוסס על המצב הפוליטי או הטריטוריאלי של מדינות." (3)

שורשיה הרעיוניים של ההכרזה נובעים מאחת מתקופות השפל החמורות ביותר בהיסטוריה האנושית – מלחמת העולם השנייה והשואה. ההפרות המחרידות והנרחבות של זכויות האדם הבסיסיות בתקופה זו הכשירו את דעת הקהל בעולם לרעיון, כי שיתוף פעולה בינלאומי להגנת זכויות האדם וחירויותיו הבסיסיות הוא צורך חיוני לבניית חברה בינלאומית חדשה ובריאה. (2)

anti-racism-t-shirt_design

באותה השנה (1948) עוצבה ונחתמה גם אמנת האו"ם בנושא רצח עם המגדיר ג'נוסייד מהו? מטרת האמנה הינה מניעה וענישה של פשע השמדת עם. האמנה מגדירה רצח עם שיכול להתרחש במצב של שלום או במצב של מלחמה. בעלי האמנה מקבלים על עצמם למנוע את רצח העם ולהעמיד לדין את האחראים לו. רצח עם מוגדר כפשע בין לאומי פלילי.

השמדת עם פרושו: פשע הנעשה בכוונה להשמיד השמדה גמורה או חלקית של קבוצה אתנית, לאומית, גזעית או דתית. הריגת הנמנים עם הקבוצה, גרימת נזק בגוף או בנפש, העמדה מכוונת של הקבוצה בתנאים שמטרתם להשמיד גופנית את הקבוצה כולה או חלקים ממנה, העברת ילדי הקבוצה לקבוצה אחרת בכפייה או קביעת אמצעים שמטרתם מניעת ילודה.

המעשים עליהם נענשים על פי האמנה: השמדת עם, קשר לביצוע השמדת עם, הסתה והשתתפות במעשים. האחריות על ג'נוסייד מוטלת על כל הדרגים, מהגבוה ביותר עד הדרגים הנמוכים. האמנה קובעת כי הנאשמים יישפטו בבתי משפט לאומיים או בין-לאומיים המוסמכים לכך. כל בעלי האמנה מתחייבים לאישור הסגרה על פי חוקים וחוזים בני תוקף וכל אחד מבעלי אמנה רשאי לדרוש מהמוסדות המוסכמים לכך שיפעלו על פי האמנה. בסעיפיה השונים של האמנה בולטת מאוד השפעת השואה על עיצוב האמנה.

רצח המוני של עם או קבוצה על סמך דת ואו השתייכותו אתנית או לאומית הינו מהפשעים החמורים ביותר נגד האנושות, אמנת הג'נוסייד איננה כוללת בתוכה השמדה של קבוצות פוליטיות וזו בעקבות הלחצים הסובייטים בשעת ניסוח האמנה. אולם זה אינו הופך השמדת קבוצה פוליטית למעשה פחות חמור.  האמנה בדבר זכויות האדם והאמנות נגד רצח עם וטיהור אתני עוצבו על מנת שמקרים כמו השואה לא יחזרו על עצמם, אולם אנו עדים לכך שפשעים נגד האנושות ממשיכים להתקיים גם לאחר עיצוב אמנות אילו: המשך…

כנס: חופש הביטוי במערכת החינוך בישראל

פורסם בתאריך 18 בינואר 2017

אתמול התקיים יום העיון השנתי של המסלול להכשרת מורים באוניברסיטת חיפה בשיתוף האגודה לזכויות האזרח ומדרשת אדם. בכנס השתתפו כמאה ושישים סטודנטים להוראה וכשלושים חברי סגל.

הגבלות חופש הביטוי של המורים בישראל מבוססת על שלושה מקורות נורמטיביים עיקריים: החקיקה בעניין חופש הביטוי של עובדי המדינה, חוק חינוך ממלכתי, התשי"ג – 1953 וחוזרי מנכ"ל משרד החינוך.

ייסוד מערכת החינוך הממלכתי בישראל היה כרוך בתהליך של דה-פוליטיזציה, אשר התאפיין בהדגשת המשותף ובהימנעות מדיון בנושאים שנויים במחלוקת, בתוך כך נדרשו גם המורים לניטראליות ולהימנעות מהבעת דעות אישיות. איכילוב ציינה בהקשר זה כי "הדה פוליטיזציה של מערכת החינוך יצרה חינוך סטרילי לאזרחות, המדגיש לימוד עקרונות מופשטים אך נמנע מלדון במציאות החברתית – פוליטית ובבעיותיה.  בסוגיית הרגישות של העבר הקרוב של החברה הישראלית ובמגוון דרכים להשתתפות ופעילות אזרחית. נוסף על כן , לדבריה "העמדות החברתיות והחינוכיות שנמצאו בקרב ציבור המורים, בטאו בדרך כלל שמרנות ולרוב נמצאו דומות לעמדות הרווחות בציבור"  (איכילוב 2000)

הכנס עסק בסוגיות הבאות:

  • צמצום חופש הביטוי במערכת החינוך ברמה הפורמלית וברמה הפרקטית. שרף חסאן.
  • בין שתיקות להשתקות במערכת החינוך – פדגוגיה המצמצמת ריבוי דעות באמצעות מתודולוגיה לינארית מול פדגוגיה המאפשרת שיח מורכב אשר דן בהשפעות של העמדות השונות והצרכים של העמדות השונות. ד"ר אוקי מרושק – קלארמן.
  • היפר-סולידריות- על חופש הביטוי וברברת בחינוך: חופש הביטוי לזהויות ולא רק חופש ביטוי לדעות, חופש ביטוי מהותי אשר משפיע על המציאות, חופש הביטוי במצב של היפר-סולידריות והיחסים בין האוניברסלי לפרטיקולרי. "סולידריות לא יכולה להיות נקודת ההתחלה אלא נקודת הסיום, ולא במחיר טשטוש הזהויות. מצב של היפר-סולידריות מכתיב ציות, אחד הכלים לצירת ציות זה הוא פרקטיקה של הפחדה. המורים בישראל מתמודדים עם מספר אתגרים בסוגיית חופש הביטוי והם: היפר סולידיות, הפחדה והאתגר השלישי הוא פוסט-אמת, איך מתמודדים על חדשות כזב?".  ד"ר איימן אגבארייה

בחלקו השני של הכנס השתתפו הסטודנטים/יות בשתי סדנאות: הראשונה עסקה בעיבוד ההרצאות שנישמעו בחלקו הראשון של הכנס והשנייה בחופש הביטוי של מורים/ות במערכת החינוך, באמצעות דיון במקרי בוחן והדילמות שעלו מהן.

לצפייה בתכנית הכנס המלאה : Freedom-of-speech-education-system-in-Israel-2017-A3-4-web

צפייה בתמונות מהכנס

FullSizeRender

 

 

לוגואים: האגודה לזכויות האזרח, אדם - המדרשה לדמוקרטיה ולשלום, האיחוד האירופי