מועמדות/ים לוועד המנהל 2021

מרצה, אקטיביסט ויזם חברתי. חבר ועד מנהל בארגונים נאקוג' (צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה) ו"הנני" – קהילות משימתיות של יוצאי אתיופיה. בעבר כיהן כמנכ"ל של ארגון חברתי, וכמו כן הוביל והשתתף במאבקים חברתיים שביקשו לקדם זכויות ושוויון לכל. 

"אחד התחומים הכי חשובים, בעיניי, שהאגודה לזכויות האזרח מקדמת, הוא מאבק באלימות המשטרתית בפרט והגזענות בכלל. האגודה לזכויות אזרח, כארגון מוביל ומשפיע, צריכה להיות נוכחת בצורה משמעותית יותר בכל הקשור לטיפול בפשיעה במגזר הערבי, לאלימות המשטרתית והגזענות, לסוגיית מבקשי המקלט מאפריקה (ולא רק) וכמובן בכל סוגיה בה זכויות האזרח נפגעות.

המניע שלי להצטרף להנהלה הוא בעיקר לנסות להביא זוויות שונות מנקודת מבטי על האתגרים שהחברה הישראלית מתמודדת איתם ועל תפקידה של האגודה בקידום השינויים הדרושים. הגזענות והאלימות המשטרתית הם נושאים שאני ברמה האישית נאבק בהם בשנים האחרונות, ואני מאוד מקווה שאוכל להשפיע ולקדם דרך החברות באגודה את השינויים בתחומים אלה".

היסטוריונית ופרופסור באוניברסיטת תל-אביב. כאישה טרנסג'נדרית פועלת באוניברסיטה ומחוצה לה לסיוע ולקידום של סטודנטים טרנסג'נדרים ולהרחבת הידע המדעי בנושא זכויות להט"ב. חברת הוועד המנהל של האגודה לזכויות האזרח בארבע השנים האחרונות.

 "בארבע השנים האחרונות היה לי הכבוד והעונג לכהן כחברת הנהלה באגודה. בעידן של שחיקה בלגיטימציה של משטרים דמוקרטים-ליברלים הייתה לי הזכות להיות שותפה בארגון הפועל להדוף ניסיונות לפגוע בזכויות של יחידים וקבוצות, בישראל ובשטחים הכבושים. השתתפתי באופן פעיל בקמפיינים המוצלחים של האגודה לגיוס כספים.

 כאשה טרנסג'נדרית פעלתי במיוחד לקידום מעורבות האגודה בענייני הקהילה הטרנסג'נדרית בישראל ולשיתוף פעולה שלה עם ארגוני הקהילה. נטלתי חלק פעיל בניסוח של פנייה מוצלחת לאיחוד האירופי, שבעקבותיה קיבלה האגודה תמיכה כספית משמעותית על מנת לחזק את התשתית הארגונית של אחת הקהילות המוחלשות בישראל. בארבע השנים הקרובות בכוונתי להמשיך לפעול בענייני הקהילה הלהט"בית, ולהיות פעילה גם בשאר תחומי הליבה של האגודה".

​חבר סגל בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. כיהן כדיקן הפקולטה למשפטים, וכיום מכהן כרקטור האוניברסיטה. בעבודתו האקדמית עוסק בדיני זכויות האדם ובמשפט חוקתי. חבר הוועד המנהל של האגודה לזכויות האזרח בארבע השנים האחרונות. 

"אני מעוניין להמשיך בתקופת כהונה שנייה בוועד המנהל של האגודה. תפקיד הוועד המנהל הוא בעיקר לסייע בהתווית מדיניות כללית של האגודה ופיקוח על היבטים ניהוליים ותקציביים. תחומי העיסוק האקדמי שלי חופפים חלק ניכר מפעילות האגודה, ויש לי גם ניסיון ניהולי מפעילותי באקדמיה, שגם לו רלוונטיות לעבודת האגודה. אני גם שמח ליטול חלק בהתייעצויות משפטיות עם צוות האגודה, כאשר הדבר מתאים.

