בתקופה האחרונה יש מבול של סרטונים שמתעדים מעצרים אלימים של אנשים שלא עטו מסיכה. זה קורה כשהאזרח מתחצף לשוטר או מנסה להתווכח איתו, מסרב להציג תעודת זהות או סתם כשהשוטר עצבני. פנינו היום (6.7.2020) למשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי) בדרישה להעביר את האחריות לאכיפת העבירה הזו לידי פקחים של משרד הבריאות.
במכתב טענה עו"ד אן סוצ'יו שאי עטיית מסיכה במרחב הציבורי אינה עבירה פלילית רגילה שראוי לאכוף אותה בכלים ובסמכויות המשטרתיים. אופייה של העבירה מחייב כי הטיפול בה ייעשה בידי גורמים "אזרחיים" מתחום הבריאות, דהיינו פקחי משרד הבריאות.
ראשית, הוראה שמחייבת כל אזרח במרחב הציבורי להפסיק לנשום בחופשיות ולעטות על פניו בד כלשהו משקפת דרישה לשינוי התנהגותי מרחיק לכת, שאינו אופייני למדינה דמוקרטית. הטיפול בהוראה זו חייב להיעשות באופן שונה לחלוטין מאשר טיפול בעבירות "קלסיות" המשקפות התנהגות פלילית בלתי נורמטיבית.
שנית, החובה לעטות מסיכה היא הוראה מתחום הבריאות, שהשיקול העיקרי באכיפתה הוא השיקול הבריאותי. משכך, ראוי שפקחי משרד הבריאות יהיו אמונים על אכיפת העבירה, בדומה לפיקוח על עבירות אחרות מתחום הבריאות כגון איסור על עישון במקומות ציבוריים.
שלישית, עבירת אי עטיית מסיכה היא עבירת קנס בגובה 200 שקלים. אף שמדובר בהוראה חשובה, זוהי עבירה פעוטה באופן יחסי. הטיפול בעבירה זו בידי שוטרים המגיעים כשעל גופם אזיקים, אקדח טייזר ושלל סמכויות להפעלת כוח שקולה לניסיון להרוג זבוב בפטיש 4 טון. האינטראקציה בין האזרח לשוטר במקרים אלו מייצרת באופן מובנה אכיפה בלתי מידתית, שמעוררת התנגדות וזעם מצד האזרחים.
קישורים:
מגפת האלימות המשטרתית, הארץ, מאמר המערכת, 7.7.2020
לירן לוי, "מה עשיתם לו? כולו דם": תיעוד מעצר אלים של צעיר ללא מסיכה בחולון, וואלה, 6.7.2020
גלית עדות, אכיפה סלקטיבית ומעצרים אלימים לאור יום: כך מתמודדת המשטרה עם הגל השני, המקום הכי חם בגיהנום, 2.7.2020