זכויות האדם בשטחים הכבושים

לבטל את חוק ההסדרה

אילוסטרציה: פטיש בית משפט

בג"ץ 2055/17 ראש מועצת הכפר עין יברוד נ' הכנסת

עו"ד: מיכאל ספרד (יש דין ושלום עכשיו) שלומי זכריה ומיכל זיו (יש דין)  דן יקיר ורוני פלי (האגודה לזכויות האזרח)

 

23 ראשי מועצות של כפרים פלסטיניים, ארבעה בעלי אדמות ו-13 ארגוני זכויות אדם עתרו לבג"ץ ב-5.3.2017, בדרישה שבית המשפט יורה על ביטול החוק להפקעת אדמות פלסטיניות פרטיות בגדה המערבית (חוק ההסדרה). כמו כן, העותרים מבקשים מבית המשפט להוציא צו ביניים שימנע מהמדינה להתחיל בהליכי ההפקעה של האדמות.

בעתירה נכתב כי על פי נתוני שלום עכשיו, החוק יביא להפקעה של עשרות אלפי דונם של אדמות המצויות בבעלות אלפי פלסטינים. בעתירה נטען שהחוק – שעבר בניגוד לדעתם של היועץ המשפטי לממשלה, היועץ המשפטי של הכנסת והיועץ המשפטי של משרד הביטחון – אינו חוקתי, מפני שהוא מהווה הפרה בוטה של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו; החוק כובל את שיקול הדעת של הרשויות ומחייב אותן להפקיע מפלסטינים את זכויות השימוש וההחזקה שלהם באדמותיהם הפרטיות לתקופה בלתי מוגבלת. החוק גם לא מאפשר לפלסטינים, שלא לקחו חלק בבחירת השלטון שמפקיע את אדמתם, כל אפשרות להתנגד להליכי ההפקעה.

נוסף על כך, החוק מפר איסורים מוחלטים של המשפט ההומניטרי הבינלאומי ושל דיני הכיבוש ואמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן, שמחייבים את מדינת ישראל לשמור על זכויות התושבים בשטח הכבוש ואוסרים על הפקעת רכושם שלא לצורך ביטחוני מיידי. מודגש בעתירה כי יישום הוראות החוק עלול לסבך את האזרחים ואת אנשי כוחות הביטחון שיתבקשו להוציאו לפועל, וכן את חברי הכנסת שהצביעו בעדו, בביצוע פשעי מלחמה.

העתירה אף מדגישה כי עצם חקיקת החוק מהווה חריגה מסמכות הכנסת, שאינה מוסמכת להסדיר את דיני המקרקעין בשטח שאינו שטח ריבוני של מדינת ישראל. עד היום החקיקה הישראלית ביחס לגדה המערבית היתה חקיקה פרסונלית, שמתייחסת אך ורק לאזרחים ישראלים שמתגוררים בגדה. חקיקת החוק היא מעשה מובהק של ריבונות, קרי מעשה מובהק של סיפוח בלתי חוקי.

ב-17.8.2017 נעתר בית המשפט, באופן חריג מאוד, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, ונתן תוקף של צו ארעי למתווה הדיוני אותו הציע היועץ לאחר הגשת העתירה. הצו מקפיא את יישום החוק. כך עצר בג"ץ למעשה את תהליך גזל הקרקעות הפרטיות של פלסטינים והפקעתן לטובת מתנחלים; מצד שני עד שלא יבוטל החוק מוקפאים גם כל הליכי האכיפה נגד השתלטות ובנייה לא חוקית על אדמות פרטיות של פלסטינים.

ב-4.12.2017 הוציא בית המשפט העליון צו על תנאי, המורה למשיבים להשיב לעתירה תוך חודשיים וחצי. העתירה תידון בפני 9 שופטים.

 

בקשה של מרצים למשפט בינלאומי להצטרף כידידי בית המשפט לעתירה קודמת בנושא, מרץ 2017

עתירת הארגונים, מרץ 2017

בקשה מטעם היועץ המשפטי לממשלה לאיחוד הדיון בעתירות ולמתן ארכה, מרץ 2017

בקשת המועצה האזורית מטה בנימין להצטרף כמשיבה, יוני 2017

החלטה לצרף כמשיבה את המועצה האזורית מטה בנימין, 26.6.2017

בקשת המאחז עפרה להצטרף כמשיבה, יוני 2017

החלטה לדחות את בקשת ההצטרפות של המאחז עפרה, 2.7.2017

תשובה מקדמית מטעם המועצה האזורית מטה בנימין, יולי 2017

בקשה מטעם היועץ המשפטי לממשלה לצו ביניים ארעי, אוגוסט 2017

תגובת הממשלה לבקשה לצו ביניים, אוגוסט 2017

החלטה בבקשה לצו ביניים ארעי, 17.8.2017

תגובה מקדמית מטעם הממשלה, אוגוסט 2017

תגובה מקדמית מטעם הכנסת, ספטמבר 2017

תגובה מטעם היועץ המשפטי לממשלה, נובמבר 2017

החלטה וצו על תנאי, 4.12.2017

 

הודעות לעיתונות:

אין דרך משפטית להכשיר גזל קרקעות פרטיות של אוכלוסיה תחת כיבוש, נובמבר 2017

הממשלה מבקשת להלבין את מפעל גזל קרקעות העברייני, אוגוסט 2017

עתירה לבג"ץ: בטלו את חוק ההפקעה, מרץ 2017

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הזכות לקניין,המשפט ההומניטרי הבינלאומי,זכויות האדם בשטחים הכבושים

סגור לתגובות.