זכויות האדם בכנסת בשבוע הקרוב, 8.7.2018

08.07.2018

תיירות מרפא; העברת עתירות שטחים מבג"ץ לבית המשפט לעניינים מינהליים; חיפוש על גופו של אדם שעוכב; הידוק הפיקוח על אזרחים נושאי נשק; "חוק הלאום"; איכון אוטומטי של פונים למוקד חירום; ההכרזה על מצב חירום.

 


תיירות מרפא
1. הצעת חוק תיירות מרפא, התשע"ז-2017; 2. הצעת חוק להסדרת התיירות הרפואית בישראל, התשע"ו-2016

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות | יום חמישי 5.7.2018 בשעה 10:30, יום ראשון 8.7.2018 בשעה 10:00 | הכנה לקריאה שנייה ושלישית
 
עמדת האגודה לזכויות האזרח (יחד עם מרכז אדוה ורופאים לזכויות אדם): יובהר בפתח הדברים, כי עמדת הארגונים היא שאין לאפשר כלל תיירות מרפא בבתי החולים. מערכת הבריאות מצויה במצב של מחסור במשאבים (מיטות אשפוז, רופאים וכיוצ"ב), והמשמעות של הכנסת תיירות מרפא היא טיפול באנשים שאינם ישראלים על חשבון הישראלים. הדבר דומה לשר"פ, אשר בשל הסיבות הללו ממש הוחלט שלא להרחיבו מעבר למה שהיה מקובל מימים ימימה.

 

ככל שמאפשרים תיירות מרפא, יש להסדיר את הפעילות בתחום בבתי החולים בישראל באופן שיבטיח את זכויות כלל המטופלים, ישראלים ותיירים כאחד. הצעת החוק בניסוחה הנוכחי חסרה כל מנגנון שיבטיח שמירה על נגישות, זמינות ואיכות השירות הרפואי לחולה הישראלי/ת.

 

הצעת החוק אינה לוקחת בחשבון את הבעיה שממשיכה להתקיים בבסיס מערכת הבריאות בישראל, והיא המחסור במשאבים, והחוק עלול אף להעצים בעיה זו. תיירות מרפא יכולה להיות דרך להגדיל את משאבי מערכת הבריאות הציבורית, בתנאי שיש במערכת משאבים ועתודות לא מנוצלים. כשזה אינו המצב, כשבפועל יש מחסור במיטות, בכוח אדם מטפל ובאמצעי איבחון וטיפול, אזי אין הגיון כלכלי לתיירות המרפא, כיוון שהתרומה השולית שלה נמוכה מהעלות האמיתית של אספקת השרות. קיימת סבירות גבוהה מאוד שתיירות המרפא תגרום, גם לאחר ההגבלות בחוק, להארכת התורים עבור החולה הישראלי ולהגברת העומס במערכת הבריאות, שהוא רב ממילא.

 

גם ללא החשש מכך שהטיפול בתיירים ייעשה על חשבון המשאבים (המצומצמים ממילא) העומדים לרשות המטופלים הישראלים, בהצעת החוק הנדונה חסרות מספר מסגרות קונקרטיות, שבלעדיהן יש חשש שהתחום ישאר פרוץ ולא ינתן מענה לזליגת המשאבים מהמערכת הציבורית ומטופליה אל המטופלים במסגרת תיירות המרפא. כך למשל, אין בהצעת החוק כל התייחסות למכסות והגבלה כמותית לפעילות תיירות רפואית - כמה תיירים רפואיים ניתן לקבל ברמת בית החולים, ברמת המחלקה וברמת הרופא המטפל.

להרחבה

 


העברת עתירות שטחים מבג"ץ לבית המשפט לעניינים מינהליים


1. הצעת חוק בתי משפט לעניינים מינהליים (תיקון מס' 117) (הסמכת בית משפט לעניינים מינהליים לדון בהחלטות מינהליות של רשויות ישראליות הפועלות באזור), התשע"ח-2018 - הכנה לקריאה שנייה ושלישית; 2. הצעת חוק בתי משפט לעניינים מינהליים (תיקון - החלטה של רשות מרשויות האזור), התשע"ז-2017 - הכנה לקריאה ראשונה
ועדת החוקה, חוק ומשפט | יום ראשון 8.7.2018 בשעה 11:30, יום רביעי 11.7.2018 בשעה 8:00 | הכנה לקריאה שנייה ושלישית
 
על פי הצעת החוק, עתירות הנוגעות לשטחים, שנידונו עד היום בבג"ץ, יופנו במקום זאת לבית המשפט לעניינים מינהליים ירושלים.

 

עמדת האגודה: האגודה מתנגדת להצעת החוק, הן מבחינת פוטנציאל הפגיעה בזכויות האדם של האוכלוסיה הפלסטינית, והן מההיבט העקרוני הנוגע לניסיון לשנות את מהות ואופי השליטה הישראלית בשטחים, ולהתייחס אליהם כעניין פנים-מדינתי. הצעת חוק זו היא חלק ממהלך פוליטי שבמסגרתו מקודמות שאיפות הסיפוח של ישראל באמצעות טשטוש הולך וגובר של ההפרדה המהותית בין ישראל הריבונית, שבה חל משטר דמוקרטי, לשטחים הכבושים, שבהם חל משטר צבאי.

