לעצור את הטיהור האתני ואת גירוש הקהילות הפלסטיניות בגדה המערבית
- taldahan0
- לפני 7 ימים
- זמן קריאה 3 דקות
עודכן: לפני יום 1
בשלוש השנים האחרונות, מאז החלה לכהן הממשלה הנוכחית, וביתר שאת מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, חלה הסלמה תלולה בהקמת מאחזים, בהשתלטות פירטית של מתנחלים על קרקעות בשטחים הכבושים, באלימות ורדיפה של התושבים הפלסטינים וביצירה מכוונת ומתוכננת של תנאי חיים בלתי אפשריים עבורם, עד כדי עקירתן של משפחות וקהילות מבתיהן בכפייה. בין ינואר 2023 למאי 2025 תיעד האו"ם את עקירתם הכפויה של 2,692 פלסטינים, בהם מעל 1,000 ילדים, כתוצאה מאלימות מתנחלים והגבלות גישה לקרקע. מדובר בגירוש הגדול ביותר של פלסטינים בגדה המערבית מאז מלחמת ששת הימים.
מאחזים החולשים על מאות אלפי דונמים ומנשלים את התושבים המוגנים מזכויותיהם מוקמים חדשות לבקרים, ואלה אף עוברים הליכי נורמליזציה והסדרה חוקית בידי רשויות המדינה. בשנים 2024-2023 לבדן תועדה הקמתם של כ-85 מאחזים בלתי חוקיים חדשים בעומק הגדה המערבית. לשם השוואה, בעשור הקודם כולו (2021-2011) הוקמו על פי ההערכה כ-30 מאחזים ברחבי הגדה. המאחזים מהווים מוקדים שמהם יוצאות פשיטות של מתנחלים אלימים לבתיהם ולאדמותיהם של התושבים הפלסטינים., בכוונה גלויה ומוצהרת של "טיהור השטח" מתושבים פלסטינים באזורים אסטרטגיים. אין מדובר ב"חיכוך" על רקע ביטחוני, אלא בעימותים מכוונים שמטרתם הברורה היא דחיקתם של הפלסטינים משטחים אלה עד לגירושם הסופי. המתנחלים המובילים את פעולות הגירוש אינם מסתירים את מניעיהם, אינם מורחקים מהשטח הכבוש, ובמקום זאת ניתנים להם תמיכה וסיוע כלכליים ואופרטיביים.
שיטת הפעולה כרוכה בשורה של אמצעים משולבים זה בזה: בנייה לא חוקית של מאחזים ושלוחות שבהם בנייני מגורים, הצבת גדרות וחסימות בסמוך למתחמי מגורים של קהילות פלסטיניות ובשטחי המרעה שלהן לצד סגירת שטחים למטרות צבאיות, הכרזה על אדמות מדינה, וכן הצבת שערים והגבלות תנועה אחרות שקובע הצבא. אמצעים אלה משמשים במשולב כדי לכלוא קהילות בשטח תחום מצטמצם והולך, ולמנוע מהן גישה למים ולמשאבים חיוניים אחרים, לאדמות מרעה וחקלאות, לרבות גישה אדמות בבעלות פלסטינית פרטית. על אלה נוספים גניבות חוזרות של צאן, בקר וציוד, חבלה במיכלי מים, הצתות ופגיעה ברכוש, הטרדה והטלת טרור שיטתית לצד אירועי אלימות חמורים המסתיימים בפציעות, ולעיתים בנפגעים בנפש. ברבים מהמקרים מוקם מאחז עשרות עד מאות מטרים בודדים ממגורי התושבים. במקרים אחרים ניתנת הוראת גירוש מפורשת או משתמעת על ידי מתנחלים או אנשי ביטחון, לצד איום כי יבולע לתושבים אם לא יעזבו, באופן שאינו מותיר לקהילות כל ברירה אלא לעקור ממקום מגוריהן.
האגודה לזכויות האזרח פנתה לגורמי הצבא בעשרות מקרים של אלימות מתנחלים שהובילה לעקירה של קהילות פלסטיניות. התשובות שקיבלנו מעידות על המדיניות הפסיבית שבה נוקט הצבא: הן מסתכמות בהצהרה כי המפקד הצבאי מודע לחובותיו ומקיים אותן לפי שיקול דעתו וסדר העדיפויות – ללא נימוק מהותי לחוסר המעש בעניין גירוש הקהילות, ותוך התעלמות מטענות בדבר שיטתיות ההטרדה, האלימות והדחיקה. לפיכך פנתה עו"ד רעות שאער, מנהלת היחידה לזכויות האדם בשטחים הכבושים, במכתב חריף לראשי מערכות הביטחון ואכיפת החוק בישראל: היועצת המשפטית לממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל, פרקליט המדינה, מפכ"ל המשטרה והיועץ המשפטי למשטרה, מפקד פיקוד מרכז, מתאם הפעולות בשטחים, ראש המנהל האזרחי ויועמ"ש איו"ש.
בפנייה מתריעה האגודה כי הראיות המצטברות לעקירה הכפויה השיטתית של עשרות קהילות מבססת חשדות מוצקים להפרות חמורות של הדין הבינלאומי, העולים כדי פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. בפנייה נכתב כי "המפקד הצבאי כריבון זמני בשטח הכבוש, המינהל האזרחי וגופים הנתמכים על ידם, כמו גם משרדי הממשלה השונים, לא זו בלבד שאינם בולמים פעילות זו, אלא מתגברים אותה ותומכים בה באופן פעיל, כמו גם באמצעות אימוץ בדיעבד של המעשים בדרך של הכשרת מאחזים לא חוקיים, באותם שטחים ואזורים שתושביהם נמלטו מפני האלימות. תמיכה זו גוררת אחריה אחריות ישירה של המדינה לפשעים שמבצעים אזרחיה". דרשנו מראשי מערכת הביטחון ואכיפת החוק, בין היתר:
להפעיל את סמכויותיהם באופן מיידי ויזום לשם הגנה על קהילות מאוימות המצויות בסיכון לעקירה כפויה, ולהרחיק של גורמים המתנכלים להן;
להרחיק משטח הגדה המערבית ישראלים המלבים אלימות וטרור לאומני או משתתפים בפעולות אלימות;
לפנות מאחזים אלימים המאיימים או מתנכלים לקהילות פלסטיניות במטרה לגרשן;
לסייע לקהילות שגורשו ואשר מבקשות לשוב לביתן;
לגבש מדיניות כוללת, אקטיבית ואפקטיבית לעצירת מהלכי העקירה והגירוש בכל רחבי הגדה המערבית, תוך שימוש מתואם בכלל הסמכויות הנתונות בידי הצבא, המשטרה, המינהל האזרחי ומשרדי הממשלה השונים. לקיים מעקב שוטף אחר ביצועה והשגת מטרותיה, תוך איסוף מידע וניהול שיח עם הקהילות הנוגעות בדבר.
גם היום נדרוש ונזכיר: 🛑 די להרג ולהרעבה בעזה 🛑 די להפקרת החטופים 🛑 לסיים את המלחמה. עכשיו.
