זכויות האדם בכנסת בשבוע הקרוב, 1.7.2018

01.07.2018

חינוך בירושלים המזרחית; כנס: ילדים תחת כיבוש; הסדרת בנייה לא חוקית בהתנחלויות; מניעת כניסה של ארגונים לבתי ספר; יום השפה הערבית; הסרת תכנים מהאינטרנט; העברת עתירות שטחים מבג"ץ לבית המשפט לעניינים מינהליים: עמדותינו בנושאים שעל סדר יומה של הכנסת בתחום זכויות האדם

 

 

חינוך בירושלים המזרחית 


יום תכניות עבודה של הממשלה בכנסת - השר לענייני ירושלים ומורשת חה"כ זאב אלקין: 1. ערכי מורשת לאומית בארץ ישראל ובתפוצות 2. פיתוח הייטק בירושלים 3. חינוך במזרח ירושלים 
ועדת החינוך, התרבות והספורט | יום שני 2.7.2018 בשעה 9:00 | דיון
 
עמדת האגודה לזכויות האזרח: מערכת החינוך בירושלים המזרחית סובלת באופן כרוני מתת-השקעה תקציבית, מאחוזי נשירה גבוהים מאוד, ומתנאים לא הולמים במבנים השכורים הרבים שהוסבו לבתי ספר. בתי ספר העירוניים יכולים לקלוט רק כ-40% מסך התלמידות והתלמידים. מרבית תלמידי ירושלים המזרחית, כ-60%, משלמים שכר לימוד חודשי שעשוי להגיע לאלפי שקלים לבתי ספר פרטיים ולאלו שבמעמד מוכר שאינו רשמי. זאת, למרות שהם זכאים לחינוך חינם על פי חוק.
 
ביום ירושלים האחרון העבירה הממשלה תוכנית חומש חדשה לירושלים המזרחית, שבמסגרתה הובטחו 445 מיליון ש"ח לטובת חינוך בירושלים המזרחית. מדובר בסכום משמעותי שיכול לחולל שינוי גדול. אלא שחלק ניכר מתקציב זה, 193 מיליון ש"ח, יושקע בבתי ספר המלמדים את תוכנית הלימוד הישראלית. כיום, 95% מהתלמידות והתלמידים בירושלים המזרחית לומדים את תוכנית הלימודים הפלסטינית. הרוב המוחלט של התלמידים לא יזכה אם כן בתוכניות הייחודיות ובפיתוח הפיזי המובטח אלא אם יעברו לבית ספר אחר.
 
המחסור בכיתות לימוד בירושלים המזרחית מוערך בכ-2,500 כיתות בית ספר וגן. עיריית ירושלים מתכננת לבנות בחמש השנים הקרובות כ-700 כיתות חדשות.

 


כנס: ילדים תחת כיבוש


לציון 51 שנה לכיבוש יתקיים בכנסת הכנס "דור ללא עתיד: ילדים תחת כיבוש", ביום שני 2.7 בשעה 15:30. את הכנס יזמו חברי הכנסת איימן עודה, דב חנין, קסניה סבטלובה ומיכל רוזין. 

 
עמדת האגודה: מעצרים ואלימות, הגבלות תנועה, הפרדה בין בני משפחה, הריסות בתים, מחסור במים ובחשמל, עוני ומצוקה הם מציאות החיים היומיומית של ילדים רבים מדי המתגוררים בגדה המערבית. ברצועת עזה גדלים ילדים תחת סגר שהשפעותיו קשות מנשוא. ובירושלים המזרחית, שבה הוחל החוק הישראלי, נערים נעצרים באלימות ונכלאים לתקופות ממושכות בלי הגנות חוק הנוער. דור שלישי של פלסטיניות ופלסטינים נולדים וגדלים תחת הכיבוש הישראלי. האם גם הדור הבא?

