"חוק החרם" – מידע לציבור

expression

ב-11.7.11 עבר בכנסת "חוק החרם", המאפשר נקיטת סנקציות כלפי מי שקורא להטלת חרם על מדינת ישראל (ראו כאן את נוסח החוק). ב-15.4.2015 ניתן פסק הדין בעתירות שהוגשו נגד החוק. בג"ץ דחה את העתירות ברובן, והשאיר על כנם את סעיפי החוק המאפשרים לתבוע פיצויים ממי שקורא לחרם, ומאפשרים לשר האוצר להטיל סנקציות כלכליות על מי שקורא לחרם. בית המשפט ביטל רק את הסעיף המאפשר לתבוע פיצויים ללא הוכחת נזק. כאן תוכלו למצוא שאלות ותשובות המבקשות להבהיר את המשמעויות המשפטיות של החוק.

 

  • האם אסור לקרוא לחרם על מדינת ישראל? האם זו עבֵרה פלילית?
    קריאה לחרם, בתנאים המפורטים בחוק, אינה עבֵרה פלילית, אך היא עלולה להחשב לעוולה אזרחית, שעליה אפשר לתבוע פיצויים. כלומר: אין איסור פלילי לקרוא לחרם, אך העושה זאת עלול להיות חשוף לתביעות ולסנקציות כלכליות.

 

  • על מי חל החוק?
    החוק חל (סעיף 2(א)) על מי שמפרסם ביודעין קריאה פומבית להטיל חרם על מדינת ישראל, כאשר יש אפשרות סבירה שתוכן הקריאה יביא להטלת חרם, והמפרסם מודע לאפשרות זו. על פי הגדרה זו, החוק חל על כל מי שמשתתף בפומבי בקריאה לחרם – למשל באמצעות חתימה על עצומה או התבטאות בתקשורת – גם אם אינו יוזם החרם.ככל הנראה החוק חל רק על מי שנמצא בישראל כשהוא קורא לחרם.

 

  • על אילו חרמות חל החוק?
    החוק מתייחס לחרם כלכלי, תרבותי או אקדמי על השטחים, וכן על מדינת ישראל או על מוסדותיה. כך, למשל, חרם על מוסדות אקדמיים בישראל או בשטחים או חרם על מוצרים המיוצרים בהתנחלויות נכללים בהגדרת החוק.

 

  • האם החוק חל גם על מקרים שבהם רבנים קוראים לחרם על חברות ויצרנים? או על קריאה לחרם צרכנים על מוצר בשל עלותו הגבוהה (כמו במקרה של הקוטג')?
    לא. לשון החוק מתייחסת לקריאה לחרם על אדם או על גורם אחר "רק מחמת זיקתו למדינת ישראל, מוסד ממוסדותיה או אזור הנמצא בשליטתה". על פי הגדרה זו, קריאה לחרם הנובעת ממניעים אחרים אינה כלולה בהגדרה שבחוק.

 

  • מה יכולות להיות ההשלכות של קריאה לחרם?
    מי שמפרסם קריאה לחרם כאמור בחוק, עלול להיות חשוף לתביעה אזרחית (תביעה לפיצויים) שיגישו נגדו מי שנפגעו מהחרם בגין נזקים, כלכליים או אחרים, שנגרמו להם. עוד נקבע (סעיף 2(ב)) כי אם בעקבות הקריאה לחרם חברה כלשהי תפר חוזה, אפשר יהיה לתבוע את מי שקרא לחרם כאחראי לנזקים שנגרמו מכך.
    סנקציות נוספות, שעלולות לחול על חברות ועל ארגונים, הן הגבלת היכולת להשתתף במכרזים של המדינה, והגבלת האפשרות לקבל תמיכות שונות מהמדינה (מעמד מוסד ציבורי על כל הכרוך בכך, כספי המועצה להסדר הימורים בספורט, ערבויות מדינה, תמיכות מכח חוק לעידוד השקעות הון ומו"פ).

 

  • האם התובע חייב להוכיח שנגרם לו נזק?
    בג"ץ ביטל את סעיף 2(ג) לחוק, שאיפשר לבתי המשפט להטיל על מי שקרא לחרם פיצויים המהווים עונש, גם אם לא הוכח שנגרם נזק כתוצאה מפעולתו. כלומר, כדי לזכות בפיצויים בתביעה נגד מי שקרא לחרם, על התובע להוכיח שנגרם לו נזק (כלכלי או אחר) בעקבות קריאה זו.

 

  • האם מי שיקרא לחרם עלול להיעצר?
    לא. כאמור, מדובר בעוולה אזרחית, שיכולה לגרור תביעה לפיצויים או שלילת הטבות ותמיכות מהמדינה, ולא בעבֵרה פלילית.
  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: זכויות אזרחיות,חופש הביטוי

סגור לתגובות.