הצד האחר של פרשת לורי שם טוב

27.06.2019

יסתיים ההליך הפלילי נגד הפעילה כפי שיסתיים, היא עדיין הפנתה זרקור להורים שילדיהם נלקחו מהם בהליך שנוי במחלוקת ומאחורי דלתיים סגורות

 

משכית בנדל
  
התוכנית "המקור" עסקה בשבוע שעבר במקרה של לורי שם טוב, שעומדת לדין יחד עם אחרים, במספר רב של אישומים על דברים שכתבה ועשתה לכאורה כנגד עובדי מערכת הרווחה והמשפט. האם פעלה בניגוד לחוק? את זה יקבע בית המשפט, אולם הדיון הציבורי על תפקוד מערכת הרווחה אינו סובל דיחוי.

 

בשנים האחרונות צללתי לנבכי עולם הטיפול בילדים בסיכון במסגרת תפקידי באגודה לזכויות האזרח. אני מוקירה את עבודתן של העובדות הסוציאליות. הן באות לעשות טוב ועובדות בתנאים בלתי אפשריים - בתת תקנון, כמעט באפס משאבים לטיפול במשפחות במצוקה, והן חשופות לביקורת קשה ואף לאלימות. לצד כל אלה, אין לי ספק שנדרש שם שידוד מערכות רציני.
 
מערכת הרווחה שמטפלת בילדים בסיכון פועלת בהיעדר הסדרה בחקיקה ועל בסיס תקנון ארכאי. מדובר בהסדרה שלא נותנת הגנה מספקת לזכויות אדם, באופן שהולם את הגורליות של ההחלטות המתקבלות בעניין ילדים בסיכון ואת המאפיינים של האוכלוסייה הזו – ענייה מאוד, עם השכלה נמוכה, עם בעיות רפואיות, קוגניטיביות ונפשיות שונות.
 
גם ההליך בבתי המשפט לנוער הוא מעין "אקס טריטוריה" של עולם המשפט. במרבית הדיונים ההורים אינם מיוצגים והם לא יכולים להתמודד עם הטענות שמועלות נגדם, תוך פגיעה קשה בזכות הגישה לערכאות. כל זה מתרחש תחת מעטה חסיון מוחלט, ללא אפשרות אמיתית לבקרה ולפיקוח על הנעשה מאחורי דלתיים סגורות.
 
ב"המקור" נאמר כי מעשיה של שם טוב גרמו לאפקט מצנן על פעולתם של עובדים סוציאליים. בין השאר אמרה מי שהייתה יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים כי הם "התחילו לבדוק את ההחלטות שלהם, האם הם יעמדו ברמת בית משפט או לא יעמדו ברמת בית משפט. האם אפשר לנסות אולי להשאיר את הילד עוד קצת בבית ועוד קצת בבית ולחפש עוד פתרון ועוד פתרון ועוד פתרון".
 
נראה שכוונתה היא כי פעולתה של שם טוב גרמה לזהירות יתר שלילית, אבל המשפט הזה צריך להטריד אותנו, כיוון שהוא מתאר את כל אלה לא כפעולה תקינה של עובדים סוציאליים, אלא כנזק שנגרם כתוצאה מפעולתם שם טוב וחבריה.
 
המשפט הזה צריך להטריד אותנו משני טעמים: האחד הוא הציפייה שזו תהיה הנורמה בעבודת עובדים סוציאליים ולא תוצאה של חשש מטרור המופעל עליהם. הנורמה צריכה להיות שהחלטות כאלה "יעמדו ברמת בית משפט" כיוון שמלכתחילה, כאשר פונים לבית המשפט, יש בסיס עובדתי מוצק לדרישה להוצאת ילדים מהבית, ושכל החלופות מוצו קודם.
 
אולם הטעם השני הוא החשוב באמת, כי מדובר בדיני נפשות: קריעה של ילדים ממשפחתם ושל הורים מילדיהם. בנסיבות כאלה נדרשת, כנורמה, זהירות כפולה ומשולשת.
 
האגודה לזכויות האזרח פועלת במשך שנים להסדרה חקיקתית של פעולת מערכת הרווחה, על מנת שזו תהיה תואמת אמות מידה שלפיהן פועלות כל רשויות המדינה, ותכלול הגנות מהותיות על הליך הוגן ועל זכויות אדם. לצערנו, ההתקדמות איטית, ומשרד הרווחה מציב מגבלות רבות על רפורמות שונות, ולו הבסיסיות ביותר במדינת חוק. למשל, שהורים יהיו מיוצגים בבית המשפט לנוער בהליך הגורלי, ושיוכלו להיות מיוצגים בפני ועדות מנהליות במערכת הרווחה שמקבלות החלטות על הטיפול בילדיהם.
 
דרשנו גם שיהיה תיעוד מסודר של מה שנאמר בוועדות אלה, שלא יתקיימו בבית המשפט לנוער דיונים במעמד צד אחד, שלא יערכו להורים הערכות פסיכולוגיות שרירותיות שיש ספק במידת אמינותן המדעית ועוד.
 
הגיע הזמן לדבר על מה שקורה בחצר האחורית שלנו: על מצוקה, על עוני, על פגיעה בילדים, על ילדים שנלקחים מהוריהם. יש לתת להורים הגנות לא רק כיוון שאנו מאמינים בשלטון החוק ובזכויות אדם, אלא גם על מנת לקבל החלטות מאוזנות וצודקות יותר לטובת כולם, כולל הילד.


 

משכית בנדל היא עו"ד באגודה לזכויות האזרח

 

פורסם ב-ynet ב-27.6.2019

 

 

 

Please reload

לא מצאתם מה שחיפשתם? נסו בארכיון

  • האגודה בפייסבוק
  • האגודה בטוויטר
  • האגודה באינסטגרם
  • האגודה ביוטיוב

האגודה לזכויות האזרח בישראל

מרכז ארצי

רח' נחלת בנימין 75 תל-אביב 6515417
טלפון: 03-5608185 | פקס: 03-5608165

ירושלים

יד חרוצים 15 תלפיות

כתובת למשלוח דואר: ת"ד 53262, ירושלים 9153102

טלפון: 02-6521218 | פקס: 02-6521219

נצרת

רח' 3030/5, ת"ד 51070, נצרת 1616701
טלפון: 04-8526333/4/5 | 
פקס: 04-8526331

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו