ייצוג משפטי בחינם מטעם המדינה בתביעות על אפליה

08.01.2019

"ייבשו" אותך בכניסה למועדון כי אתה מזרחי או מיוצאי אתיופיה? סירבו לארח אתכן בצימר כי אתן זוג נשים? התחמקו מלמכור לך מנוי לחדר כושר כי אתה ערבי? חשוב שתדעו שאתם יכולים לקבל ייצוג משפטי בחינם מהמדינה ולהגיש תביעה נזיקית (תביעה לפיצויים) על אפליה, מכוח חוק איסור הפליה במוצרים, שירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים.

 

אל תוותרו על זכותכם לתבוע את מי שהפלה אתכם!

 

להלן שאלות ותשובות מטעם האגודה לזכויות האזרח, שעשויות לעזור לכם להבין אם הזות לייצוג משפטי חינם רלוונטית למקרה שלכם. חשוב לציין שהמידע שלהלן אינו מהווה תחליף לייצוג משפטי.


למי אסור להפלות?
 

החוק (חוק איסור הפליה במוצרים, שירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים) אוסר על שורה ארוכה של גורמים להפלות: רשויות המדינה, גופים ציבוריים, רשויות מקומיות, קופות חולים; עסקים המעניקים שירותים כמו חברות ביטוח, בנקים, כלי תקשורת, הרכבת, חברות אוטובוסים ותעופה, מוסדות חינוך ותרבות; בתי עסק העוסקים באספקת מוצרים ושירותים כמו חברות בנייה וחברת שליחויות; מקומות בילוי כמו מועדון לילה או מסעדה; וכל מקום המיועד לשימוש הציבור כמו בריכת שחייה, קניון, מוסך, מוזיאון, תחנה מרכזית.
החוק אינו חל על אפליה בידי אנשים פרטיים, אלא על רשויות ועסקים בלבד.

 

 
מהי אפליה אסורה?


אפליה אסורה היא אפליה באספקת מוצר או שירות או בכניסה למקום ציבורי מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטייה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, גיל, מעמד אישי, הורות, לבישת מדי כוחות הביטחון וההצלה או ענידת סמליהם, או מקום מגורים.


אפליה יכולה להתבטא בסירוב לתת שירות או במניעת כניסה, אך גם בהצבת תנאים שונים או ביחס שונה שאין לו הצדקה. למשל – הצבת תנאים שלא נדרשים מאחרים, מתן מידע שונה מזה שניתן לאחרים, או התחמקות ממתן שירות.


לפעמים האפליה מוסווית, ולפעמים היא מסתתרת מאחורי קריטריונים שהם לכאורה ניטרליים. כך למשל הקריטריון של שירות צבאי לרוב אינו רלוונטי לקבלת מוצרים ושירותים או כניסה למקומות ציבוריים, ויכול לשמש לאפליה מוסווית של ערבים, חרדים ואנשים עם מוגבלויות.

 


איך מוכיחים אפליה?


אם את/ה חושד/ת שהופלית, חשוב לתעד ולאסוף ראיות ככל הניתן. למשל, להקליט את שיחות הטלפון שמנהלים עם הגורם המפלה, לשמור על תכתובת דואר אלקטרוני או צילום מסך של הודעות וואטסאפ, לבקש מחבר/ה שאינו משתייך לקבוצה שלך לתעד מה השירות שניתן לו או לה בבית העסק כדי שאפשר יהיה להשוות.


החוק מכיר בקושי להוכיח אפליה, ולכן הוא מקל על קורבנות האפליה ובהתקיים נסיבות מסוימות, ומחייב את הגורם המפלה להסביר ולהוכיח שלא הפלה. למשל – אם תיעדתם איך אתם עומדים בתור למועדון ו"מייבשים" אתכם, בזמן שאחרים, שלא דומים לכם, נכנסים חופשי למועדון, זה יכול להספיק כדי לקבוע שהמועדון הפלה אתכם, והמועדון הוא זה שיצטרך להוכיח שהתנהגותו כלפיכם לא נבעה מאפליה אסורה. דוגמה נוספת – אם מבררים מה הלאום או הדת שלך ולאחר מכן מונעים ממך שירות, ותיעדת שאף אחד אחר לא נשאל את אותן שאלות, זה יכול להספיק לבית המשפט כדי לפסוק לך פיצויים, אלא אם נותן השירות יוכיח שלא נקט באפליה אסורה.

 


האם יש חריגים לאיסור האפליה?


כן, אבל הם מצומצמים. למשל, יש שירותים או מוצרים שמעצם אופיים או מהותם מיועדים לקהילה מסוימת, ולכן מותר להבחין בין אנשים המבקשים לקבל את השירות או להיכנס למקום. למשל, מרכז יום לקשיש לא חייב לאפשר לבחור בן 25 להשתתף בפעילות, וזה לא ייחשב לאפליה אסורה מחמת גיל. כך גם במקרים מצומצמים של פעילות בהפרדה מגדרית, כמו מניעת כניסה בשעות המוקדשות לרחצה נפרדת לגברים ולנשים.

 


נתקלתי בפרסומת מפלה. יש לי עילת תביעה?


כן. החוק אוסר גם על פרסום פרסומת או קמפיין שיווקי הנוקט באפליה אסורה. כך, למשל, אסור לחברת בנייה לפרסם, במפורש או במשתמע, שבשכונה שתקים לא יהיו דיירים מזרחים.

 


מה אוכל לקבל אם אזכה בתביעה?


בתביעה אפשר לבקש מבית המשפט לחייב את בעל/ת העסק לספק את המוצר או השירות או להכניס אותך למקום הציבורי (למשל – למכור לך מנוי לחדר הכושר). בנוסף, או לחלופין, תוכל/י לבקש פיצוי כספי ללא צורך בהוכחת נזק ממשי. גובה הפיצוי המירבי ללא הוכחת נזק עומד על למעלה מ-65,000 ₪ לאדם לכל אירוע אפליה.


 

מה ההבדל בין תביעה רגילה לתובענה ייצוגית?


חוק איסור הפליה מקנה זכות לתביעה אישית, אבל גם לתובענה ייצוגית, שבה מי שמגיש את התביעה יכול לבקש סעדים שונים ופיצוי כספי עבור כל מי שמשתייך לקבוצה המופלית, מבלי שהם צריכים להגיש תביעה אישית. במקרה שבית המשפט פוסק לטובת התובע בתובענה ייצוגית, הפיצוי שיוטל על הגורם המפלה יהיה גבוה משמעותית מהפיצוי בתביעה אישית, וכך גם הגמול הכספי שיקבל מגיש התביעה.

 


אני חושש לפרטיותי, האם אפשר להסתיר את העובדה שהגשתי תביעה?
 

בעקרון לא, למעט מספר חריגים: בתביעה המבוססת על אפליה של להט"ב אפשר לבקש לקיים את התביעה בדלתיים סגורות, וכך לא יפורסמו פרטים על התובע/ת. במקרים אחרים אפשר לנסות לבקש מבית המשפט לקיים את הדיון בדלתיים סגורות או לאסור על פרסום פרטים מסוימים.

 


האם יש עוד פעולות שאוכל לנקוט?


כן, אפשר להגיש תלונה ליחידה לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים. במקרים מסוימים אפשר גם לפנות לרשות שמפקחת על אותה פעילות עסקית ולבקש ממנה לפעול. למשל – אם חברה שזכתה במכרז בנייה של רשות מקרקעי ישראל הפלתה אותך, אפשר להגיש תלונה לרשות מקרקעי ישראל, והיא מוסמכת לקנוס את החברה. כמו כן, אפשר להגיש תלונה במשטרה, שכן החוק קובע כי אפליה אסורה היא לא רק עוולה נזיקית אלא גם עבירה פלילית. בעקבות הגשת התלונה, המדינה עשויה להעמיד לדין את הגורם המפלה ולקנוס אותו, ואם זו הפרה חוזרת – גם לסגור את בית העסק. עם זאת, האפיק המרכזי לאכיפת החוק הוא באמצעות הגשת תביעה אזרחית.

 


יש דוגמאות למקרים שבהם נפסקו פיצויים?


בטח, יש כבר לא מעט דוגמאות:

  • מועדון שהפלה בין גברים לנשים בגיל הכניסה חויב לפצות לקוח ב-20,000 ₪ (ע"א 8821/09 פרוז'אנסקי נ' חברת לילה טוב הפקות (מיום 16.11.11)).

  • תחנת רדיו שהדירה נשים חויבה בתובענה ייצוגית לפצות את הלקוחות הנשים בסכום כולל של מיליון ₪ (ת"צ (מחוזי י-ם) 23955-08-12 קולך - פורום נשים דתיות נ' קול ברמה (פס"ד מיום 20.9.18)).

  • פארק שעשועים שהקצה ימי פעילות נפרדים לבילוי של תלמידים יהודים וערבים חויב (במסגרת הסכם פשרה בתובענה ייצוגית) לפצות לקוח ערבי ב-20,00 ₪, וכן לתרום 4,000 כרטיסי כניסה בשווי כולל של 436,000 ש"ח ל-25 בתי ספר במגזר הערבי (ת"צ (ת"א) 42756-06-13 נסאר נ' עיר השעשועים בעמ (פס"ד מיום 15.12.15)).

  • מועדון בילוי חוייב לפצות ב-50,000 ₪ אדם שהופלה בשל גוון עורו ומוצאו המזרחי (ע"א (חי') 3724/06 קיבוץ רמות מנשה נ' יצחק מזרחי (פס"ד מיום 7.1.08)).

  • מועדון חויב לפצות ארבעה בליינים ב-15,000 ₪ כל אחד, לאחר שנקבע שהמועדון הכניס תושבי קיבוצים ורק את התובעים, תושבי קצרין, הותיר בחוץ (ע"א (נצ') 198/09 סרור נ' חברת רזידנט מיוזיק בע"מ (פס"ד מיום 5.11.09)).

  • גן אירועים חוייב לפצות זוג נשים לסביות ב-60,000 ₪ לאחר שסירב לאפשר להן לערוך  חתונה במקום (ע"א (י-ם) 5116-11-12 בית הארחה וגן אירועים יד השמונה נ' יעקבוביץ' (מיום 17.6.14)).

  • מועדון בילוי חויב לפצות ב-30,000 ₪ זוג חברים שכניסתו של אחד מהם נמנעה בשל צבע עורו ומוצאו המזרחי (ע"א (מרכז) 39345-07-12‏  קיי יזמות אומנות הבילוי והפנאי בע"מ נ'  שרגא (מיום 9.1.13)).

  • עיתון חויב לפצות ב-50,000 ₪ עמותה הפועלת למען זכויות להט"ב בשל סירובו לפרסם מודעה אודות קו חם לחברי הקהילה הלהט"בית (ע"א (ת"א) 35563-02-12 האגודה לשמירת זכויות הפרט נ' מקור ראשון המאוחד (מיום 12.1.14)).

  • אתר אינטרנט המעניק שירות של פרסום מודעות דרושים חוייב בפיצוי של 40,000 ₪ בשל פרסום מודעות ליהודים בלבד (ע"א (י-ם) 38722-11-17‏ ‏ ליברמן נ' המרכז הרפורמי לדת ומדינה-התנועה ליהדות מתקדמת בישראל (מיום 21.3.18)).

  • חברת בנייה חויבה לפצות זוג ערבים ב-40,000 ₪ לאחר שהפלתה אותם במכירת דירה (ע"א (י-ם) 8198-05-17‏ ‏ מי-טל הנדסה ושרותים בע"מ נ' סלמאן (מיום 23.11.17)).

 

 

אני רוצה לתבוע! למי פונים?


ניתן לפנות ישירות לסיוע המשפטי במשרד המשפטים.
פנייה טלפונית: 076-5300899 (שלוחה 4) בימים א'-ה' בין השעות 8:00-16:00, פנייה באמצעות דואר אלקטרוני: moked-siyua@justice.gov.il
 

ניתן לפנות ליחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים (סיוע בתיאום הטיפול).
 

ניתן לפנות לעורך/ת דין פרטי/ת.
 

ניתן להיעזר באחד מהארגונים הרבים בחברה האזרחית שמייצג ומסייע לקורבנות אפליה:

 

 

Please reload

לא מצאתם מה שחיפשתם? נסו בארכיון

  • האגודה בפייסבוק
  • האגודה בטוויטר
  • האגודה באינסטגרם
  • האגודה ביוטיוב

האגודה לזכויות האזרח בישראל

מרכז ארצי

רח' נחלת בנימין 75 תל-אביב 6515417
טלפון: 03-5608185 | פקס: 03-5608165

ירושלים

יד חרוצים 15 תלפיות

כתובת למשלוח דואר: ת"ד 53262, ירושלים 9153102

טלפון: 02-6521218 | פקס: 02-6521219

נצרת

רח' 3030/5, ת"ד 51070, נצרת 1616701
טלפון: 04-8526333/4/5 | 
פקס: 04-8526331

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו