רישום נוכחות בעבודה באמצעות שעון נוכחות ביומטרי

CC-BY: Leszek LeszczynskiCC-BY: Leszek Leszczynski

עס"ק (ארצי) 7541-04-14 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' עיריית קלנסווה

עו"ד: אבנר פינצ'וק

 

עיריית קלנסווה החליטה להנהיג שעון נוכחות ביומטרי כאמצעי לרישום נוכחות בעבודה. העובדות וההסתדרות פנו לבית הדין לעבודה, אך זה דחה את התביעה וקבע, ש"אין בשימוש בשעון המבוסס על טביעות אצבע של העובדים, משום פגיעה בעובדים, בפרטיותם ובכבודם". ההסתדרות ערערה על פסק הדין לבית הדין הארצי.

האגודה לזכויות האזרח וקו לעובד ביקשו להצטרף לדיון בערעור בבית הדין הארצי לעבודה כ"ידיד בית המשפט". בבקשה טוענים הארגונים כי פסק הדין הוא חסר תקדים במובן זה שהוא מתיר למעסיק, בלא הנד עפעף, לחצות את קו הגבול שקיים בינו לבין גוף העובדת. התוצאה הישירה תהיה שימוש נרחב בביומטריה של העובדות, ועקב כך – פגיעה בפרטיות, באוטונומיה הגופנית ובכבוד האדם של העובדת. אבל ישנן גם השלכות עקיפות שהן חמורות לא פחות. ניסיון החיים מלמד שהתשוקה לפקח ולשלוט מולידה מדי יום חידושים ו"פטנטים", שרק אתמול לא העלינו על הדעת אותם, ולא כל שכן את האפשרות שיהפכו לחלק מהפררוגטיבה הניהולית. וכל אימת שטכנולוגיה חדשה מוכנסת לשימוש במקומות העבודה, הדבר נעשה בדרך של "הנחתה" ותוך התעלמות ממושכלות יסוד ומהעקרונות שנקבעו בחוק הגנת הפרטיות ובפסיקה בכל הנוגע להגנת הפרטיות במקום העבודה. פסק הדין, ובעיקר הקביעה, לפיה יכול המעסיק להחליט על פגיעה בפרטיות העובדות "באופן בלעדי ומבלי להיוועץ" עלול לשמש כלגיטימציה לפרקטיקות אלו.

בבקשה מתייחסים הארגונים גם להיבט המגדרי של הסוגיה. בית הדין ציין, ש"העובדים, שהנם ברובם נשים בדרגות שכר נמוכות, רואים ב[התקנת השעון הביומטרי] מעשה של השפלה, ביזיון וחוסר אמון", אך הוסיף: "נראה כי תחושה סובייקטיבית זו של עובדים בודדים אינה נחלת הכלל – הראיה כי עובדים רבים במשק […] חותמים מדי בוקר וערב באמצעות טביעת אצבע". בכך נתן בית הדין עדיפות לפרקטיקות דכאניות ולא חוקיות של המעסיקים על פני עדות העובדות אודות הפגיעה שנגרמת להן. מרבית התלונות שמגיעות לאגודה ולקו לעובד בהקשר של פרטיות במקום העבודה הן של נשים – נשים שמבטאות חוסר אונים ותחושת השפלה הן בשל החשיפה והמעקב, והן בשל האופן שבו המעסיק כפה עליהן "להסכים" להם. לנוכח המציאות המצערת שבה שיעור הנשים הולך ופוחת ככל שמטפסים במעלה המדרג הארגוני – יוצא שבדרך כלל נשים הן אלו שמבטאות "תחושות סובייקטיביות" ו"מגוחכות" בעיני המעסיק, וגברים הם אלה שקובעים את "העובדות בשטח".

דיון בערעור יתקיים במאי 2015. לקראת הדיון הוגשה לבית המשפט עמדת היועץ המשפטי לממשלה.

ערעור, אפריל 2014

בקשת האגודה וקו לעובד להצטרף לדיון כ"ידידות בית המשפט", יולי 2014

עיקרי טיעון מטעם המערערת, יולי 2014

עמדת היועץ המשפטי לממשלה, מרץ 2015 (הודעה לעיתונות)

עמדת "ידידות בית המשפט", אפריל 2015
 

הודעות לעיתונות:

שעון נוכחות ביומטרי: היועץ המשפטי לממשלה מצטרף לעמדת האגודה, מרץ 2015

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הזכות לפרטיות,זכויות אזרחיות,זכויות חברתיות,זכויות עובדים

סגור לתגובות.