"מתווה התמורות" החדש בנגב – מנגנון כפייה מפלה, שנוסח ללא שיתוף הציבור הבדואי
- לפני יומיים (2)
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: לפני 4 שעות
האגודה לזכויות האזרח, עמותת במקום - תכנון וזכויות אדם, והמרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי פנו היום (13.4.2026) בדחיפות לשר הבינוי והשיכון, חיים כץ, יו"ר מועצת מקרקעי ישראל, בדרישה להסיר מסדר היום של מועצת מקרקעי ישראל את "מתווה התמורות" החדש להסדרת תביעות בעלות בנגב, הצפוי לעלות להצבעה ביום רביעי הקרוב (15.4).
במכתבם טענו הארגונים כי המתווה המוצע נועד לכפות על אזרחים בדואים לוותר על תביעות בעלות היסטוריות על אדמותיהם באמצעות מנגנון לחץ חסר תקדים: במסגרת פיילוט בחמישה יישובים בדואיים – כסייפה, מרעית, סעווה, אבו תלול ולקיה – תינתן לתובעי הבעלות תקופה של שישה חודשים בלבד להגיע להסכם פשרה עם המדינה. לאחר מכן יופחת הפיצוי המוצע ב־25% מדי חודש, עד לאיפוסו המלא בתוך עשרה חודשים, ולאחר מכן תוכל המדינה לקדם הפקעה ותביעות נגד.
לדברי הארגונים, מדובר ב"שעון חול" שנועד להפעיל לחץ כלכלי ומשפטי פסול על בעלי הקרקע, ולהפוך הליך שאמור להיות וולונטרי להסדר כפוי, תחת איום בהפקעה. עוד נטען כי גם התמורות המוצעות עצמן אינן מהוות פיצוי הוגן: הפיצוי הכספי עומד לכל היותר על 25 אלף שקל לדונם לפני הפחתות, ויורד ככל ששטח התביעה גדול יותר; ובמקום בעלות בקרקע חלופית, המדינה מציעה במקרים רבים קרקע בחכירה בלבד – כך שהתובע הופך למעשה לחוכר באדמה שנתבעה על ידו.
הארגונים הדגישו כי מדובר במנגנון ייחודי שמופעל רק כלפי בדואים בנגב, ואינו קיים לגבי שום קבוצת אוכלוסייה אחרת בישראל. הם הצביעו על פער בולט לעומת מדיניות המדינה במקרים אחרים של תביעות בעלות היסטוריות – למשל בירושלים המזרחית – שם המדינה מכירה בתביעות יהודיות ישנות ללא מגבלות זמן, ללא סנקציות וללא איומי הפקעה. בנוסף טענו הארגונים כי המתווה גובש במחטף, וללא כל שיתוף של ראשי הרשויות הבדואיות, בעלי הקרקעות או נציגי הציבור הבדואי – בניגוד להמלצות ועדת גולדברג ולהתחייבויות קודמות של המדינה בפני בג"ץ.
הארגונים דרשו ממועצת מקרקעי ישראל למשוך את המתווה מסדר היום ולפתוח בהליך היוועצות אמיתי עם הנהגת החברה הבדואית ועם בעלי הקרקעות, לצורך גיבוש פתרון מוסכם, שוויוני ומכבד לסוגיית הקרקעות בנגב.
פניית הארגונים, 13.4.2026
