בלי שגרת לימודים: הפגיעה בזכות לחינוך של ילדים פלסטינים בגדה המערבית
מאז אוקטובר 2023 קשה יותר ויותר לקיים שגרת לימודים סדירה בגדה המערבית, ומערכת החינוך בגדה הולכת ומצטמצמת, הולכת ונעלמת. עבור ילדות וילדים פלסטינים רבים, האפשרות ללמוד באופן סדיר, רציף ובטוח הפך לחריג. דוח חדש, שכתבה עו"ד רעות שאער מהאגודה לזכויות האזרח, בוחן את מצבה של מערכת החינוך בגדה ומתאר את הקשיים ואת המשברים הפוגעים ביכולת לקיים מערכת חינוך בכלל, וסדירה בפרט, מאז אוקטובר 2023.
אחד ממנגנוני הפגיעה המרכזיים הוא המשבר הכלכלי והפיסקלי של הרשות הפלסטינית, שהחריף על רקע עיכוב וקיזוז כספי הסילוקין שבשליטת ישראל, לצד הפגיעה בשוק העבודה הפלסטיני. התוצאה היא קושי מתמשך לשלם את שכר המורות והמורים, שביתות חוזרות, צמצום שבוע הלימודים וקיצור תוכניות הלימוד. בבתי ספר רבים מתקיימים לימודים שלושה ימים בשבוע בלבד, לעיתים למשך ארבע או חמש שעות ביום. כך נפגעים לא רק היקף ההוראה ואיכותה, אלא גם הרצף החינוכי, המוטיבציה של התלמידים, היכולת לרכוש מיומנויות בסיסיות והפערים בין ילדים שמשפחותיהם יכולות לממן חלופות פרטיות לבין אלה שתלויים במערכת הציבורית.
למשבר הכלכלי מצטרפים מנגנונים של אלימות צבאית ולאומנית, שמקשים על עצם קיומה של שגרת חינוך: מחסומים, חסימות דרכים וסגירות פתאומיות שמונעים מתלמידים ומורים להגיע לבית הספר או הופכים את הדרך אליו לארוכה, יקרה ולא צפויה; פעילות צבאית, פשיטות וסגירת מוסדות חינוך; אלימות מתנחלים, תקיפות ואיומים שמגבירים פחד והיעדרויות; עקירה של קהילות; והריסת בתי ספר או איום מתמשך בהריסתם. במציאות כזו, גם כאשר בית הספר פתוח, אין ודאות שניתן להגיע אליו בבטחה, להישאר בו לאורך יום לימודים מלא או לקיים בו למידה רציפה. הפגיעה אינה רק במספר ימי הלימוד, אלא בעצם האפשרות של ילדים לחוות בית ספר כמסגרת יציבה, בטוחה ונגישה, ולבנות בתוכה ידע, ביטחון ותחושת עתיד.
"פערי ידע אפשר אולי לצמצם; שנות ילדות, תחושת ביטחון ואמון בעתיד אי אפשר להשיב", נכתב בדוח. "כאשר ילדים שוב ושוב אינם יכולים להגיע לבית הספר, כאשר מוסדות חינוך נסגרים, נהרסים או מתרוקנים מתלמידיהם, וכאשר שגרת הלימודים עצמה הופכת לחריגה – אי אפשר עוד לדבר על הזכות לחינוך במובנה הממשי".
הדוח מדגיש כי העברת האחריות הפורמלית לניהול מערכת החינוך לרשות הפלסטינית אינה פוטרת את ישראל מאחריות לפגיעה בה. ככוח הכובש, ישראל מחויבת לא רק להימנע מהצבת מכשולים בפני מימוש הזכות לחינוך, אלא גם לאפשר את פעולתם התקינה של מוסדות החינוך עבור האוכלוסייה המוגנת. בפועל, המדיניות ישראלית מגבילה תנועה, משבשת את פעילות בתי הספר, מאפשרת מציאות של אלימות ועקירה, מביאה להריסת מוסדות חינוך ותורמת למשבר הכלכלי שמונע תשלום סדיר למורים. לכן מוטלת על ישראל חובה לחדול מהצעדים שפוגעים במערכת החינוך, למנוע פגיעות נוספות ולפעול לשיקום התשתיות והשירותים הציבוריים שנפגעו.
הדוח המלא (pdf): בלי שגרת לימודים: הפגיעה בזכות לחינוך של ילדים פלסטינים בגדה המערבית
הדוח נכתב בסיוע המתמחות סאלי מיי ומישל אמזלק ורכז השטח מוהנד ענאתי