אני חושב שהאגודה במצב מצוין. יש בה שילוב מוצלח בין קידום הגנה על זכויות האדם בכלים משפטיים לבין ייזום מדיניות, חינוך ופעילות ציבורית. יש לי עניין לנסות לקדם את פעילות האגודה בגיבוש אמות-מידה לפעילותן של רשויות השלטון, כדי לבטא את ההכרה בכך שזכויות האדם, לצד היותן אמצעי מרסן ובולם, יכולות לשמש גם לסייע בקביעת מדיניות ובשקלול בין אינטרסים מתנגשים".

​מורה להיסטוריה, אזרחות, ועברית לחברה הערבית. כמו כן יזם חברתי, ועוסק גם בדוברות, יחסי ציבור וקופירייטינג. בעל תואר ראשון בהיסטוריה, פילוסופיה וחינוך.

"בן 66, ביוגרף-קופירייטר-מורה. נולדתי בקיבוץ כפר גלעדי, בו גרתי עד גיל 11. בילדותי הקיבוצית עוצבה השקפתי העקבית שצדק חברתי הוא נגישות שוויונית לזכויות יסוד טבעיות, ממשיות, וברות קיימא. מצעירותי, נחשפתי לקיומו של המיעוט הפלסטיני בישראל, והדרת הנרטיב והזכויות שלו על ידי פרויקט ההשתקה של כל ממשלות ישראל. עסקתי בזכויות הבדואים בנגב, זכויות סטודנטים, זכויות ותיקים כיום, ועוד. הייתי מועמד ודובר "קשת כרמיאל לצדק חברתי" (רשימה משותפת יהודית-ערבית) למועצת העיר כרמיאל בבחירות 2013, 2018".

עורך דין, עשה את רוב דרכו המקצועית-משפטית בסנגוריה הציבורית. בשנת 1996 היה מראשוני הסנגוריה הציבורית, ובתפקידו האחרון (2018-2010) היה הסניגור הציבורי המחוזי של מחוז ירושלים. בשנים 2007-2004 היה מנהל נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה. 

בשנים האחרונות עוסק בעיקר בכתיבת ספרות. ספרו "ירח" (עם עובד) זכה בפרס ספיר לספר ביכורים לשנת 2020. חבר באגודה לזכויות האזרח מעל 25 שנה. בשנים 2010-2008 כיהן כחבר הוועד המנהל של האגודה. 

"יש לי עניין ומומחיות בנושאים הקשורים לזכויות אדם בהליך הפלילי, ועניין וידע בנושאים הקשורים לזכויות אדם בשטחים ובמזרח ירושלים. מעסיק אותי הצורך בהרחבת הפעילות הציבורית-חינוכית של האגודה.

הייתי בעבר חבר הוועד המנהל של האגודה, ואני סבור שבעת חברותי בוועד תרמתי תרומה חשובה לגיבוש עמדות האגודה והכוונת פעילותה ולקידום עניינים ניהוליים בהם נדרשה מעורבות הוועד המנהל. אני חושב שאוכל לתרום מניסיוני ומידיעותיי תרומה משמעותית לקידום פעילות הצוות המצוין של האגודה בהגנה על זכויות האדם ובהבטחת השוויון במגוון תחומי העיסוק של האגודה, שכולם חשובים מאוד בעיניי".  

עורכת דין, עוסקת בתחום יחסי העבודה. מתנדבת בעמותת אתגרים ובאיל"ן, ומכהנת כחברת הנהלה של ההתאחדות הישראלית לספורט הנכים ושל הוועד הפראלימפי הישראלי. 

"נושא השמירה על זכויות האדם באשר הוא (והיא כמובן) היווה חלק מהדי-אן-איי הקיומי שלי. כבת לניצולי שואה ידעתי מגיל מאוד צעיר שעלי לעשות הכל כדי שאדם יישאר אדם והיחס אליו יישמר באופן שוויוני, ללא הבחנה של דת, מגדר, גזע או כל סממן מבחין אחר המקובל למרבה הצער גם במקומותינו.  

