זכותון: דמי אבטלה

יולי 2010

גרסת pdf

מי זכאי לדמי אבטלה?

  • מי שעבד כשכיר תקופת עבודה ("תקופת אכשרה") המזכה בגמלה:
    עובד חודשי – 12 חודשי עבודה בשנה וחצי שקדמו להתייצבות הראשונה בלשכת התעסוקה;
  • עובד יומי – 300 ימי עבודה בשנה וחצי הקודמת להתייצבות הראשונה בלשכת התעסוקה.

  • מי שהשתחרר מצה"ל או מי שסיימה שירות לאומי (ששירתה תקופה שאינה קצרה מתקופת שירות של אשה בצבא או ששירתה לפחות חצי שנה ונישאה תוך חודש מסיום השירות) – במניין ימי העבודה יילקחו בחשבון לא יותר מ-180 ימי שירות סדיר או שירות לאומי.
  • מי שעבד אצל 2 מעסיקים ופוטר על ידי אחד מהם, והוא ממשיך לעבוד אצל המעסיק השני במשרה חלקית, יכול לתבוע דמי אבטלה בגין עבודתו אצל המעסיק שפיטר אותו.
  • מי לא זכאי לדמי אבטלה?

  • מי שהוא מעל לגיל הפרישה הקבוע בחוק.
  • מי שהגיש כבר תביעה לדמי אבטלה ב-12 החודשים הקודמים ומיצה את כל ימי זכאותו.
  • מי שהוא מתחת לגיל 40 וקיבל כבר פעמיים דמי אבטלה בארבע השנים הקודמות.
  • עצמאי – אלא אם היית קודם שכיר וצברת תקופת עבודה המזכה אותך בדמי אבטלה שלא ניצלת במלואם, ופתחת עסק עצמאי שכשל ונסגר בתוך 24 חודשים.
  • חבר קיבוץ ומושב שיתופי, למעט אם הוא עבד מחוץ למשק.
  • מה אם התפטרתי מרצוני?

  • מי שהתפטר מרצונו, ללא סיבה מתאימה (כמו הרעת תנאים, שינוי מקום מגורים, סיבה בריאותית), יהיה זכאי לדמי אבטלה רק לאחר 90 ימים מיום הפסקת העבודה.
  • מה אם לא קיבלתי מכתב פיטורין?

  • אם פוטרת, אך לא קיבלת מכתב פיטורין מהמעסיק, על המוסד לביטוח לאומי לברר בעצמו את נסיבות הפסקת העבודה. המוסד לביטוח לאומי לא יכול לשלול את זכאותך בלי בירור ראוי עם המעסיק, ובלי נימוק מפורט.
  • מומלץ להתחיל להתייצב בלשכת התעסוקה ובמקביל להגיש תביעה נגד המעסיק בבית הדין האזורי לעבודה. החלטה בתביעה זו תחייב גם את הביטוח הלאומי ותוכל לקבל את ימי זכאותך בדיעבד.
  • לפני הגשת תביעה, אפשר לשלוח מכתב מפורט למעסיק. מכתב זה יכול לסייע בבקשה לדמי האבטלה עוד לפני שהתקבלה החלטה בתביעה.
  • עבור כמה ימי אבטלה מגיע לי תשלום?


    * תלוי – בן זוג שלא עובד וילד עד גיל 18

  • ניתן לקבל את הימים במשך שנה מיום ההתייצבות הראשונה בשירות התעסוקה, ללא צורך בהגשת תביעה נוספת.
  • מי שסרב לעבודה מתאימה שהוצעה לו, מורידים לו 30 ימים מהימים להם הוא זכאי, בכל פעם שסירב. שני סירובים באותו חודש (לועזי) יחושבו כסירוב אחד ויירדו רק 30 יום מהימים להם הוא זכאי.
  • האם אני זכאי לדמי אבטלה בחל"ת (חופשה ללא תשלום)?

