בג"ץ בביקורת חריפה ויוצאת דופן על הפקרת פלסטינים לאלימות מתנחלים

בג"ץ קיבל היום (15.11.2026) פה אחד את עתירת האגודה לזכויות האזרח ועמותת במקום, שהוגשה ביוני 2025 בשם תושבים פלסטינים בוואדי אל-פארעה שבבקעת הירדן, בדרישה להגן עליהם מפני אלימות מתמשכת מצד המתנחל משה שרביט ואנשיו. בפסק הדין קבע בג"ץ כי המדינה מפרה את חובתה החוקית להגן על התושבים הפלסטינים מפני אלימות מתנחלים. בית המשפט דחה את טענת המדינה כי פעולותיה מספקות, והורה לה לנקוט צעדי אכיפה ממשיים להרחקת המתנחל משה שרביט מאדמות התושבים, למניעת פלישות ופגיעה ברכושם ולהבטחת גישתם החופשית והסדירה לאדמותיהם
העתירה הוגשה בעקבות מסכת ממושכת של אלימות, איומים, הטרדות ופגיעה ברכוש מצד שרביט ואנשי חוות עמק תרצה, שהוקמה באופן בלתי חוקי בסמוך לאדמות התושבים. בעתירה תוארו עשרות אירועים של פלישה לאדמות חקלאיות ולחצרות בתים, השחתת יבולים ותשתיות השקיה, הרס רכוש, רעיית עדרים בשדות מעובדים ואיומים על חקלאים. עוד נטען כי שרביט חסם את דרך הגישה לאדמות באמצעות שער ברזל, ומנע מהתושבים במשך כשנתיים לעבד את אדמותיהם ולהתפרנס מהן. התושבים נותרו חשופים לאלימות יומיומית, לפגיעה בביטחונם האישי ובזכותם לקניין ולפרנסה, בעוד הצבא והמשטרה נמנעו ממתן הגנה. בחלק מהמקרים, במקום להרחיק את התוקפים, הרחיק הצבא דווקא את החקלאים מאדמותיהם.
בעתירה תוארו גם מקרים שבהם שרביט פעל בליווי חיילים, איים על התושבים והרחיקם מאדמותיהם ומבתיהם. לגבי אחד המקרים המדינה הודתה כי "הכוח שגה עת ביצע פעילות מבצעית יחד עם גורם שאינו צבאי".
בפברואר 2026 הוציא בג"ץ צו על תנאי בעתירה, ובמרץ הוציא גם צו ביניים שהורה לצבא לפעול להרחקת שרביט מאדמות התושבים. בעקבות הצו הוציא הצבא צווים האוסרים כניסת ישראלים לשטח, אך אלה לא נאכפו באופן אפקטיבי, והאלימות וההתנכלויות נמשכו.
בפסק הדין, שכתבה השופטת דפנה ברק-ארז בהסכמת השופטים עופר גרוסקופף וגילה כנפי-שטייניץ, נמתחה ביקורת חריפה ויוצאת דופן על מחדלי הרשויות. בית המשפט קבע כי ההתדיינות חשפה "תמונה עגומה, מטרידה וקשה" של אוזלת יד מול הפרות חוק חוזרות ונשנות. השופטת הדגישה כי אירועים רבים כלל לא טופלו, וכי גם צעדים מינימליים שהרשויות החליטו עליהם נותרו "על הנייר" בלבד. לדבריה, "הצהרות לחוד ומעשים לחוד", והמציאות בשטח מלמדת על היעדר אכיפה אפקטיבית ועל השלמה בפועל עם הפגיעה בביטחונם, ברכושם ובפרנסתם של התושבים.
בית המשפט דחה את טענת המדינה כי היא פועלת באופן מספק, וקבע כי היא אינה ממלאת את חובתה להגן על התושבים הפלסטינים. בהתאם לכך הורה בית המשפט לצבא לנקוט צעדים אפקטיביים להרחקת שרביט ואנשיו מאדמותיהם, למנוע רעייה בלתי מורשית ולהבטיח לתושבים גישה סדירה לאדמותיהם ועיבוד חקלאי שוטף, לרבות ליווי ואבטחה במידת הצורך. עוד נקבע כי יש לאפשר מעבר יומי קבוע בשער החוסם את הגישה לאדמות, או למצוא פתרון אחר שיבטיח את המעבר. בית המשפט מתח ביקורת גם על היעדרה של אכיפה משטרתית אפקטיבית. בפסק הדין הודגש כי מדובר במצב "בלתי נסבל", וכי יש לקוות שפסק הדין ישמש "קריאת השכמה" לרשויות. השופטת סיכמה: "זו העת לפעול".
עו"ד רעות שאער מהאגודה לזכויות האזרח, שהגישה את העתירה: "פסק הדין הוא כתב אישום חריף נגד ההפקרה המתמשכת של פלסטינים לאלימות מתנחלים. במשך שנים התושבים סובלים מאלימות, מאיומים ומנישול מאדמותיהם, בעוד הרשויות עומדות מנגד ולעיתים אף מסייעות להרחקתם. בית המשפט הבהיר שלא די בהצהרות ובצווים שאינם נאכפים. על הצבא מוטלת חובה להגן בפועל על התושבים, על בתיהם ועל אדמותיהם. נמשיך לעקוב ולדרוש שהוראות פסק הדין יקוימו בשטח".