 


הסדרת בנייה לא חוקית בהתנחלויות 


יישום החלטת הקבינט ב/206 בעניין הסדרת מעמדם של מבנים ושכונות ביהודה ושומרון 
ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום שני 2.7.2018 בשעה 12:00 | דיון
 
עמדת האגודה: במאי 2017 החליט הקבינט להקים "צוות משימה ייעודי להסדרת מעמדם של מבנים ושכונות ביהודה ושומרון".  מטרת ההחלטה להסדיר בנייה לא חוקית בהתנחלויות ולקדם הסדרה-בדיעבד של מאחזים לא חוקיים. בראש הצוות עומד פנחס ולרשטיין, לשעבר ראש מועצת יש"ע וראש המועצה האזורית בנימין.
 
הקמת הצוות היא חלק ממהלך רחב יותר של הממשלה לצורך הלבנת בנייה לא חוקית בהתנחלויות, שנעשתה לא פעם בידיעה ובעידוד של הממשלה. חוק ההסדרה שחוקקה הכנסת, ושמונח כיום לפתחו של בג"ץ, נועד להפקיע אדמות פרטיות של פלסטינים לטובת הלבנת בנייה לא חוקית בהתנחלויות, תוך הפרה של איסור מפורש במשפט ההומניטרי הבינלאומי. בנוסף, דוח שהגיש לממשלה צוות משפטנים בראשות חיה זנברג (כיום שופטת בבית המשפט המחוזי בירושלים) מפרט המלצות לפתרונות משפטיים שיכשירו בדיעבד בניית בתים בהתנחלויות, סלילת דרכים להתנחלויות ועוד.
 
בדיון בעתירה נגד חוק ההסדרה שהגישה האגודה עם ארגונים עמיתים טען נציג הממשלה כי הסדרת בנייה לא חוקית בהתנחלויות היא לא רק אינטרס פוליטי אלא גם צורך אנושי. אלא שגם לפלסטינים אותם צרכים אנושיים, ומהם מתעלמת הממשלה באופן שיטתי. הריסות בתים ובתי ספר, מניעת התחברות לחשמל ולמים, החרמות, ודחייה מוחלטת של כל תוכנית בנייה שמגישים פלסטינים, הם תמונת הראי ההפוכה של ניסיונות ההסדרה בהתנחלויות.

 


מניעת כניסה של ארגונים לבתי ספר


הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון מס' 17) (מניעת פעילות במוסד חינוך של גורמים חיצוניים הפועלים נגד מטרות החינוך ונגד צבא הגנה לישראל), התשע"ח-2018 - הכנה לקריאה שנייה ושלישית
ועדת החינוך, התרבות והספורט | יום שלישי 3.7.2018 בשעה 9:30 | הכנה לקריאה שנייה ושלישית
 
עמדת האגודה (יחד עם ארגונים עמיתים): הארגונים מבקשים מחברות וחברי הכנסת להצביע נגד הצעת החוק, החותרת תחת מטרות החינוך וערכי היסוד של מדינת ישראל. היא מסמיכה את שר החינוך לחסום את הכניסה לבתי הספר בפני גורמים ומרצים מן החוץ כאשר הוא סבור שפעילותם עומדת בסתירה לכלל מטרות החינוך. הדבר מאפשר לשר לפסול כל דעה או גורם או פעילות מכל סוג שאינה עומדת בקנה אחד עם עמדתו הפוליטית.

 

הענקת שיקול דעת כה רחב לשר החינוך בשליטה על הדיון החינוכי-ערכי בבתי ספר היא חסרת תקדים, ועלולה להביא להשתקת דיונים ועמדות. אנשי החינוך שלנו נטועים בחברה ויודעים היטב כיצד לנהל שיח פתוח, מאוזן ומחנך עם התלמידים. התערבות פוליטית בליבת העשייה החינוכית תגדע את הענף שעליו כולנו יושבים. להרחבה

 


יום השפה הערבית


ביום שלישי תציין הכנסת את יום השפה הערבית – בדיונים בוועדות הכנסת, בכנס מרכזי ובדיון מיוחד במליאה. פירוט הדיונים להלן. 

 

עמדת האגודה: האזרחים הערבים בישראל הם קבוצת מיעוט לאומית, לשונית ותרבותית. אחד ממאפייניה של הזהות התרבותית הנפרדת הוא הלשון הערבית. חובתה של המדינה לכבד את השימוש בה נגזרת מזכויותיו של המיעוט הערבי לכבוד ולשוויון, מזכותו לשמור על זהותו הלאומית ועל ייחודו התרבותי, ומזכותם של הערבים אזרחי ישראל ליהנות משירותים וממתקנים ציבוריים כשאר האזרחים.

 

למרות זאת, מקומה של השפה הערבית נפקד משירותים וממרחבים ציבוריים רבים במדינה. מעבר לפגיעה בזכויות, העדרה של השפה הערבית "מוחק" את הערבים אזרחי ישראל מהמרחב הציבורי, ומשדר להם ולרוב היהודי את המסר כי הם אינם שותפים מלאים במרחב זה. בעקבות פעילותם של ארגוני זכויות אדם מושגת התקדמות בהנגשת המרחב הציבורי והשירותים הציבוריים למיעוט הערבי בתחומים שונים, אם כי לעתים הדבר נעשה באיטיות, ועדיין לא מתוך תפיסה שהדבר מובן מאליו.

 

הדיונים: 

  • ועדת העבודה, הרווחה והבריאות – ועדת המשנה לעניין בטיחות בעבודה בענף הבנין, בשעה 8:45: קמפיינים בשפה הערבית להגברת המודעות לזכויות ובטיחות בעבודה.

  • הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בשעה 9:30: נשים יוצרות בשפה הערבית.

  • הוועדה המיוחדת למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול, בשעה 10:00: קמפיינים והסברה במאבק בנגע הסמים והאלכוהול בשפה הערבית מעקב מיום 11.7.17 - לציון יום השפה הערבית.

  • ועדת הכנסת, בשעה 10:30: השפה הערבית בערוץ הכנסת.

  • ועדת החינוך, התרבות והספורט, בשעה 11:00: לימודי השפה הערבית בבתי הספר במערכת החינוך העברית - דיון יזום של חה"כ יוסף ג'בארין.

  • הוועדה המיוחדת לזכויות הילד, בשעה 12:00: ספרות ילדים בשפה הערבית - תמונת מצב ודרכים לקידום.

  • 14:00 - כנס מרכזי: על השפה הערבית ואזרחות שוויונית: יוזמות לקידום הערבית בישראל. להרשמה

 

 

הסרת תכנים מהאינטרנט


הצעת חוק להסרת תוכן שפרסומו מהווה עבירה מרשת האינטרנט, התשע"ז-2016

הוועדה המשותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט ולוועדת המדע והטכנולוגיה לדיון בהצעות חוק בנושא הסרת תוכן שפרסומו מהווה עבירה מרשת האינטרנט | יום שלישי 3.7.2018 בשעה 14:00 | הכנה לקריאה שנייה ושלישית

 
על פי הצעת החוק, בית משפט לעניינים מינהליים יוסמך לתת, לבקשת תובע, צו להסרת תוכן מרשת האינטרנט, אם ישוכנע שהפרסום מהווה עבירה פלילית, ושיש אפשרות ממשית שהמשך הפרסום יפגע בביטחונו של אדם, בביטחון הציבור או בביטחון המדינה.

 

עמדת האגודה: כלי זה של הסרת תוכן עלול לאפשר פגיעות חמורות בחופש הביטוי, שכן עיקר מהותו היא הטלת צנזורה על פרסומים באינטרנט. מדובר בהסדר "פתוח", שאינו מוגבל לעבירות מסוימות או למקרים מוגדרים. נוסח הצעת החוק מאפשר שימוש בכלי של הסרת תוכן במקרים רבים, ועלול לשמש בעתיד גם לעבירות חדשות שעשויות להתווסף לספר החוקים.

 

תכלית החוק – לאפשר לגורמי האכיפה להתמודד עם התופעה של פרסומים מזיקים באינטרנט – היא ראויה. עם זאת, הפגיעה בחופש הביטוי בהסדר המוצע תהיה במידה העולה על הנדרש. בעיקר, נחיצותו של כלי שיפוטי של צווים להסרת תכנים אינה ברורה בשעה שקיימים פתרונות אחרים, שחלקם כבר מיושמים בפועל, אשר פגיעתם בחופש הביטוי פחותה, ושהתועלת הטמונה בהם עשויה להיות גדולה מזו של ההסדר המוצע.

 


העברת עתירות שטחים מבג"ץ לבית המשפט לעניינים מינהליים


1. הצעת חוק בתי משפט לעניינים מינהליים (תיקון מס' 117) (הסמכת בית משפט לעניינים מינהליים לדון בהחלטות מינהליות של רשויות ישראליות הפועלות באזור), התשע"ח-2018 - הכנה לקריאה שנייה ושלישית; 2. הצעת חוק בתי משפט לעניינים מינהליים (תיקון - החלטה של רשות מרשויות האזור), התשע"ז-2017
ועדת החוקה, חוק ומשפט | יום רביעי 4.7.2018 בשעה 9:00 | הכנה לקריאה שנייה ושלישית

 
על פי הצעת החוק, עתירות הנוגעות לשטחים, שנידונו עד היום בבג"ץ, יופנו במקום זאת לבית המשפט לעניינים מינהליים ירושלים.

 

עמדת האגודה: האגודה מתנגדת להצעת החוק, הן מבחינת פוטנציאל הפגיעה בזכויות האדם של האוכלוסיה הפלסטינית, והן מההיבט העקרוני הנוגע לניסיון לשנות את מהות ואופי השליטה הישראלית בשטחים, ולהתייחס אליהם כעניין פנים-מדינתי. הצעת חוק זו היא חלק ממהלך פוליטי שבמסגרתו מקודמות שאיפות הסיפוח של ישראל באמצעות טשטוש הולך וגובר של ההפרדה המהותית בין ישראל הריבונית, שבה חל משטר דמוקרטי, לשטחים הכבושים, שבהם חל משטר צבאי.

 

השליטה הצבאית שמקיימת ישראל בגדה המערבית היא מצב חריג המתקיים מחוץ לגבולות המדינה הריבונית. היא טומנת בחובה פגיעות נרחבות וקיצוניות בזכויות אדם, ומשליכה על סוגיות מורכבות ורגישות מתחומי חוץ וביטחון. נוכח הדינים הבינלאומיים הייחודים החלים על שטח כבוש, כמו גם על רקע קיומן של שתי מערכות חוק שונות ומפלות לפלסטינים ולמתנחלים, ובשל סכנת הפגיעה החמורה של מעשי השלטון הצבאי באוכלוסיה הפלסטינית בלא שעומדים לרשותה כלים נוספים להגן על עצמה לבד מהפניה לבית המשפט הישראלי, האגודה סבורה כי אין לקדם את הצעת החוק. להרחבה
 

Please reload

לא מצאתם מה שחיפשתם? נסו בארכיון

  • האגודה בפייסבוק
  • האגודה בטוויטר
  • האגודה באינסטגרם
  • האגודה ביוטיוב

האגודה לזכויות האזרח בישראל

מרכז ארצי

רח' נחלת בנימין 75 תל-אביב 6515417
טלפון: 03-5608185 | פקס: 03-5608165

ירושלים

יד חרוצים 15 תלפיות

כתובת למשלוח דואר: ת"ד 53262, ירושלים 9153102

טלפון: 02-6521218 | פקס: 02-6521219

נצרת

רח' 3030/5, ת"ד 51070, נצרת 1616701
טלפון: 04-8526333/4/5 | 
פקס: 04-8526331

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו