- 20 ביוני
- זמן קריאה 4 דקות

לבטל את החוק המטיל סנקציות על ערוצים זרים ("חוק אלג'זירה")

ב-4.4.2024 עתרנו לבג"ץ בדרישה לבטל את הוראת השעה המאפשרת להטיל סנקציות על ערוצים זרים המשדרים מישראל. החוק מסמיך את שר התקשורת, בהסכמת ראש הממשלה והממשלה או ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, להפסיק את שידורי הערוץ על ידי ספקי תכנים ישראלים, להגביל את הגישה לאתר האינטרנט שלו, לסגור את משרדי הערוץ בישראל ולתפוס מכשירים המשמשים לאספקת תכני הערוץ, לרבות טלפונים ניידים. החוק מונע מבית המשפט לבטל את ההחלטה, גם אם הוא סבור שדינה להתבטל.

טענות עקרוניות נגד החוק

בעתירה נטען כי החוק פוגע בחופש הביטוי, בזכות למידע ובחופש העיתונות, וחוסם את האפשרות של האזרחים והתושבים לקבל מידע מגוון, שלא עולה בקנה אחד עם הנרטיב הישראלי או שלא משודר בערוצי התקשורת בישראל. עוד נטען כי החוק רומס את עקרונות שלטון החוק ועצמאות הרשות השופטת, שכן הוא כולל "פסקת התגברות" המונעת מבית משפט מראש את האפשרות לבטל החלטה לא חוקית.

בעתירה עמדה האגודה גם על כך שתכליתה האמיתית של הוראת השעה היא תיוג וענישה של כלי תקשורת זרים בשל תוכן שידוריהם, שאינו לרוחה של הממשלה, ובשל אימוץ קו ביקורתי נגד צורת הלחימה. עוד הודגש כי לאורך הדיונים בכנסת על הוראת השעה עלה באופן חוזר ונשנה כי הערוצים הזרים שמבקש הדרג הפוליטי לחסום הם ערוצים המשדרים בערבית, ואשר נצרכים בעיקר על ידי הציבור הערבי בישראל – וחקיקתו מכתימה אוכלוסייה שלמה ומרמזת כי הרגלי הצפייה שלה עלולים לסכן את ביטחון המדינה.

ב-9.6.2024, לאחר דיון בעתירה, הוציא בג"ץ צו על תנאי.

ההליך הפרטני נגד ערוץ אלג'זירה

בעתירה התייחסה האגודה לערוץ אלג'זירה, שהחוק זכה לכינוי על שמו לאחר שגורמים מדיניים, ובהם ראש הממשלה, הצהירו כי ישתמשו בו נגד הערוץ. האגודה הדגישה כי התנהלות המדינה ומוסדותיה מעידה על כך שסיבה מרכזית לכך שהחוק עבר כעת היא הפעלת לחץ על השלטון בקטאר, אשר בבעלותו ערוץ אלג'זירה, כלומר – סיבה מדינית ולא ביטחונית. האגודה הזכירה כי במשך כל ששת חודשי המלחמה יכלה המדינה להטיל סנקציות על הערוץ במסגרת החוק הקיים אם אכן היה חשש שהוא פוגע בביטחון המדינה, אך היא בחרה שלא לעשות כך.

ב-2.5.2024 הגשנו בקשה לצו ביניים, בעקבות פרסומים על כך שהממשלה מתכוונת לדון באותו ערב בהטלת סנקציות על רשת אלג'זירה, לאחר אישור של היועצת המשפטית לממשלה, ללא שקדמה לכך זכות טיעון וללא שמתאפשרת ביקורת שיפוטית אפקטיבית נגד צווים אלו. ביקשנו מבית המשפט לתת צו ביניים שיורה לממשלה להימנע מלהוציא צווים לגוף שידור זר מכוח החוק עד להכרעה בעתירה, ולמצער – עד להחלטה אחרת. בית המשפט דחה את הבקשה.

ב-5.5.2024 החליטה הממשלה להטיל סנקציות על ערוץ אלג'זירה בישראל. באותו יום הגשנו בקשה נוספת לצו ביניים. כתבנו כי החלטת הממשלה התקבלה והצווים לסגירת הערוץ ניתנו עוד בטרם המדינה הגישה את תגובתה לעתירה, ולפני שנערך דיון בחוקתיות החוק. ביקשנו מבית המשפט לתת צו ביניים שיעכב את מימוש הצווים ואת הטלת הסנקציות על הערוץ עד להכרעה בעתירה, ולמצער – עד להחלטה אחרת. בית המשפט דחה את הבקשה.

