"חוק הלאום"

cc-SA-by: Chris Yunkercc-SA-by: Chris Yunker

הצעת חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי

בשנים האחרונות עלו כמה וכמה הצעות חוק המבקשות להגדיר בחוק יסוד את ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. על אף שינויים קלים בין ההצעות הן דומות במהותן, ומבקשות  להגדיר מחדש את זהות המדינה ואת אופיה, ולהכפיף את מהותה הדמוקרטית של המדינה להגדרתה כמדינה יהודית.  הצעות אלה פוגעות באופן בוטה בזכויות האדם, בדמוקרטיה ובזכויות המיעוט הערבי בישראל.

בין הפגיעות החמורות העולות מהצעות החוק:

  • הכפפת האופי הדמוקרטי של המדינה לאופיה היהודי: המדינה תוגדר ראשית כל כמדינה יהודית, וחוק היסוד וכן כל חוק אחר יפורשו בהתאם לכך. המונח דמוקרטיה יוכפף להיותה של המדינה מדינה יהודית, יהיה משני לו בחשיבותו ואף יפורש על פיו.
  • ביטול הערבית כשפה רשמית: מוצע להוריד את מעמדה של השפה הערבית משפה רשמית, כפי שהיה מקום המדינה ועד היום, למעמד של שפה עם מעמד מיוחד וזאת לצורך מימוש נגישות לשונית לשירותי המדינה בלבד. מעבר לפגיעה בסטאטוס קוו, מדובר בפגיעה בזכויות היסוד של מיעוט מולדת לאומי בישראל. השפה הערבית היא חלק מזהותו, ממורשתו ומתרבותו של המיעוט הערבי, וההכרה בה כבשפה רשמית מסמלת את ההכרה בזכויותיו ובמעמדו השוויוני במדינה.
  • עיגון אפליה גזענית: מוצע לאפשר הפרדה במגורים על בסיס דת או לאום באופן גורף וללא כל תנאי, ואם לא די בכך – תוך העדפה ברורה של "התיישבות יהודית", שלמענה בלבד "תקצה המדינה ממשאביה" כעניין שבחובה על פי חוק. הצעות החוק כוללות הוראות מפלות נוספות, ופותחות פתח להנהגת פרקטיקות נוספות ורחבות של אפליה גזענית בכל תחומי החיים.

 
על אף שינויים בניסוח שעברו הצעות החוק בעקבות ביקורת ציבורית, יש ברוח הכללית שלהן דגש והעדפה לסממניה היהודיים של המדינה על פני אלו הדמוקרטיים. השחיקה שלה יגרום חוק יסוד זה במעמדה של הדמוקרטיה עלול לפגוע בזכויות האדם של כלל אזרחי המדינה. נוסף על כך, הפגיעה בזכויות המיעוט הערבי, המהווה חמישית מאזרחי המדינה, שומטת את הקרקע מתחת לזכות לשוויון, ומהווה בכך בפני עצמה פגיעה אנושה בדמוקרטיה, ששוויון אזרחי הוא מעמודי התווך שלה.

לעמדת האגודה לזכויות האזרח, הגדרת אופייה של המדינה היא סוגיה חוקתית חשובה ובעלת השלכות מרחיקות לכת, ויש לעשות כל האפשר כדי להכריע בסוגיה זו בדרך של הסכמה רחבה, עם כל הקושי שבדבר, ותוך התחשבות בכלל הצרכים והזכויות של הקבוצות השונות באוכלוסייה. כל הגדרה שתאומץ חייבת לעגן את זכותם של כל אזרחי המדינה לשוויון מוחלט, ללא הבדלי לאום, דת או מוצא אתני. אין בכך כדי לשלול את הזיקות הלגיטימיות שיכולות להתקיים בין דת ולאום למדינה במישורים אחרים, כגון המישור החברתי, התרבותי, הרגשי והסמלי; אולם במישור החוקתי-משפטי, עיקרון השוויון מחייב שזיקות אלה לא יבחינו בין זכויותיהם ומעמדם כלפי המדינה של אזרחים שונים בהתאם לזהותם הלאומית או הדתית.

 
סטטוס:

ב-23.11.2014 אישרה הממשלה את הצעות חוק שהניחו חברי הכנסת זאב אלקין, איילת שקד ואחרים. אלא שהוסכם כי הצעות אלה לא יקודמו מעבר לקריאה טרומית, ובמקומן תקודם הצעת חוק ממשלתית שעקרונותיה אושרו אף הם באותו יום על ידי הממשלה ("מתווה נתניהו). הצעת חוק זו לא קודמה.

הצעת חוק של חבר הכנסת אבי דיכטר הונחה על שולחן הכנסת ב-2011, ב-2015 וב-2017. ההצעה אושרה בוועדת השרים לחקיקה ב-7.5.2017, ואושרה בקריאה טרומית במליאה ב-10.5.2017. נוסח נוסף של חברת הכנסת שולי מועלם צפויה לעבור בשבוע הבא. לאחר מכן צפויה הקואליציה במהלך החודשים הקרובים לנסות להסכים על נוסח ולקדם אותו.

 

נוסח הצעת החוק של ח"כ דיכטר, 2011

נןסח הצעת החוק של ח"כ אלקין, 2014

נוסח הצעת החוק של ח"כ שקד, 2014

נוסח "מתווה נתניהו" להצעת החוק, 2014

נוסח הצעת החוק של ח"כ דיכטר, 2017

נוסח הצעת החוק של ח"כ מועלם, 2017
 

עמדת האגודה:

פניית האגודה לראש הממשלה ולשרים, אוקטובר 2011

פניית האגודה לזכויות האזרח לוועדת השרים לחקיקה, נובמבר 2014

פניית האגודה לוועדת השרים לחקיקה, יוני 2014 (הודעה לעיתונות)

פניית האגודה לשרת המשפטים ולוועדת השרים לחקיקה, אוקטובר 2015

 

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:,

קטגוריות: גזענות ואפליה,דמוקרטיה,זכויות המיעוט הערבי,יוזמות אנטי-דמוקרטיות

סגור לתגובות.