  • מי שמילא תקופת אכשרה ויצא לחל"ת שלא מרצונו למשך תקופה העולה על שלושים יום, יכול להיות זכאי לדמי אבטלה (ראה עוד בדף מידע "המעסיק הוציא אותך לחל"ת?").
  • מה גובה דמי האבטלה להם אני זכאי?

  • דמי האבטלה מחושבים לפי מדרגות הכנסה. ככל שעולה שכרך הם יהוו אחוד נמוך יותר משכרך הממוצע ברוטו ב-75 ימי העבודה הקודמים להגשת הבקשה (למשל, למי שמלאו לו 28 שנים והרוויח 8000 ברוטו, הם יהוו 64% משכרו הקודם)
  • ישנו סכום מרבי לדמי האבטלה:
    ב- 125 הימים הראשונים (5 חודשים), הסכום המרבי ליום הוא השכר היומי הממוצע במשק (320 ? ליום, נכון לינואר 2010).
    בשארית תקופת הזכאות, הסכום המרבי הוא שני שליש מהשכר היומי הממוצע במשק (213 ? ליום, נכון לינואר 2010).
  • מדמי האבטלה מנוכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.
  • דורש עבודה בהכשרה מקצועית זכאי רק ל-70% מהתשלומים המגיעים לו על פי חישוב דמי האבטלה, מלבד הכשרה במקצועות מסוימים.
  • דורש עבודה הנשלח לעבודה שהשכר המשולם עבורה נמוך מדמי האבטלה להם הוא זכאי, יכול להגיש בקשה לביטוח הלאומי להשלמת שכרו עד תום תקופת הזכאות.
  • מי שמתחת לגיל 40 וקיבל כבר דמי אבטלה לתקופה המרבית במהלך ארבע השנים הקודמות, יקבל עבור תקופת האבטלה השנייה רק 80% ממניין הימים שמגיע לו ורק 85% מגובה דמי האבטלה. ארבע השנים יחושבו מיום תחילת הזכאות הראשונה.
  • אם אתה עובד בתקופת האבטלה, ינכו לך מדמי האבטלה ההכנסות מהעבודה, כשכיר או כעצמאי.
  • מדמי אבטלה מנוכה קצבת פנסיה.

  • הגשת התביעה

    לפני הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי עליך להתייצב בשירות התעסוקה. התייצב בהקדם, כדי שלא תאבד את "תקופת אכשרה" שנבדקת על פי היום הראשון להתייצבות.

    למי מגישים את התביעה לדמי אבטלה?

  • אחרי שהתחלת להתייצב בשירות התעסוקה עליך להגיש את התביעה להגיש לביטוח הלאומי, שהוא האחראי על ביצוע החוק ובדיקת תנאי הזכאות (שירות התעסוקה מסייע לביטוח הלאומי בקיום "מבחן התעסוקה" שהוא תנאי לזכאות).
  • מומלץ לעיין בטופס התביעה ולהכין את כל המסמכים הדרושים מראש.
  • קיימת אפשרות להגיש טופס המפרט את ימי העבודה וסיבת הפיטורין ולהחתים את המעסיק, במקום להגיש תלושי משכורת.
  • מומלץ להשאיר אצלך עותק של התביעה.
  • אם תביעתי נדחתה האם ניתן להגיש ערעור?

  • ערעור על דחיית תביעה לדמי אבטלה על ידי המוסד לביטוח לאומי יש להגיש תוך 6 חודשים מקבלת מכתב הדחייה לבית הדין האזורי לעבודה באזור מגוריך.
  • ניתן לקבל סיוע משפטי בחינם מלשכות הסיוע המשפטי של משרד המשפטים באזור מגוריך.

  • התייצבות בשירות התעסוקה ושליחה לעבודה

    מדוע עלי להתייצב בלשכת התעסוקה?