התחום הספציפי בו ניסיתי ועדיין אני מנסה לתרום תרומתי לנושא מהותי זה הינו שילוב אנשים עם מוגבלות, העצמתם וראייתם כחלק בלתי נפרד ושווה מהחברה. לא למותר להוסיף שכעורכת דין העוסקת בתחום יחסי העבודה אני נתקלת רבות בנושא זה של שמירה על זכויות הפרט, ומקפידה ליישם בחיי היומיום את אמות המידה הנגזרות מעקרון על זה. אני סבורה שבכל הצניעות בחירתי כחברת הנהלת האגודה עשויה לסייע למטרותיה, ומבקשת לאפשר לי להירתם באופן זה לעשייתה המבורכת של האגודה". 

גמלאית, היתה עורכת דין, עורכת לשון ורכזת פרויקט לקידום סטודנטים מהפריפריה באוניברסיטת תל אביב. 

"כל ימיי הייתי קשובה ורגישה לעוולות שלטוניות ולפגיעות מצד הרשויות בתחום זכויות האזרח, ולא אכביר מילים כדי שאלה לא תישמענה נבובות. כגמלאית בהווה, ביקשתי לאחרונה מהאגודה להשתלב בפעולותיה כמתנדבת, בקשה שלצערי טרם התממשה. בד בבד פניתי גם להתנדבות בבי"ח איכילוב ובאגף השיקום במשרד הביטחון. 

אשר לכיוון פעולה רצוי נוסף לאגודה, לדעתי - בצד המשך העמידה הציבורית והמשפטית על זכויות אזרח והמאבק בהפרתן (ללא הבחנה בין המגזרים הנפגעים) - על האגודה לפעול בתחום החינוך וההסברה כדי להגביר את המודעות לחיוניותן של זכויות אלה. נדמה לי כי חלקים נרחבים בציבור נוטים לראות בזכויות האזרח 'אמונות ודעות' של מחנה מסוים ולא מושכל ראשון הנוגע לכל אדם באשר הוא, וכמובן יסוד מוּסד של החברה והמדינה. במצב זה, אין לזכויות האזרח מעמד מוצק ולכן גם אין להן די 'חיילים' שיעמדו על המשמר ויצאו להגנתן. העמקת ההסברה לאוכלוסייה הכללית ובמיוחד חינוך מגיל צעיר במסגרות פורמליות ולא-פורמליות חיוניים ביותר וחשוב להשקיע בהם. ארצה להשתתף במאמץ זה הן בחשיבה, בעיצוב תכנים ובמציאת דרכים מעשיות כדי לרתום למטרה גורמים הנוגעים בדבר."

פעילה חברתית, פמיניסטית ופוליטית. מכהנת כיו"ר נעמ"ת במרחב המשולש הדרומי ויו"ר סיעת חד"ש בנעמ"ת. יושבת ראש שותפה של עמותת סיכוי - העמותה לקידום השיוויון האזרחי, חברת בית נבחרי ההסתדרות, חברת הנהלה בעמותת "איתך מעכי" – משפטניות למען צדק חברתי וחברת הנהגת תנועת "עומדים ביחד", תנועה ערבית יהודית למען שיוויון, צדק חברתי ושלום. במשך שנים ארוכות היא פועלת ומנהיגה במאבקים במגוון תחומים: זכויות עובדות ועובדים, זכויות נשים, המאבק בכיבוש והמאבק למען חברה משותפת ושוויונית. 

מייסם ג'לג'ולי היא תושבת טירה, נשואה ואם לשלושה ילדים, בוגרת תואר ראשון בקרימינולוגיה וסוציולוגיה ותואר שני במנהיגות חינוכית. זוכת פרס גלנטר למנהיגות חברתית מעוררת השראה לשנת 2019 מטעם הקרן החדשה לישראל ואות האיש ההולך לאקטיביזם לשנת 2019. 

"במידה ואהיה חברת הוועד המנהל, ארצה לקדם את הזכות לחיות בביטחון, במיוחד לאור התגברות תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הפלסטינית בישראל. ממשלות ישראל לאורך שנים רבות לא מקיימות את חובתן בשמירה על חייהם של אזרחיה הערבים ומאפשרות את השתוללות הפשיעה, וכאן אני סבורה שיש תפקיד משמעותי לאגודה בקידום הנושא".

