פגיעה מתמשכת בזכויות תושבי דומא עקב חסימות צבאיות ואלימות מתנחלים
- 16 במרץ
- זמן קריאה 3 דקות
הכפר הפלסטיני דומא מונה כ-3,500 נפש ונמצא 21 ק"מ דרומית לשכם. הכפר נשען כלכלית בעיקר על חקלאות ומרעה – כולל גידול זיתים, דגנים, עצי פרי וצאן – ונהנה בעבר מגישה חופשית לארבעה מעיינות טבעיים. אולם בעשור האחרון, מגמות של הרחבת התנחלויות והקמת מאחזים לא חוקיים בצמוד לכפר, לצד צעדים צבאיים, פגעו אנושות בפרנסתם ובחופש התנועה של תושביו.
עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל חסם הצבא את ארבע דרכי הגישה לכפר. כעבור חודש נפתחה דרך הגישה המערבית, אך שלוש הדרכים האחרות, המחברות בין הכפר לשטחים החקלאיים, למעיינות ולשטחי המרעה, נותרו חסומות החסימות מונעות מעבר של כלי עבודה חקלאיים, רכבים ורועים, ופוגעות אנושות בפעילות החקלאית.
תושבי המאחזים נוקטים באלימות שיטתית כלפי תושבי דומא, כולל פלישות לקרקעות, שריפת יבולים, גניבת עדרים, תקיפות חמושות והשתלטות על מעיינות תוך הפיכתם לאתרי תיירות ליהודים בלבד. בנוסף לחסימות הצבאיות, מתנחלים הקימו חסימות פירטיות למניעת גישת פלסטינים לאדמותיהם – ולעיתים אף תוקפים את מי שמעז להתקרב. בשני מקרים בשנה האחרונה פשטו עשרות מתנחלים על הכפר, שרפו בתים, מכוניות וציוד חקלאי, חדרו לבתים ותקפו תושבים. חיילים שהגיעו למקום לא מנעו את הפגיעה בתושבים, ולמרות חומרת האירועים, לא התנהלו בעקבותיהם הליכי חקירה ולא הוגשו כתבי אישום.
ב-10.6.2025 פנינו יחד עם "במקום – מתכננים למען זכויות תכנון" לאלוף פיקוד המרכז ולראש המינהל האזרחי, בדרישה להסיר את כלל החסימות (הצבאיות והפירטיות) ולתת הגנה אפקטיבית לרועים ולחקלאים הפלסטינים בעת עיבוד האדמות ורעיית הצאן. בפנייה תיארו עו"ד הילה שרון מהאגודה וודיאנה יוסף מרדי עטארי מ"במקום" את הפגיעה החמורה בזכויות תושבי הכפר, את ההפסדים הכלכליים הכבדים שנגרמו להם ואת הסכנה לחייהם ולביטחונם האישי. הן עמדו על חובת הצבא, על הדין הבינלאומי ופסיקות בג"ץ, לאפשר לפלסטינים גישה רציפה לאדמות חקלאיות ולהגן עליהם מפני אלימות מתנחלים.
פנייתנו לא נענתה לגופה. במענה שהתקבל מהצבא ב-15.6.2025 התבקשנו לשלוח את מיקומי החסימות שהצבא עצמו הציב, כדי שיוכל להתייחס לפנייה. כך עשינו, אך גם פנייתנו השנייה לא נענתה. ב-12.11.2025 פנינו בשלישית, בדרישה לקבל לידינו את הצו שמכוחו הוצבו החסימות. רק ב-31.12.2025, למעלה משנתיים אחרי שהוצבו החסימות, ולמעלה מחצי שנה אחרי פנייתנו הראשונה, נשלחה אלינו ההוראה המתייחסת אליהן. ההוראה קובעת כי שלוש החסימות ייוותרו במקומן עד ליום 1.7.2026 – כלומר מעל שנתיים וחצי רצופות – כך שהדרכים החקלאיות שהן חוסמות ימשיכו להיות בלתי שמישות עבור התושבים.
ב-29.1.2026 שלחנו יחד עם "במקום" פנייה נוספת למפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, לראש המינהל האזרחי וליועמ"ש איו"ש. ציינו כי חסימת הדרכים משרתת את מתנחלי האזור לדחיקת התושבים הפלסטינים משטחים הולכים ומתרחבים, ולהשתלטות על רכושם ואדמותיהם באמצעים אלימים. טענו שהתעלמות מכך בעת קבלת החלטות על הטלת מגבלות תנועה, מנוגדת לחובות הבסיסיות ביותר של המפקד הצבאי – לאכוף חוק, לשמור על הסדר הציבורי, להגן על האוכלוסייה המקומית ועל זכויות האדם שלה. עמדנו על דרישותינו הקודמות, לרבות הדרישה להסרת החסימה הבלתי חוקית שהציבו מתנחלים.
ב-16.3.2026 פנינו שוב, בעקבות הסלמה באלימות המתנחלים באזור כפר דומא מתחילת המלחמה עם איראן. בתחילת המלחמה סגר הצבא למשך כשבוע את הכניסה הראשית והיחידה שנותרה לכפר דומא. כניסת ויציאת תושבים ברגל התאפשרו, אלא שמתנחלים מהמאחז הצפון-מערבי הסמוך התנכלו לאלה מהם שניסו לעשות זאת, וכך גם למכוניות פלסטיניות שעצרו בקרבת השער הסגור כדי להוריד או לאסוף נוסעים. ב-8.3.2026 פתח הצבא את השער, אך מתנחלים המשיכו במשך יומיים למנוע מתושבים לצאת, והניחו סלילי תיל על הכביש. לכך מצטרפת גדר נוספת שמתנחלים הקימו לאורך כביש הכניסה לכפר, כ"תוספת" לשער שהציב הצבא. בשורת מקרים, חיילים לא רק שלא הגנו על תושבים מאלימות והטרדות, אלא סייעו לה – על ידי עיכוב הפלסטינים המותקפים דווקא, או מחיקת תיעוד שהיה ברשותם.
בפנייה ציינו כי ההסלמה באלימות המתנחלים באזור מתחילת המלחמה עם איראן כבר הביאה לגירושה של קהילת הכעבנה ששכנה ממזרח לכפר, וכי קהילת ח'ירבת מראג'ם השוכנת ממערב לכפר עומדת אף היא על סף גירוש. דרשנו לפעול מידית כדי להרחיק את המתנחלים התוקפים משטחו של הכפר ואדמותיו החקלאיות ומשטחה של קהילת ח'ירבת מראג'ם, ולמנוע את גירושה. עוד דרשנו למנוע את חסימת הכניסה לכפר והצבת חסימות נוספות על ידי מתנחלים. שבנו גם על הדרישות שפורטו בפניותינו הקודמות.
תשובת הצבא, 15.6.2025
תשובת האגודה ו"במקום", 22.7.2025
פניית האגודה ו"במקום", 29.1.2026
פניית האגודה, 16.3.2026
הפניות נכתבו בסיוע רכז השטח מוהנד ענאתי
