top of page

שימוש באיסור על הפרת השלום והסדר הציבורי כדי לחקור עבירות ביטוי

לפני 3 ימים
זמן קריאה 2 דקות

עודכן: לפני 23 שעות

האגודה לזכויות האזרח עתרה לבג"ץ ב-27.4.2025 בדרישה לקבוע כי משטרת ישראל אינה רשאית לעשות שימוש באיסורים על הפרת השלום והסדר הציבורי לשם עיכוב, חקירה ומעצר בגין התבטאויות. כמו כן ביקשה האגודה לקבוע כי בכל מקרה שבו מבקשת המשטרה לחקור התבטאות, יהיה עליה לקבל את אישור הפרקליטות טרם חקירה.


מאז פרוץ המלחמה השתנתה מדיניות החקירה והתביעה של התבטאויות, ובמהלך השנה וחצי האחרונות נחקרו, נעצרו והואשמו מאות אנשים, רובם ככולם אזרחי ותושבי ישראל הערבים-פלסטינים, בעבירות ביטוי של הסתה לטרור או הזדהות עם ארגון טרור. על פי הנחיית פרקליט המדינה (הנחיה 14.12), פתיחת חקירה בעבירות ביטוי מחייבת את המשטרה לקבל אישור מהפרקליטות. אלא שהמשטרה מצאה שיטה לעקוף את ההנחיה, ועוצרת וחוקרת התבטאויות מותרות באמצעות שימוש בסעיפי חוק כלליים – האיסורים על הפרת השלום והסדר הציבורי – שאינם מחייבים אישור פרקליטות טרם חקירה.


בעתירה נטען כי התנהלות זו של המשטרה מובילה לפגיעה קשה ובלתי מידתית בחופש הביטוי. עוד נטען כי פרקטיקה זו של המשטרה נעשית ללא סמכות, בניגוד לעקרון החוקיות ותוך ניתוק מדיניות החקירה ממדיניות התביעה. עוד נכתב בעתירה כי בהנתן שמרבית המקרים שבהם המשטרה השתמשה באיסור על הפרת השלום והסדר הציבורי לשם שיטור של התבטאויות היו נגד אזרחי ותושבי ישראלים הערבים, הרי שלא מדובר רק בהשתקת עמדות פוליטיות אופוזיציוניות, אלא גם בהשתקה של מי שהם גם מיעוט אתני ודתי במדינה.


בתגובתה המקדמית לעתירה הכירה המדינה בחובת המשטרה לקבל אישור מהפרקליטות לפני חקירת חשד לביצוע עבירות ביטוי, וטענה כי טענות העתירה נוגעות למקרים מועטים וחריגים, אשר נחקרו. עוד נטען כי מתקיים שיח בין המשטרה לפרקליטות לעניין טיוב ההנחיה, וכי הכנסת מקדמת הצעות חוק פרטיות אשר אם יחוקקו – ההנחיה לא תחול עוד על עבירות הסתה לטרור. כן הובהר כי הייעוץ המשפטי לממשלה מתנגד להצעות חוק אלו. לאור זאת ביקשה המדינה מבית המשפט למחוק את העתירה.


בתגובתנו טענו כי המדינה לא טרחה להתייחס לסעד המבוקש בעתירה – איסור על שימוש באיסור על הפרת הסדר והשלום לשם הפללת התבטאויות. בנוסף, לעניין הטענה כי חקירת התבטאויות בניגוד להנחיה 14.12 הן שוליות ומועטות, ציטטנו את דברי נציגי המשטרה והפרקליטות בוועדת החוקה, שמהם עולה כי עשרות אנשים נעצרו בגין התבטאויותיהם ללא אישור הפרקליטות, וכי מדובר בפרקטיקה שגורה, המוכרת לפרקליטות. במענה טענה המדינה כי הדיונים האמורים בוועדת החוקה התקיימו בשנת 2024, וכי הפרקטיקה שתוארה לא מתקיימת עוד.


פסק הדין מ-3.11.2026 עיגן את התחייבותה של המדינה כי פתיחה של המשטרה בחקירה בעבירות ביטוי של חשד להסתה תיעשה בהתאם להנחיית פרקליט המדינה 14.12 ולאחר קבלת אישור מהפרקליטות, וכי לא ייעשה ניסיון לעקוף את ההנחיה. בית המשפט רשם לפניו כי ההנחיות והנהלים חודדו על ידי המשטרה, ובירך "על הבהרת הדברים, שיש בה כדי לתרום להגנה על חופש הביטוי". בית המשפט קבע כי לנוכח השינוי שחל בעקבות העתירה היא התייתרה, ופסק הוצאות לטובת האגודה.


בג"ץ 62102-04-25 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' היועצת המשפטית לממשלה

עו"ד: הגר שחטר


העתירה, 27.4.2025

פסק הדין, 3.11.2026



קישורים:


העתירה נכתבה בסיוע מנהלת תחום חופש המחאה סיון תהל והמתמחה יותם רוטפלד

bottom of page