ב-6.5.2024 הגשנו בקשה להצטרך להליך נפרד המתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב, הדן בסנקציות שהוטלו על ערוץ אלג'זירה. הוראת השעה הנ"ל קובעת שככל ששר התקשורת מורה על סנקציות נגד ערוץ תקשורת זר, יהיה עליו להביא את ההוראות לביקורת שיפוטית בפני נשיא בית המשפט המחוזי או סגנו בתוך 24 שעות. הם בתורם נדרשים להחליט בעניין בתוך שלושה ימים, ועל פי לשון הוראת השעה, ואין להם סמכות לבטל את הסנקציות. בהתאם, המדינה פנתה לבית המשפט המחוזי לאחר הטלת הסנקציות על אלג'זירה, ואנחנו הגשנו בקשה להצטרף להליך. טענו כי מאחר שהוראת השעה אינה חוקתית, כל הוראה שניתנת מכוחה אינה חוקית. כמו כן, העלינו טענות לעניין תקינות ההליך המינהלי שננקט, בין היתר לאור חוות הדעת של המל״ל המעוררת שאלה לעניין עצם קיומו של סיכון ביטחוני ממשי, העולה לרף הקבוע בחוק.

ב-4.6.2024 אישר בית המשפט המחוזי את הצווים שהוצאו נגד ערוץ אלג'זירה. אף שהוראת השעה מתירה הוצאת צווים לתקופה של 45 ימים, המשפט המחוזי קיצר את התקופה ל-35 ימים, כך שהצווים צפויים לפקוע ב-8.6.2024.

ב-6.6.2024 קיבל הערוץ הודעה רשמית ממשרד התקשורת על כוונה להאריך את תוקף הצווים. לאור זאת פנינו ליועצת המשפטית לממשלה ועמדנו על מספר היבטים עקרוניים בקשר להטלת צווי המשך מכוח להוראת השעה. בין היתר ציינו כי הארכת הסנקציות מחייבת להראות שהפגיעה בביטחון נמשכת, ולא יכולה להתבסס על חשש ספקולטיבי שהפגיעה תימשך; וכי הארכת הצווים מחייבת לחזור על ההליך הפרוצדורלי המלא, לרבות קבלת חוות דעת עדכניות מגורמי הביטחון, דיון בוועדת השרים או הממשלה ומתן זכות שימוע.

ב-9.6.2024 אישרה הממשלה את הארכת הצווים ב-45 ימים נוספים ושר התקשורת הוציא צווים בהתאם. דיון בהם בבית המשפט המחוזי נקבע ל-11.6.2024. יום לפני כן הגשנו תגובה מפורטת שמסבירה מדוע יש לדחות את הבקשה לאישור הצווים, ובה טענו טענות דומות לאלה שטענו בפנייה ליועצת המשפטית לממשלה.

ב-13.6.2024 אישר בית המשפט המחוזי להאריך את תוקפם של הצווים. ב-20.6.2024 הגשנו לבית המשפט העליון ערעור נגד ההחלטה. בערעור טענו כי בית המשפט המחוזי שגה כאשר קבע שדי ברף ראייתי דל להטלת הסנקציות, כשהסכים לקבל ראיות חסויות במעמד צד אחד, וכשהתבסס על ראיות שכבר עמדו בפני בית המשפט בעת הוצאת הצווים הראשונים. עוד טענו כי השימוע שנערך לערוץ לפני הארכת הצווים היה למראית עין בלבד. ציינו כי ההחלטה להאריך את הצווים התבססה על 5 אייטמים בלבד וטענות כלליות, אשר נקבע כי שודרו ללא כוונה לפגוע בביטחון המדינה ושיש להם ערך חדשותי, ותוך התעלמות מאלפי שעות שידור ומאות אייטמים ששידרו הודעות, ראיונות וממסיבות עיתונאים עם גורמי ממשל וביטחון ישראלים. טענו שקיימים כלים כירורגיים להתמודדות עם פגיעה לכאורית ונקודתית בביטחון המדינה, וכי התשתית הראייתית שהוצגה מוכיחה כי מטרת הסנקציות איננה הגנה על ביטחון המדינה, אלא שימוש ציני בתכלית הביטחונית לשם סתימת פיות וגזירת קופון פוליטי.

בג"ץ 2859/24 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' ראש הממשלה

עו"ד: הגר שחטר, גיל גן-מור, עביר ג'ובראן

העתירה

בקשה לצו ביניים, 2.5.2024

החלטה (דחיית הבקשה לצו ביניים), 2.5.2024

בקשה לצו ביניים, 5.5.2024

החלטה (דחיית הבקשה לצו ביניים), 5.5.2024

תגובה מקדמית מטעם הכנסת, מאי 2024

תגובה מקדמית מטעם הממשלה, מאי 2024

צו על תנאי, 9.6.2024

התנגדות האגודה להארכת תוקף החוק, 3.7.2024

ההליך הפרטני בעניין אלג'זירה: