חוק יסוד: החקיקה

חוק יסוד: החקיקה

הצעת החוק הממשלתית מבקשת להסדיר את תחום החקיקה בישראל במסגרת חוק יסוד. התזכיר כולל שורה של עניינים מהותיים הקשורים להליכי החקיקה אשר לא עוגנו מעולם בחוק יסוד, ורובם אף לא בחוק רגיל. באלה נכללים הקביעה שלכנסת יש סמכויות של אסיפה מכוננת הרשאית לכונן חוקה; קביעת המדרג הנורמטיבי בחקיקה; עיגון מעמדם העליון של חוקי היסוד; ועיגון סמכותו של בית המשפט העליון לקבוע, כי חוק מסוים אינו תקף בשל כך שהוא סותר חוק יסוד.

לתזכיר החוק יש חשיבות רבה, לאור העובדה שהוא מכריע מפורשות בנושאים חשובים, אשר שנויים במחלוקת פוליטית וציבורית במשך שנים רבות, ויש בו כדי לקדם את השמירה על זכויות האדם ועל יסודות המשטר הדמוקרטי בישראל.

עם זאת, תזכיר החוק כולל גם "פיסקת התגברות", שלפיה לכנסת יהיה הכוח לחוקק מחדש חוקים שנפסלו על ידי בית המשפט העליון בהיותם סותרים חוק יסוד, וזאת ברוב קטן של שישים ואחד חברי כנסת. התזכיר קובע כי החוק המחודש יעמוד בתוקף לתקופה של חמש שנים, ואפשר יהיה לשוב ולחוקקו לתקופות נוספות של חמש שנים, ללא הגבלה. הוראה זו מבטלת את תפקידו המהותי של בית המשפט להגן על זכויות האדם של פרטים ושל המיעוט מפני החלטות פוגעניות של הרוב, מרוקנת מתוכן את החוק כולו, ויש בה בכדי לפגוע באופן חמור בבסיס מבנה המשטר הדמוקרטי ובזכויות האדם בישראל.

התזכיר קובע עוד, שבית המשפט העליון לא יהא רשאי לפסול חוק יסוד בטענה שאינו חוקתי, אלא רק במקרה שנפל פגם בהליך החקיקה שלו כקבוע בחוק היסוד עצמו. בדומה ל"פסקת ההתגברות", גם הסדר זה מרוקן, למעשה, מתוכן את הרעיון העומד מאחורי עליונותם של חוקי היסוד, ומאפשר לרוב פוליטי בכל רגע נתון לפגוע בזכויות יסוד ובמיעוטים פוליטיים, בהתאם להשקפת עולמו בלבד.

סטטוס: בשלב התזכיר.

עמדת האגודה לזכויות האזרח, ינואר 2018

תזכיר החוק, 2012

הערות האגודה לזכויות האזרח על תזכיר החוק, מאי 2012

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:,

קטגוריות: דמוקרטיה

סגור לתגובות.