  • כדי להיות זכאי לתשלום, עליך להראות כי אתה מחפש באופן פעיל עבודה. לכן, עליך להירשם בלשכת התעסוקה כדורש עבודה, ולהיות מוכן ומסוגל לעבוד בעבודה מתאימה (ראה בהמשך).
  • מה עלי להביא בפעם הראשונה בה אני מגיע ללשכת התעסוקה?

  • עליך להציג תעודת זהות ובה כתובת מגורים באזור הלשכה.
  • אם יש לך מקצוע, עליך להציג תעודות המעידות על מקצועך (תעודת מקצוע, רישיון, תעודה המעידה על השכלה, מכתב המראה על עיסוק בתחום מקצועי במשך 3 שנים לפחות).
  • אם יש לך מגבלה רפואית, עליך לבקש לעמוד בפני ועדה רפואית של שירות התעסוקה.
  • מה הם כללי ההתייצבות?

  • עליך להיות זמין, מוכן ומסוגל לעבוד בעבודה מתאימה שתוצע לך.
  • עליך להתייצב במועד שנקבע לך (במידה ולא תתייצב, לא תהיה זכאי לדמי אבטלה עבור אותו שבוע).
  • אם חלית ביום ההתייצבות, עליך ליצור קשר מיידי לאחר המחלה עם הלשכה ולהציג תעודת מחלה מרופא. עליך גם להגיש אותה לביטוח הלאומי (שמור עותק מהתעודה). ניתן לקבל דמי אבטלה לתקופה של עד 30 ימי מחלה באישור.
  • אם חלה קרוב משפחה מדרגה ראשונה שלך התלוי בך, עליך ליידע את הפקיד המטפל בך ולהציג אישור רפואי מתאים.
  • מהי "עבודה מתאימה"?

    עבודה העומדת בכל התנאים הבאים:

  • עבודה התואמת את מצב בריאותך וכושרך הגופני, כפי שנקבע על ידי ועדה רפואית של שירות התעסוקה.
  • עבודה שהיא מסוג העבודה העיקרית שבה עבדת בשלוש השנים האחרונות, או עבודה אחרת התואמת את הכשרתך המקצועית או רמת השכלתך.
  • עבודה בשכר שאינו נמוך מדמי האבטלה להם אתה זכאי.
  • עבודה שאינה מחייבת שינוי במקום המגורים (עד 60 ק"מ ממקום המגורים או שיש תחבורה ציבורית תקינה עד למקום עבודה רחוק יותר, וזמן הנסיעה נחשב כחלק מזמן העבודה; אימא לילד, שטרם מלאו לו 7 שנים – עד 40 ק"מ).
  • עבודה שבה מקיימים את כל זכויות העובד המגיעות לו לפי החוק (שכר מינימום, שעות נוספות, חופשה, מחלה וכו').
  • לעובד עונתי, תיחשב כל עבודה כמתאימה, אף אם איננה במסגרת מקצועו.
  • אם אתה מתחת לגיל 35, אחרי זמן קצר של התייצבות מותר לשלוח אותך לכל עבודה ולא רק ל"עבודה מתאימה", כפי שמפורט בטבלה:
  • מה עלי לעשות אם הופניתי לעבודה?

  • עליך ליצור קשר עם המעסיק תוך 24 שעות.
  • עליך לעשות מאמץ סביר להתקבל לעבודה ואסור לך להכשיל את עצמך בראיון העבודה. אחרת עלול להירשם לך סירוב עבודה.
  • בראיון העבודה עליך להציג את מצב בריאותך האמיתי במלואו, מבלי להוסיף ומבלי לגרוע. אם תציג מצב בריאותי שאינו אמיתי הדבר יכול להוביל לרישום סירוב עבודה.
  • אם לא התקבלת לעבודה, עליך להחזיר לשירות התעסוקה את טופס ההפניה עם תשובת המעסיק תוך 48 שעות (תשובת המעסיק בטלפון אינה מספיקה).
  • מענק לעבודה בשכר נמוך