מתכננת ערים, חברת מועצה בעיריית לוד מאז 2018. בעלת תואר שני בתכנון עירוני מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. ממייסדות ״ח׳וטווה״, תנועת צעירים בלוד ורמלה, ו"בונים יסודות", ארגון לפיתוח פרויקטים לדיור לצעירים. היתה שותפה למאבקים רבים של החברה האזרחית, ובהם המאבק על הדיור הציבורי, מחאה נגד מדיניות הריסת הבתים בכפר הבלתי מוכר דהמש ליד לוד, וקמפיין ״פראוור לא יעבור״ נגד חוק פראוור בעניין קרקעות הבדואים בנגב.

"במשך שנים רבות הובלתי צעירים בלוד וברחבי המדינה בתחומים מגוונים, ובייחוד בהעלאת המודעות לשוויון מגדרי ולחשיבות להיות שווים בכל התחומים. אני מאמינה ששינוי אמיתי מערב השתתפות מצד כל הנוגעים בדבר: נשים, עובדים, סטודנטים, עקרי בית ואקדמאיות ללא קשר למוצא אתני, דת, גיל או מגדר. אני מאמינה כי מדיניות קרקעות ודיור היא זירה מרכזית למאבק באי-שוויון עבור כלל האוכלוסייה בישראל".

עורכת דין, כיהנה בתפקידים בכירים בפרקליטות הצבאית הראשית, בין היתר כפרקליטת פיקןד המרכז באינתיפאדה הראשונה, סנגורית צבאית ראשית, וראש המחלקה המשפטית בנציב קבילות חיילים. התמחתה בתחומי המשפט הפלילי, המשפט החוקתי והמשפט והבינלאומי. בין היתר עסקה בקידום זכויות חיילים במשפט, קיצור משכי מעצר, מחיקת רישום פלילי, זכויות נחקרים ועוד. עסקה בניסוח והפצת הוראות הפתיחה באש, בהתאם לדין, בייעוץ וייצוג קצינים בכירים בוועדות חקירה ממלכתיות, ובייעוץ וייצוג לחיילים וקצינים בבתי הדין הצבאיים ובבג"ץ.

בתפקידה האחרון בצה"ל שימשה כצנזורית הראשית לעיתונות ותקשורת. פרשה מצה"ל ב-2005 בדרגת תת אלוף. בשנת 2015 היתה חברה בצוות היישום של דר יוסף צ'חנובר, שמונה על ידי ראש הממשלה דאז, על מנת ליישם את לקחי דו"ח טירקל, בנושא הבדיקה והחקירה בישראל של תלונות והפרות של דיני הלחימה על פי המשפט הבינלאומי. (החלטת ממשלה 1143).

כיום עוסקת דולב בייעוץ משפטי, מפרסמת מאמרים בתקשורת בנושא תקשורת, משפט וביטחון ומרצה בנושאים אלה. בעבר הייתה חברה בדירקטוריון התעשייה האווירית, כיהנה כיו"ר הוועד המנהל של תאטרון יפו (תאטרון ערבי עברי) וכיום חברה בוועד המנהל שלו, וכן חברה בוועד המנהל של תנועת מפקדים למען בטחון ישראל. בעלת תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה. בוגרת המכללה לביטחון לאומי.

כיהנה כמנכ"לית הקרן החדשה לישראל במשך כשמונה שנים. לפני כן היתה המנכ"לית של שתיל, הזרוע הייעוצית של הקרן בשטח, במשך כ-11 שנים. חברת הוועד המנהל של האגודה לזכויות האזרח בארבע השנים האחרונות, מתוכן שלוש שנים בתפקיד יו"ר הוועד. 

"אני מבקשת לחדש את חברותי בוועד המנהל של האגודה לזכויות האזרח. החברות בוועד המנהל, ובפרט פעילותי כיו"ר הוועד בשלוש השנים האחרונות, חיזקו עוד יותר את רצוני להמשיך לתרום לאגודה בהמשך הדרך. האגודה היא ארגון זכויות האדם החשוב ביותר בישראל, בכלל ובוודאי בימים בהם הדמוקרטיה בישראל מתערערת. אודה על הזכות להמשיך ולפעול למען האגודה".