 

השליטה הצבאית שמקיימת ישראל בגדה המערבית היא מצב חריג המתקיים מחוץ לגבולות המדינה הריבונית. היא טומנת בחובה פגיעות נרחבות וקיצוניות בזכויות אדם, ומשליכה על סוגיות מורכבות ורגישות מתחומי חוץ וביטחון. נוכח הדינים הבינלאומיים הייחודים החלים על שטח כבוש, כמו גם על רקע קיומן של שתי מערכות חוק שונות ומפלות לפלסטינים ולמתנחלים, ובשל סכנת הפגיעה החמורה של מעשי השלטון הצבאי באוכלוסיה הפלסטינית בלא שעומדים לרשותה כלים נוספים להגן על עצמה לבד מהפנייה לבית המשפט הישראלי, האגודה סבורה כי אין לקדם את הצעת החוק. להרחבה

 


חיפוש על גופו של אדם שעוכב


הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - המצאה, חיפוש ותפיסה), התשע"ד-2014 - הכנה לקריאה שנייה ושלישית, הדיון יתמקד בסעיף 112 (6) (חיפוש אגב עיכוב)
ועדת החוקה, חוק ומשפט | יום שני 9.7.2018 בשעה 10:00 | הכנה לקריאה שנייה ושלישית
 
הדיון צפוי להתמקד בסעיף אחד מתוך הצעת החוק הגדולה שנועדה להסדיר את כלל סמכויות החיפוש. סעיף 112(6) להצעת החוק בא לתקן את חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 כך שתתווסף לשוטרים סמכות לבצע "חיפוש מוגבל" על גופו של אדם שעוכב בעת כניסה לניידת משטרה.

 

עמדת האגודה: מדובר בתיקון סביר, במיוחד כשכבר כיום יש לשוטרים (וכן לחיילים ולמאבטחים) סמכות לערוך חיפוש על גופו של כל אדם בעת כניסה לרכב ציבורי (בהתאם לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור)). לטעמנו, חשוב להוסיף לנוסח הסעיף את תכלית החיפוש – איתור כלי נשק (כפי שמוסבר בדברי ההסבר לסעיף).

 


הידוק הפיקוח על אזרחים נושאי נשק 


תקנות כלי היריה (הכשרה), התשע"ח-2018
ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום שני 9.7.2018 בשעה 10:30 | אישור התקנות 
 
מטרת התקנות להדק את הפיקוח על המחזיקים בכלי נשק אזרחי, כדי להבטיח את כשירותם ומיומנותם.

 

עמדת האגודה (במסגרת קואליציית האקדח על שולחן המטבח): הקואליציה מבקשת להדגיש את החשיבות של הרחבת מנגנוני הפיקוח על כלי ירייה, לרבות בתחום ההכשרה שבנדון. אנו קוראים לוועדה לאשר את הנוסח המקורי שהוצע על ידי המשרד לביטחון פנים, שמבטיח פיקוח הדוק יותר מנוסח הפשרה שמובא כעת לדיון. התקנות והפיקוח ההדוק נחוצים במיוחד לאור מדיניותו וכוונתו המוצהרת של השר להרחיב בקרוב את התפוצה של כלי ירייה במרחב הציבורי, על ידי הרחבת התבחינים (הקריטריונים), ולהוסיף למרחב האזרחי כ-35 אלף כלי נשק חדשים, שיתווספו לכ-145,000 שקיימים היום (לא כולל נשק של חיילים ושוטרים).  להרחבה

 


"חוק הלאום" 


1. הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי - הכנה לקריאה שניה ושלישית
הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, חוק ומשפט לדיון בהצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי (פ/1989/20) | יום שלישי 10.7.2018 בשעה 9:00 | הכנה לקריאה שנייה ושלישית 
 
עמדת האגודה: הצעת החוק, שמבקשת להגדיר מחדש את זהותה של המדינה, מעוררת קשיים משמעותיים לדמוקרטיה ולזכויות אדם בישראל. בנוסח שעבר בקריאה ראשונה הושמט הסעיף המכפיף את פרשנות כל דברי החקיקה ליהדותה של המדינה, אולם הושמטה גם הגדרת המדינה כדמוקרטית. הרוח הכללית של הצעת החוק עדיין עוסקת בעיגון סממניה היהודיים של המדינה והעדפתם על פני סממנים דמוקרטיים. יתר על כן, לא מוזכרים בחוק כלל מי שאינם יהודים, לרבות המיעוט הערבי, ואין הכרה בהם או הגנה על זכויותיהם.

