מבקשי מקלט ופליטים

אופן העסקתם של מבקשי/ות מקלט

דף מידע למי שמבקש להעסיק מבקשי/ות מקלט. הדף כולל מידע על סוגי היתרי העבודה הניתנים למבקשי/ות מקלט ועל זכויותיהם בעבודה, מעודכן לנובמבר 2016. מוגש מטעם רופאים לזכויות אדם, קו לעובד, המוקד לפליטים ולמהגרים, האגודה לזכויות האזרח, אמנסטי וא.ס.ף – ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט.

 
גרסת pdf

 
 
הבהרה בנוגע להעסקת מבקשי מקלט (המכונים גם "מסתננים")
 
הרינו להבהיר כי על פי ההתחייבות שמסר משרד הפנים לבג"ץ (בג"ץ 6312/10), לא ייאכף איסור על העסקת מבקשי מקלט האוחזים באשרה בתוקף (ראו פירוט אשרות בהמשך המסמך).

כלומר, לא יאכף איסור העסקה ולא יינתנו קנסות למי שיעסיק מבקש מקלט שמחזיק ברשיון זמני בישראל מסוג 2א5, אשר על גבי האשרה נכתב "רשיון זמני זה אינו מהווה רשיון עבודה". מי שמחזיק באשרה מסוג זה יכול לעבוד בכל רחבי הארץ ללא הגבלה.

בנוסף קיימים מי שמחזיקים ברישיונות ישיבה ועבודה בלתי מוגבלים מסוג ב/1 (אשרות עבודה שאינן מוגבלות). מי שמחזיק ברישיון מסוג זה, רשאי לעבוד בכל עבודה ללא הגבלה.

עם זאת, יש לשים לב, כי נכון לעת זו משרד הפנים הודיע שיקיים אכיפה לגבי איסור העסקה של מבקשי מקלט, המחזיקים באחד משלושת המסמכים הבאים בתנאים הבאים:

  1. רשיון זמני שעליו נכתב "רשיון זמני זה אינו מהווה רישיון עבודה בישראל" ובנוסף: "לא יתגורר ולא יעבוד בערים אלה: תל אביב, אילת". מי שמחזיק ברשיון שכזה יאכף איסור העסקתו בערים תל אביב ואילת, ואולם הוא רשאי לעבוד בכל מקום אחר בארץ. רשיון זה ניתן למשוחררים ממתקן הכליאה חולות.
  2. רשיון זמני עליו נכתב במפורש ובמילים אלה: "אינו רשאי לעבוד". מי שמחזיק ברשיון זה אינו רשאי לעבוד.
  3. הוראת שהייה במרכז השהייה חולות. מי שמחזיק בה אינו רשאי לעבוד.

בגרסת ה-pdf של מסמך זה מצורפות דוגמאות לרישיונות השונים על פי פרסומי משרד הפנים.

 
הנחיות כלליות להעסקת מבקשי/ות מקלט
 
חוקי העבודה בישראל חלים על כל מי שעובד בישראל, גם אם הוא שוהה בה ללא היתר. לפיכך, חובה לשלם לכל העובדים/ות שכר מינימום לפחות, ולשמור על כל זכויותיהם על פי חוקי המגן (דמי נסיעה, זכויות סוציאליות וכו'). על פי עמדת גורמי האכיפה במשרד הפנים, חלים בנוסף על מבקשי מקלט בישראל (למעט כאלה שהינם בעלי רישיון א/5) גם סעיפים 1ג-1ו בחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991.

1. חוזה העסקה: מעסיק חייב להעביר לידי העובד העתק חתום של חוזה ההעסקה, הכולל את פרטי ההעסקה, בשפה שהעובד מבין.

2. תלושי שכר: חובה להנפיק תלושי שכר למבקשי מקלט. משום שמבקשי המקלט אינם מחזיקים בתעודות זהות ישראלית, ניתן לכתוב בתוכנת השכר את מספר הדרכון של העובד. אם אין לעובד דרכון, אפשר לכתוב את מספר האשרה או מספר התיק של מבקש המקלט (יש להגדיר בתוכנת השכר "תושב חוץ").

3. ביטוח רפואי: חובה לבטח את העובד בביטוח רפואי. המעסיק רשאי לקזז משכר העובד עד 1/3 מהסכום ששולם ובלבד שלא יעלה על סך 124.73 ₪. מומלץ ביותר לבטח את העובד באותה חברה בה היה מבוטח בעבר, כדי לשמור על רצף זכויותיו. חובה על המעסיק למסור לעובד את כרטיס הפוליסה. במקרה של קשיים ביורוקרטיים, יש להנחות את אנשי חברת הביטוח להשתמש במספר האשרה או במספר תיק מבקש המקלט לצורך רישומו.

4. ביטוח לאומי: חובה לבטח את מבקש המקלט בביטוח לאומי (ביטוח תושב חוץ). בהעדר דרכון יש להשתמש במספר האשרה או במספר תיק מבקש המקלט. יש למסור לעובד העתק של קבלת התשלום לביטוח לאומי, אשר ישמש אותו במקרה של אשפוז. המעסיק רשאי לנכות סכום של 0.04% משכר העובד.

5. תשלום שכר: בהעדר מסמכים הרבה מבקשי המקלט מתקשים לפתוח חשבונות בנק. משום כך ועל פי חוק הגנת השכר, יש לשלם להם בהתאם ליכולתם לפדות את התשלום, למשל אין לשלם לעובדים ללא חשבון בהמחאות המוגבלות שמשורטטים עליהן שני קווים אלכסוניים ("קרוס").

6. אחריות מזמין השירות: אם ההעסקה מבוצעת דרך קבלני משנה, חלה על מזמין השירות, שהינו המעסיק הישיר, אחריות לדאוג לכך שהעובד יקבל את מלוא זכויותיו ושכרו באמצעות מעקב ופיקוח, או בכל דרך אחרת המבטיחה שמירה על הזכויות.

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הזכות לעבוד,זכויות אזרחיות,זכויות חברתיות,זכויות עובדים,מבקשי מקלט ופליטים

סגור לתגובות.