אקטואליה וזכויות האדם, אוקטובר 2007: תקיפת אישה ב"קו מהדרין" של "אגד" הידיעה עוסקת במקרה שאירע באוטובוס של חברת "אגד" לאחר שאישה סירבה לדרישת צעירים חרדים לעבור למושבים האחוריים של האוטובוס. הידיעה, פורסמה ב-YNET, ב-21.10.07. מתוך הידיעה: "חמישה צעירים חרדים תקפו בצהריים (יום א’‘) אישה חרדית שסירבה לעבור לספסל בסוף האוטובוס בו נסעו. החשודים, שנסעו בקו 497 מבית שמש לבני ברק, תקפו גם חייל שישב לצדה של האישה. גורמים במשטרה אמרו ל-ynet כי הרקע לתקיפה היה טענה ל"חוסר צניעות" של האישה." סוגיות הקשורות בזכויות אדם העולות מהידיעה הן למשל:
- מקומן של זכויות הנשים – הידיעה מביאה דוגמא להפרדה המקובלת בתרבות החרדית בין נשים וגברים. הפרדה זו מעלה תחושות שונות לגבי היחס השוויוני לנשים, לפחות במרחב הציבורי. הדרישה, המובאת בידיעה, מאישה לעבור לסוף האוטובוס בשל טענה ל"חוסר צניעות", מבטאת יחסי כוח שבהם הגברים הם "הנפגעים" מלבוש האישה, הם דורשים ממנה להתלבש באופן מסוים וגם לשנות את מקום ישיבתה מכיוון שבתפיסתם גוף האישה אמור להיות מכוסה ומוצנע (במקום שאולי הם ילכו לשבת מאחור). כל זאת מול דרישה לשוויון (לפחות במרחב הציבורי) אשר נדרשת מחברים בחברה הפועלת לאור זכויות האדם.
- הזכות לתרבות של קבוצות מיעוט באוכלוסייה – האוכלוסייה החרדית היא קבוצת מיעוט בחברה הישראלית, מהיותה בעלת תפיסה ערכית נבדלת וייחוד תרבותי שאינו נחלת מרבית החברה הישראלית. נשאלת השאלה עד כמה ראוי לתת לקבוצה שונה מבחינה תרבותית לשמר את מנהגיה בחברה דמוקרטית גם במרחב הציבורי. השאלה עולה ביתר שאת לגבי קבוצה שערכיה סותרים, מבחינות מסוימות, את תפיסת הדמוקרטיה. עולה השאלה האם אוטובוס ציבורי הוא כמו ישיבה או בית כנסת, שהם מוסדות דתיים, שם מקובלת ההפרדה התרבותית בין גברים לנשים? עולה גם השאלה האם ועד כמה על חברת התחבורה "אגד" להתחשב (כפי שהיא עושה במקומות מסוימים בארץ) בדרישה הדתית להפרדה בין גברים לנשים.
- חופש התנועה, חופש הבחירה והזכות לכבוד של נשים חרדיות - הידיעה מעלה שאלה לגבי חופש הבחירה שקיים עבור האישה החרדית כאשר היא מבקשת לנצל את הזכות לחופש התנועה שיש לה כאדם. הידיעה מעוררת את התהייה עד כמה אותה אישה חופשייה לנוע ללא צורך להיות מושפלת או נפגעת בדרך אחרת. האם קיימת עבורה תחבורה ציבורית נגישה שאינה מופרדת? באותה זמינות ובאותה עלות? ברור לכל שאם בחרה האישה החרדית לעשות שימוש בקו אוטובוס מופרד, כחלק מהשתייכותה התרבותית לחברה החרדית, אין בכך משום פגיעה בכבודה או בחופש הבחירה שלה. אולם כל זאת בתנאי שאכן עומדות בפניה אפשרויות אחרות לממש את זכותה לחופש תנועה ולבחירה מתוך שמירה על כבודה.
- הזכות לביטחון ולשמירה על הגוף – מבחינה זו הידיעה מביאה מקרה קשה במיוחד לאור העובדה שדרישות צניעות והפרדה הקשורות בתרבות החרדית מגובות כאן בהתנהגות אלימה ובתקיפה, הן פיזית של אותה אישה והחייל שישב לצידה והן בתקיפה ורגימה של אוטובוסים ואנשי משטרה שהגיעו למקום.
זכויות הנשים כקבוצה, והניסיון להגן על פגיעה בזכויות נשים בחברות מסורתיות בעיקר, מעוגנות במספר אמנות בינלאומיות ובפעילות נרחבת של ארגונים בעולם. למשל: אמנה בינלאומית בדבר ביטול כל צורות האפליה נגד נשים.
פעילות האגודה לזכויות האזרח בנושא זכויות נשים:
- תקציר של פסיקת בג"ץ בנושא עתירה שהגישה האגודה כנגד הצבא בשם אליס מילר בדרישה לאפשר לה להתנדב לקורס טייס.
- תביעה של האגודה כנגד בית מלון בב"ש שפיטר עובדת בגלל דרישת הרבנות.
- דף מידע על תופעת נישואי קטינות בישראל ועמדת החוק הישראלי בנושא.
שאלות והצעות לדיון בכיתה:
- שאלו את התלמידים האם נתקלו באפליה של נשים במסגרת כלשהי? בקשו מהם לספר על כך לכיתה.
- שאלו את התלמידים עד כמה לבנות ולבנים בכיתה יש תחושת שוויון בביה"ס ומחוצה לו? על מה התחושות הללו מבוססות? דונו בסוגים שונים של שוויון המתקיימים בחברה בין קבוצות שונות (למשל: שוויון הזדמנויות, שוויון בתוצאות).
- שאלו את התלמידים מה דעתם על התנהגות הצעירים החרדים?
- שאלו את התלמידים אילו תחושות מעוררת בהם הדרישה להפרדה באוטובוס ציבורי בין נשים לגברים?
- שאלו את התלמידים האם מקובל עליהם מימוש הזכות לתרבות כאשר זו דורשת הפרדה בין נשים וגברים גם במרחב הציבורי? כלומר, האם על תפיסה דמוקרטית, הפועלת לאור זכויות האדם ומקדמת שוויון, להכיל גם דרישות תרבותיות של קבוצות המתנגדות לשוויון העקרוני בין נשים וגברים? בקשו מהתלמידים להציג את עמדתם לאור היבט זכויות האדם. תוכלו גם לפתח את השאלה הזו לדיבייט כיתתי של שתי קבוצות המציגות עמדות מנוגדות ומכינות טיעונים ודוגמאות.
- דונו בכיתה באפשרויות הקיימות למיזעור הפגיעה במקרה המובא בידיעה ודונו עימם בפתרונות אפשריים לצורך הדתי/תרבותי להפרדה בין גברים ונשים במרחב הציבורי. כיצד ניתן לאפשר פתרונות שאינם פוגעניים בהיבט זכויות האדם של הנשים הדתיות? כך למשל, אם תתקיים הפרדה באוטובוסים לפי צדדים – ימין גברים ושמאל נשים, לא יהיה הפתרון לצורך התרבותי בהפרדה מלווה בתחושת ההשפלה ופגיעה בשוויון ובכבוד המלווה את הדרישה מהנשים הדתיות לעבור לסוף האוטובוס, שם הישיבה פחות נוחה ושם הן כביכול בלתי נראות.
- שאלו את התלמידים מי הוא הגורם האמור להכריע בשאלת קיומה של הפרדה בין גברים לנשים באוטובוסים, כלומר באישורו של "קו מהדרין"? האם זה משרד התחבורה, הקהילה המקומית, חברת האוטובוסים בהתאם לדרישה של לקוחות? מעתירה שהגישה התנועה לפלורליזם יהודי (ראו קישור לידיעה בנושא למטה), עולה כי משרד התחבורה אינו מעורב בקביעת קווים אלה והליך האישור והפיקוח עליהם למעשה אינו ידוע ואינו מוסדר.
- שאלו את התלמידים היכן עובר גבול ההפרדה בין נשים וגברים במרחב הציבורי ? האם היו מסכימים לקביעת חנויות נפרדות לשני המינים, לתורים נפרדים ואולי למדרכות נפרדות (כפי שמוצע לעיתים – ראו במאמר המצורף למטה). ניתן לצאת מנקודה זו לדיון בשאלות של הפרדה בין אוכלוסיות שונות אחרות (יהודים וערבים, עולים וותיקים וכדומה).
- ערכו סקר בביה"ס ובקרב משפחה וחברים לגבי התמיכה או ההתנגדות לקיומה של הפרדה בין המינים בקווי אוטובוס ציבוריים. תוכלו להשוות את התוצאות לידיעה המצורפת למטה אודות סקר שביצעה חברת האוטובוסים "אגד" בשאלה האם הציבור תומך בקיומם של "קווי מהדרין".
- שאלו את התלמידים כיצד היו פועלים אם היו נתקלים באפליה של קבוצת הנשים? הפנו אותם לסיפורה של רוזה פארקס (ראו קישור מצורף) ולמאבק השחורים לשוויון זכויות בארה"ב, שהחל ממקרה דומה במקצת לזה המתואר בידיעה.
- תוכלו גם ליידע את התלמידים ולהפנות אותם לדף המידע בנושא נישואי קטינות, המובא למעלה. דיון זה מתמקד בד"כ בשאלת זכויות הנשים והילדות.
- הצעות לפעילויות נוספות בנושא הזכות לשוויון. מתוך הספר "זכויות או לא להיות - ספר הפעילויות לכל מורה בנושא זכויות אדם".
הפנייה לחומרי עזר:
- ידיעה אודות הגשת עתירה כנגד הפעלת "קווי מהדרין" של "אגד", שהוגשה על ידי המרכז לפלורליזם יהודי.
- מאמר נוסף בנושא ההפרדה בין גברים ונשים במגזר הדתי.
- ידיעה אודות תוצאות סקר שביצעה חברת "אגד" בנושא ההפרדה בין המינים בקווי המהדרין שלה.
- מידע על רוזה פארקס ועל חרם האוטובוסים במונטגומרי.
- אתר שדולת הנשים בישראל.
- מידע על זכויות נשים מאתר מט"ח.
|