52 שנה לאחר כיבוש הגדה המערבית, רצף של חוקים והחלטות מקדם את הזיקה בין ההתנחלויות לישראל הריבונית, ומעמיק את הפגיעה בזכויות הפלסטינים
בשנים האחרונות, וביתר שאת במהלך הכנסת ה-20, פעלה הממשלה לקידום העמקת האחיזה הישראלית בגדה המערבית והעלמת הכיבוש מהתודעה הציבורית הישראלית. פעולות אלה נעשות באמצעות יוזמות ותיקוני חקיקה, שמטרתם לקדם "סיפוח משפטי" של הגדה. קידום החקיקה לא נעשה במטרה להחיל ריבונות וסיפוח בשטחי הגדה, אלא כדי למסד משטר הפליה של סיפוח וכיבוש.
בין החוקים שחוקקו עד כה כדי למסד משטר זה: חוק ההסדרה, העברת הדיון בעתירות של פלסטינים לבית המשפט המחוזי בירושלים, החלת חוק המל"ג על מוסדות אקדמיים בהתנחלויות ותיקון חוק איסור הפליה במוצרים.
החקיקה נועדה להרחיב ולהלבין את הבנייה בהתנחלויות ובמאחזים, ולחזק את הזיקה של ההתנחלויות למדינת ישראל הריבונית. חשוב לשים לב שחקיקה זו לא נועדה לקדם ריבונות ישראלית בשטחים – מכיוון שאין לממשלה כל כוונה להעניק מעמד וזכות הצבעה למיליוני פלסטינים, להעניק להם שירותי חינוך, בריאות ורווחה שוויוניים או חופש תנועה ברחבי "המדינה האחת" שבין הירדן לים. משטר הכיבוש הצבאי ימשיך לחול על האוכלוסיה הפלסטינית ולנהל את חייה, כאילו דבר לא השתנה.
מעבר לעובדה שחוקים אלה נועדו להיטיב אך ורק עם המתנחלים ולפגוע בזכויותיהם של התושבים הפלסטינים, הם גם מערערים את עקרונות היסוד המהותיים של דיני התפיסה הלוחמתית במשפט הבינלאומי ההומניטרי, שנועדו להבטיח את זכויותיהם של הפלסטינים בשטחים הכבושים, ושישראל מחויבת להם. החקיקה הישירה של הכנסת על הגדה ממשיכה רצף ארוך ומדאיג של התעלמות מדיני הכיבוש. התעלמות זו אפשרה את הקמתן של התנחלויות, שהובילו לפגיעה הממוסדת והמתמשכת בזכויותיהם של הפלסטינים בגדה, ואת יצירתן של שתי מערכות חוק נפרדות, שיצרו משטר של הפליה אסורה לפי לאום. 52 שנה לאחר כיבוש הגדה המערבית, ממשלת ישראל פועלת למסד את המצב הבלתי חוקי שיצרה בשטחים הכבושים.