  • אם התחלת לעבוד בעבודה בשכר שהוא נמוך מדמי האבטלה שמגיעים לך, ועבדת בה 25 ימים לפחות, ב-50% משרה לפחות, תהיה זכאי למענק עבור כל חודש עבודה.
  • גובה המענק הוא – סכום ההפרש שבין דמי האבטלה שהיו מגיעים לך אם לא היית עובד בעבודה זו לבין שכרך באותה עבודה.
  • את המענק אפשר לקבל במשך 4 חודשים לכל היותר (100 ימים), ובכל מקרה התקופה לקבלת המענק לא תעלה על התקופה המרבית לקבלת דמי אבטלה שאתה זכאי לה.
  • לשם קבלת המענק, צריך להגיש "טופס תביעה למענק למובטל העובד בשכר נמוך" במוסד לביטוח לאומי אחרי לפחות 25 ימי עבודה בעבודה זו.

  • סירוב עבודה

    מה אם סירבתי לעבודה מתאימה שהוצעה לי?

  • אם העבודה לא עומדת בתנאים של "עבודה מתאימה", לא ניתן לרשום לגביה סירוב.
  • אם סירבת לעבודה מתאימה, זכאותך לדמי אבטלה נדחית ב-90 ימים ומופחתים 30 ימים מימי זכאותך המרביים, בכל פעם שסרבת להצעה מתאימה.
  • פקיד ההשמה חייב ליידע אותך על רישום הסירוב בנוכחותך ולהחתים אותך על טופס "אישור רישום סירוב".
  • פקיד ההשמה חייב להסביר לך את המשמעויות של הסירוב.
  • פקיד ההשמה חייב לנמק בכתב את סיבת רישום הסירוב.
  • במקרה של סירוב, חשוב לצלם עותק מההפניה לעבודה עם תשובת המעסיק לצורך הגשת הערר (פקיד ההשמה חייב לאפשר לך לצלם עותק).
  • אם אני חושב שנרשם לי סירוב שלא בצדק?

  • אתה יכול להגיש ערר על רישום הסירוב לוועדת ערר של שירות התעסוקה.
  • חשוב כי גם לאחר הגשת ערר תמשיך להתייצב בלשכת התעסוקה על מנת לשמור על רצף הזכאות במידה ויתקבל הערר.
  • אחרי שהגשת ערר, למנהל לשכת שירות התעסוקה יש סמכות לבטל את רישום הסירוב, עוד לפני דיון בפני ועדת הערר.
  • מהי ועדת הערר?

  • ועדת הערר היא גוף מעין שיפוטי, המורכבת משלושה אנשים: יו"ר הוועדה, שהוא משפטן הממונה ע"י משרד התעסוקה, המסחר והתעשיה ושני נציגי ציבור.
  • איך מגישים ערר?

  • את הערר על החלטת פקיד ההשמה יש להגיש תוך 7 ימים מהיום בו נודע לך על ההחלטה. אם איחרת, עליך לבקש הארכת מועד ולציין את הסיבה לאיחור.
  • עליך למלא טופס "כתב ערר" שנמצא בסניף שירות התעסוקה.
  • את הטופס המלא מגישים בסניף לשכת התעסוקה. יש להקפיד לשמור על העתק של הטופס.
  • איך פועלת ועדת הערר?

  • דיון בוועדת ערר חייב להתקיים לכל היותר תוך חודשיים מהיום שהגשת את הערר.
  • ועדת הערר צריכה להזמין אותך בכתב, 10 ימים לפחות לפני הדיון.
  • אם נושא הערר נובע ממצבך הרפואי, תופנה קודם לוועדה רפואית.
  • הוועדה יכולה לקבל החלטה גם אם מגיש הערר או הפקיד המשיב לא התייצבו לפניה ובתנאי שזימנה אותם לפי הנהלים.
  • הוועדה יכולה לקבל החלטה בנוכחות יו"ר הוועדה בלבד, בתנאי שנציגי הציבור הוזמנו, ואם אתה, מגיש הערר, מסכים לכך.
  • יו"ר הוועדה יכול לצרף לישיבה אנשים נוספים כנציגי מגיש הערר או שירות התעסוקה, על פי שיקול דעתו.
  • החלטת הוועדה תינתן בכתב ותהיה חתומה על ידי כל חבריה. עותק מההחלטה יועבר אל העורר לא יאוחר מ-10 ימים ממועד הדיון בערר. ההחלטה חייבת לכלול, בין השאר, הודעה על הרשות לערער על החלטתה בפני בית הדין האזורי לעבודה.
  • העתק ההחלטה צריך להינתן לך וניתן לדרוש אותה גם בלשכת התעסוקה.
  • אתה זכאי לקבל העתק של כל המסמכים הנוגעים לדיון לרבות הפרוטוקול.
  • אם התקבל הערר שלך, על מנהל הלשכה לבצע את ההחלטה תוך 14 ימים. גם אם שירות התעסוקה מערער על ההחלטה, עליהם לבצע אותה בינתיים.
  • ואם ועדת הערר לא קיבלה את הערר שלי?

  • על החלטות ועדת הערר קיימת זכות להגיש ערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה באזור מגוריך.
  • את הערעור יש להגיש תוך 60 יום מיום מתן ההחלטה.
  • ניתן לקבל סיוע משפטי בחינם מלשכות הסיוע המשפטי של משרד המשפטים באזור מגוריך.

  • ועדה לבדיקת כושר עבודה (ועדה רפואית)

    מה עלי לעשות אם יש לי בעיות רפואיות ואני מוגבל בכושר העבודה שלי?

  • עליך להגיש בהקדם בקשה לקביעת מועד לוועדה לבדיקת כושר עבודה של שירות התעסוקה.
  • מרגע שהגשת בקשה לוועדה לבדיקת כושר עבודה, אם זו הוועדה הראשונה, לא ניתן לרשום לך סירוב עבודה על עבודה שאינה תואמת את המצב הבריאותי שהצהרת עליו.
  • מהי ועדה לבדיקת כושר עבודה?

  • ה"ועדה לבדיקת כושר" היא ועדה המורכבת ממנהל הלשכה, רופא תעסוקתי ויועץ תעסוקה שנוכחותם היא חובה. יכול גם להשתתף נציג מרכז השיקום של הביטוח הלאומי.
  • איך מגישים בקשה לוועדה לבדיקת כושר עבודה?

  • את טפסי הבקשה תקבל מפקיד ההשמה ועליך לדאוג שהרופא המטפל שלך ימלא אותם בהקדם.
  • דאג שהרופא המטפל ימלא את הפרטים בפירוט וירשום את כל סוגי המגבלות שיש לך.
  • פקיד ההשמה ידרוש ממך לחתום על טופס ויתור סודיות רפואית.
  • השאר לך עותק של הבקשה שהגשת.
  • איך פועלת ועדה לבדיקת כושר עבודה?

  • הוועדה לבדיקת כושר עבודה אינה בודקת אותך פיזית, אלא מסתמכת על המסמכים הרפואיים שאתה מגיש.
  • מי שמחליט על מצבך הרפואי הוא הרופא התעסוקתי.
  • ועדה לבדיקת כושר עבודה חייבת להתקיים בנוכחותך (פרט למקרים חריגים).
  • מה מחליטה הוועדה לבדיקת כושר עבודה?

  • הוועדה קובעת מה המצב הבריאותי שלך ולפי זה קובעת מה המגבלות שלך ואילו עבודות אתה יכול ולא יכול לעשות.
  • הוועדה יכולה להחליט על מספר הפעמים שעליך להתייצב בשירות התעסוקה
  • זכותך לקבל משירות התעסוקה את החלטת הוועדה הרפואית בכתב.
  • ואם אני חושב שהוועדה לבדיקת כושר עבודה קיבלה החלטה לא נכונה?

  • זכותך לבקש מועד חדש לוועדה אם אתה חושב שהוועדה טעתה בהחלטתה או שלא התייחסה למסמכים שהגשת
  • כמו כן, על החלטות הוועדה ניתן להגיש ערר בפני ועדת ערר רפואית שתדון בפני רופא אחר.
  • אם יש בעיה משפטית בפעולת הוועדה, ניתן להגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה.

  • הכשרה מקצועית

  • במסגרת קיצוצים בשנת 2003 צומצמו מאוד ההכשרות המקצועיות הנפתחות למובטלים המקבלים דמי אבטלה.
  • לכל דורש עבודה קיימת הזכות לקבל יעוץ בנושא הכשרה מקצועית או הסבה מקצועית.
  • הכשרה מקצועית לדורשי עבודה מותנית בהפניית יועץ התעסוקה בלשכה, במבחני התאמה ובמבחנים פסיכומטריים.
  • מי שהופנה לקורס מקצועי, זכאותו לקורס נוסף מתחדשת אחת לשלוש שנים.
  • מבחני ההתאמה והקורס ממומנים על ידי משרד התמ"ת. לעתים, ישנה השתתפות עצמית סמלית של המשתתף בקורס.
  • ימי ההכשרה המקצועית נמנים במסגרת ימי האבטלה הרגילים ומי שמיצה ימי זכאותו לדמי אבטלה לא יהיה זכאי לתשלום נוסף במהלך הקורס (פרט למי שהשכלתו פחותה מ-12 שנות לימוד שיהיה זכאי לדמי אבטלה גם מעבר לתקופה המגיעה לו, אך ללא יותר מ-138 ימים).
  • דורש עבודה הזכאי לימי אבטלה במהלך הקורס זכאי לקבל 70% מגובה דמי האבטלה הרגילים, פרט להכשרות מסוימות לגביהן נקבע כי ישולמו דמי אבטלה מלאים, ובהן ריתוך, טקסטיל ומכונאות.

  • הבטחת הכנסה

    מה אם מיציתי את זכאותי לדמי אבטלה או שאיני זכאי להם?

  • יש לבדוק זכאות להבטחת הכנסה.
  • מהי גמלת הבטחת הכנסה?

  • תושב ישראל שאין באפשרותו להבטיח לעצמו הכנסה למחיה, זכאי לגמלת הבטחת הכנסה או להשלמת הכנסה ובתנאי שאינו מקבל גמלה על פי חוק אחר, אבטלה, מחלה וכדומה.
  • תנאי הזכאות נקבעים מפעם לפעם על ידי חוק הבטחת הכנסה והתקנות.
  • הזכאות להבטחת הכנסה נבחנת על ידי המוסד לביטוח לאומי.
  • את הבקשה לגמלת הבטחת הכנסה יש להגיש בסניף המוסד לביטוח לאומי שבמקום המגורים (עוד לפני שפונים לשירות התעסוקה). לא ניתן לקבל הבטחת הכנסה על תקופה שלפני הגשת הבקשה.
  • ראו זכותון הבטחת הכנסה.

    כל המידע והפרטים מתייחסים לגברים ולנשים במידה שווה.
    הפרטים מבוססים על חוקים, תקנות ונהלים
    של המוסד לביטוח לאומי ושל שירות התעסוקה.
    המידע המפורט בזכותון הנו מידע כללי שנועד לסייע בלבד,
    ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.
    פרטים נוספים ניתן לראות באתר ביטוח לאומי ובאתר שירות התעסוקה.

    • LinkedIn
    • Twitter
    • Facebook
    • Print
    • email

    תגיות:

    קטגוריות: הזכות לעבוד,זכויות חברתיות,רווחה וביטחון סוציאלי

    סגור לתגובות.