זימון פעילים פוליטיים ל"שיחות אזהרה" בשב"כ

אילוסטרציה: פטיש בית משפט

בג"ץ 5277/13 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שירות הביטחון הכללי

עו"ד: לילה מרגלית, קרן טמיר, דן יקיר

 

האגודה לזכויות האזרח עתרה לבג"ץ בדרישה להורות לשב"כ להפסיק לזמן פעילים פוליטיים ל"שיחות אזהרה" בשב"כ. בעתירה מובאות עדויותיהם של פעילים פוליטיים וחברתיים שזומנו ל"שיחות" כאלה, שלא היוו חקירה רשמית בחשד לעבֵרה ספציפית, אלא שימשו להרתעת פעילים העוסקים במחאה החורגת מהקונסנזוס.

בעתירה נטען כי זימון פעילים פוליטיים לשיחות האזהרה מהווה חריגה מסמכויות השב"כ על פי חוק, ופוגע בצורה עמוקה בזכויות יסוד חוקתיות של האזרחים, לרבות חופש הביטוי והמחאה, הזכות לכבוד, הזכות לפרטיות ולחירות והזכות להליך הוגן.

מתגובת המדינה לעתירה עולה, בין היתר, כי ההפגנות נגד תכנית פראוור סווגו כפעילות לאומנית-חתרנית. בתגובה, שהוגשה לאחרונה לבג"ץ, מוצגת פרשנות מרחיבה של המושג "ביטחון המדינה", הכוללת גם "הפרות סדר על רקע לאומני-חתרני". כלומר, היחס להפגנות נגד תוכנית פראוור אינו ביטוי חריג אלא חלק מעמדה שלפיה מחאה אזרחית העלולה לגלוש להפרות סדר יכולה להיות מסווגת כפגיעה בביטחון המדינה – על כל המשתמע מכך – בין היתר בשל תוכנה האידיאולוגי. כך, בעוד שהמחאה החברתית טופלה כדבר מובן מאליו על ידי המשטרה, בהתאם לכללים שקופים, אף שלוותה בעבר בהפרות סדר, יש מחאות שמטופלות על ידי כללים אחרים לגמרי, על ידי גוף חשאי.

במאי 2015 התקיים דיון בעתירה, ובעקבותיו נמסרו לעיון השופטים נוהלי השב"כ בנושא. בדיון שהתקיים ביולי 2015, במעמד צד אחד ובדלתיים סגורות, העירו השופטים הערות לגבי הנהלים. השב"כ הגיש הודעה חסויה לבג"ץ, שבה דיווח על שינויים מסוימים שביצע בנהלים, ובינואר 2016 הגיש הודעה גלויה לבג"ץ, שהייתה לקונית למדי. בתגובתנו מפברואר 2016 ביקשנו מבג"ץ להורות לשב"כ להעביר לעיוננו את הנהלים כדי שנוכל להתייחס אליהם. כן הדגשנו שאנו עומדים על טענתנו הבסיסית, שאין לשב"כ סמכות לזמן פעילים חברתיים ופוליטיים לשיחות אזהרה. בעקבות זאת החליט בג"ץ לקיים דיון נוסף בעתירה, וביקש מהשב"כ לשקול להרחיב את האמור בהודעה הגלויה או לאפשר לנציג מוסמך מטעם האגודה לעיין בנהלים.

בפברואר 2017 ניתן פסק הדין בעתירה. בג"ץ קבע שלשב"כ יש סמכות לזמן פעילים חברתיים לשיחות אזהרה שאינן חקירה, אך הטיל עליה מגבלות משמעותיות:

  • ההזמנה תיעשה רק לאחר התייעצות עם הייעוץ המשפטי של השב"כ, שיחווה דעתו בנוגע לאיזון בין פגיעה בזכויות המוזמן לבין הפגיעה באינטרס הביטחוני.
  • במעמד הזימון יובהר לאדם המוזמן לשיחה כי לא מדובר בחקירה ואין הוא מחויב להתייצב לשיחה.
  • במהלך השיחה יובהר לאדם שאינו נחקר באזהרה ולא ניתן לעשות שימוש בדברים בבית המשפט.

 
עוד הורה בג"ץ לשב"כ לא לערוך חיפושים מיותרים ומשפילים על גופם של המוזמנים לשיחות, ולא להתייחס אליהם כאל חשודים בחקירה.

העתירה

תגובה מקדמית מטעם המדינה, פברואר 2014

פרוטוקול הדיון, 28.5.2015

החלטה, 17.12.2015

הודעת עדכון גלויה מטעם המשיבים, ינואר 2016

תגובת העותרת להודעת העדכון מטעם המשיבים, פברואר 2016

החלטה, 14.2.2016

הודעת עדכון גלויה מטעם המשיבים, יוני 2016

החלטה, 14.6.2016

הודעת עדכון גלויה מטעם המשיבים, ספטמבר 2016

תגובת העותרת להודעת העדכון מטעם המשיבים, אוקטובר 2016

תגובה מטעם המשיבים, נובמבר 2016

פסק הדין, 7.2.2017

 

הודעות לעיתונות:

בג"ץ החליט להגביל את שיחות האזהרה של השב"כ, פברואר 2017

השב"כ: אין לנו סמכות לכפות על אזרחים להתייצב לשיחות אזהרה, מאי 2015

להפסיק לזמן פעילים פוליטיים ל"שיחות אזהרה" בשב"כ, יולי 2013
 

קישורים:
המדינה לבג"ץ: להפגנות הבדואים רקע לאומני-חתרני, הארץ, 10.3.2014

"תשחק בכל דבר, לא בזין של אבא שלך", שב"כ מאיים על פעילים בנגב, שיחה מקומית, 2.11.2015

טובה צימוקי, שב"כ שינה את נוהלי תחקור מפגינים, 16.2.2017, ynet

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הזכות להליך הוגן,הזכות לכבוד,הזכות לפרטיות,זכויות אזרחיות,חופש הביטוי

סגור לתגובות.