 

נוסף על כך גלומות בהצעת החוק פגיעות חמורות בזכויות אדם, בדגש על פגיעה בזכויות המיעוט הערבי בישראל, לרבות סעיף המתיר הפרדה במגורים (גם בתוך יישובים) על בסיס לאום, וסעיף המפחית את מעמד השפה הערבית. פגיעה שכזו בזכויותיהם של חמישית מאזרחי המדינה שומטת את הקרקע מתחת לזכות לשוויון, ומהווה בכך בפני עצמה פגיעה אנושה בדמוקרטיה, ששוויון אזרחי הוא מעמודי התווך שלה. חקיקה הכוללת הוראות מפלות רבות אף פותחת את הפתח להנהגת פרקטיקות נוספות ורחבות של אפליה גזענית בכל תחומי החיים, ולא רק כלפי המיעוט הערבי. להרחבה

 


איכון אוטומטי של פונים למוקד חירום


הצעת חוק למניעת הטרדות של מוקדי חירום (תיקון), התשע"ז-2017 - הכנה לקריאה שנייה ושלישית
ועדת החוקה, חוק ומשפט | יום שלישי 10.7.2018 בשעה 9:00 | הכנה לקריאה שנייה ושלישית
 
הצעת החוק מבקשת להסמיך את משטרת ישראל להקים מערכת, שתעביר למאגר מידע באופן אוטומטי את מיקומו של כל מי שמתקשר למוקד 100. המוקדן שמקבל את השיחה יוכל לשלוף את המידע מתוך המאגר אם יסבור "שקיים חשש להתרחשות אירוע הדורש טיפול מיידי".

 

עמדת האגודה: הערות האגודה להצעת החוק נוגעות לצורך להבטיח, לצד יעילות פעולתו של מוקד החירום, גם את הזכות לפרטיות. בניגוד למנגנון האיכון האוטומטי, שעשוי לתרום לפעילות המוקד, לא ברור לשם מה מבקשת המשטרה לאגור נתוני מיקום של כל הפונים למוקד החירום, ומדוע לא די במערכת שתנגיש למוקדן את המידע אך ורק במקרה שיש בו צורך. האגודה קראה לוועדה לדון בהצעת החוק באופן שקול ועל בסיס תשתית עובדתית מלאה, ולכלול בחוק הוראות שמגבילות את האופן שבו תבנה המערכת ולא רק את השימוש בה. להרחבה

 


ההכרזה על מצב חירום


1. 70 שנה למצב החירום בישראל - דיון מיוחד בהשתתפות שרת המשפטים; 2. הכרזה על מצב חירום, דיון והצבעה
הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה, חוק ומשפט לעניין הצורך להכריז על מצב חירום | יום רביעי 11.7.2018 בשעה 9:30 | דיון
 
עמדת האגודה: מאז קום המדינה עומדת בעינה ההכרזה על מצב חירום, והיא מוארכת מעת לעת לתקופה מירבית של שנה. כיום, הסיבה היחידה שבגינה יש צורך בהארכת מצב החירום היא שקיימים דברי חקיקה שתוקפם תלוי בקיומו של מצב חירום. ויודגש, כי רבים מדברי החקיקה האלה, אין להם דבר וחצי דבר עם קיומו הממשי של מצב חירום. לקיומו של מצב חירום השלכות קשות על זכויות האדם, באשר הוא מאפשר הפעלה של חוקים וצווים פוגעניים, שנועדו אך ורק למצבי חירום קיצוניים.

 

בעקבות עתירה של האגודה לזכויות האזרח משנת 1999, התחייבה המדינה לבצע את תהליך החקיקה מחדש של החוקים הנדרשים. עד היום נעשתה עבודת הכנה מקיפה, והרבה מאד מדברי החקיקה כבר תוקנו או חוקקו מחדש. למרות זאת, דווקא הליכי החקיקה של החוקים הרגישים ביותר שפגיעתם היא הקשה ביותר טרם הושלמו, ובשל כך נדרשת עדיין הכנסת להמשיך ולהכריז על מצב חירום. אנו סבורים, כי על הכנסת לעמוד על כך שהממשלה תסיים בדחיפות האפשרית את הליכי החקיקה האמורים. אנו קוראים לחברי הוועדה לעמוד על כך שיימשך המעקב של הוועדה אחר התקדמות הליכי החקיקה האמורים, ולהאריך את ההכרזה על מצב החירום בחצי שנה בלבד מקסימום בכל פעם לשם כך. להרחבה

Please reload

לא מצאתם מה שחיפשתם? נסו בארכיון

  • האגודה בפייסבוק
  • האגודה בטוויטר
  • האגודה באינסטגרם
  • האגודה ביוטיוב

האגודה לזכויות האזרח בישראל

מרכז ארצי

רח' נחלת בנימין 75 תל-אביב 6515417
טלפון: 03-5608185 | פקס: 03-5608165

ירושלים

יד חרוצים 15 תלפיות

כתובת למשלוח דואר: ת"ד 53262, ירושלים 9153102

טלפון: 02-6521218 | פקס: 02-6521219

נצרת

רח' 3030/5, ת"ד 51070, נצרת 1616701
טלפון: 04-8526333/4/5 | 
פקס: 04-8526331

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו