זכויות האדם בכנסת, דצמבר 2020


גביית חובות על ידי הרשויות המקומיות; סחר בהיתרי העסקה של עובדים פלסטינים; יום זכויות האדם בכנסת - כנס "זכויות האדם בימי קורונה" ודיונים מיוחדים בוועדות; חינוך נגד גזענות; טכנולוגיות זיהוי פנים, היעדר חיבור לחשמל ביישובים הערביים-הבדוויים בנגב: עמדות האגודה לזכויות האזרח בנושאים שעל סדר יומה של הכנסת בתחום זכויות האדם.



גביית חובות על ידי הרשויות המקומיות

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 149) (חברות גבייה), התש"ף-2020 - הכנה לקריאה שניה ושלישית ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום ראשון 1.12.2020, יום חמישי 10.12.2020, יום רביעי 16.12.2020 עמדת האגודה (יחד עם הקליניקה למימוש זכויות אדם באוניברסיטת חיפה): חובות יש לשלם, אך יש להבטיח שהליך הגבייה אינו פוגע בזכויותיהם הבסיסיות של החייבים ולוקח בחשבון את יכולותיהם להחזיר את החובות. יש לזכור שלאופן הגבייה של חובות השפעה דרמטית על זכויותיהם וכבודם של החייבים. כיום, רשויות מקומיות ותאגידי מים משתמשים בכלי הגבייה הפוגעני "פקודת המסים (גביה)" - דבר חקיקה ארכאי מתקופת המנדט הבריטי, המעניק להם סמכויות דרקוניות. יתרה מזאת, רבים מגופים אלה הפריטו את מערך הגבייה שלהם לחברות פרטיות, שמונעות משיקולי רווח בלבד ושמרוויחות יותר ככל שהחוב תופח. כבר בשנת 2005 ולאחר מכן שוב בשנת 2018 בג"ץ קבע כי הפרטה זו אינה חוקית. אנו מתנגדים להפרטת הסמכות לגבות חובות לגורם פרטי, וזאת במיוחד נוכח הסמכויות הדרקוניות הנתונות בידי הרשויות המקומיות בפקודת המסים (גביה), ולאור הניסיון המלמד שהפרטת הגבייה ברשויות המקומיות הובילה במהלך השנים לפגיעה חמורה בזכויות אדם. ראוי היה כי הצעת החוק תבטל כליל את אפשרות ההפרטה של מערך הגבייה העירוני, או לכל הפחות תגביל אותה באופן משמעותי. בפועל, הצעת החוק מעניקה הכשר חוקי להפרטה הקיימת מבלי לקבוע מגבלות מספקות ופיקוח ראוי. לעמדתנו יש לבטל את הגבייה באמצעות פקודת המסים (גביה), ולהעביר את כלל הגבייה מחברות הגבייה ומהרשויות המקומיות למרכז לגביית הקנסות, או למסלול מיוחד של גבייה בהוצאה לפועל. רשות האכיפה והגבייה היא גוף ציבורי, האחראי ממילא על הגבייה של רשויות המדינה, והיא גוף שאינו נמצא בניגוד עניינים במסגרת הליך הגבייה, מפוקח, מוסדר בחוק וכפוף לכללי המשפט הציבורי. להרחבה עדכון: בימים אלה מקודם בוועדה לקריאה שנייה שלישית נוסח הכולל חלק מהערותינו (כמו חובת משלוח התראה בדואר רשום, הסדרה הדוקה יותר של רישוי חברות וגובים ועוד), אך השינויים אינם מספיקים, והקשיים המהותיים בהצעת החוק ממשיכים להתקיים. אמנם מוצע לקיים במקביל מספר מסלולי גבייה נוספים (גוף שיקים מרכז השלטון המקומי וכן המרכז לגביית קנסות), אבל אין חובה לעבור למסלולים הללו או תמריץ חיובי לעשות כן, והחברות הפרטיות ימשיכו לגבות כרגיל. תיקונים שהוצע להכניס לפקודת המיסים כדי לרכך את הליכי הגבייה המנהליים נדחו על ידי משרד הפנים.



סחר בהיתרי העסקה של עובדים פלסטינים

הסחר בהיתרי תעסוקה גורם לפגיעה בעובדים הפלסטיניים - ישיבת מעקב בהמשך לדיון מהיר לבקשתו של חה"כ אוסמה סעדי הוועדה לענייני ביקורת המדינה | 7.12.2020 עמדת האגודה (יחד עם קו לעובד): במשך עשורים הועסקו מאות אלפי עובדים פלסטינים בישראל במתכונת שאיינה את כוח השוק שלהם, כבלה אותם למעסיקים ישראלים בעלי היתר, ופיתחה תופעות של סחר בלתי חוקי בהיתרים, שעבוד-חוב ותשלום דמי תיווך. במשך ארבעים שנה, וקרוב לעשרים שנה אחרי שהסדר הכבילה למהגרי עבודה בוטל בפסק דין של בית המשפט העליון, עובדים פלסטינים עדיין נשאו על היתריהם את שם המעסיק, ולא היו חופשיים להתפטר מעבודתם. לאורך השנים ניצלו גורמים שונים את המצב ליצירת רווח על גב העובדים, וגבו מהם דמי תיווך עבור מתן היתר. מעסיקים סחרו, באמצעות גורמים שונים, בהיתרים שניתנו להם. המשמעות הכלכלית היא שעובדים רבים שילמו 1500-3000 שקלים עבור היתר עבודה. בשנת 2016, בעקבות המלצת קו לעובד, החליט צוות בינמשרדי שעסק בנושא לשנות את הסדר העסקת העובדים הפלסטינים, וקבע שיש לעבור ממתן היתר שמשויך למעסיק להיתר ענפי. כמה חודשים לאחר פרסום המלצות אלה החליטה הממשלה לאמצן, אולם במשך שנים גררה רגליה ביישום ההחלטה. לנוכח הסחבת המשמעותית, והעובדים שנרמסו תחתיה, הגשנו (קו לעובד והאגודה לזכויות האזר)ח בתחילת ספטמבר עתירה לבג"ץ, בה ביקשנו שהסדר ההעסקה החדש ייושם מידית ושהכבילה תיפסק, ובתקווה שיחד עמה ייפסק הסחר בהיתרי העובדים. בעקבות זאת החליטה הממשלה על שינוי המדיניות, כך שהרפורמה נכנסה לתוקף ב 6.12.2020.



יום זכויות האדם בכנסת: כנס ודיונים מיוחדים בוועדות

יום זכויות האדם הבינלאומי מצוין ברחבי העולם מדי שנה ב-10 בדצמבר. לציון היום קיימנו בשבוע שעבר כנס בנושא זכויות האדם בימי קורונה, בהשתתפות שר הרווחה וחברות/י כנסת ממגוון סיעות הבית. בכנס נדונו התנהלות המשטרה, הזכות לחינוך והזכות לרווחה בימי קורונה, והיחסים בין רשויות השלטון. לתוכנית הכנס לחצו כאן | לצפייה בכנס לחצו כאן

חינוך נגד גזענות

חינוך לדמוקרטיה ונגד גזענות - לציון יום זכויות האדם הבינלאומי ועדת החינוך, התרבות והספורט | יום שלישי 15.12.2020 בשעה 9:00 עמדת האגודה: לנוכח האיום והסכנה שבהתבססות גישות גזעניות ואנטי-דמוקרטיות בחברה בישראל, על משרד החינוך ליזום מהלך מערכתי מקיף. מהלך כזה צריך לכלול עדכון של הגישה החינוכית וגיבוש תוכנית כוללת לחינוך לערכי דמוקרטיה, חיים משותפים ומאבק בגזענות, לרבות הגדלה משמעותית של המאמצים והמשאבים שיופנו לנושאים אלה. הכנת תוכנית פעולה מערכתית ארוכת טווח ומחייבת היא צו השעה. במכתבנו לוועדה מנינו שורת המלצות לפעולות שיכולות להיכלל בתוכנית, ובהן הטמעת החינוך נגד גזענות בכל מקצועות הלימוד, ספרי הלימוד ושכבות הגיל, הכשרות מורים, חשיפה לנרטיבים שונים ועוד. להרחבה

טכנולוגיות זיהוי פנים

הגנת הפרטיות והשלכות שונות של השימוש בטכנולוגיות זיהוי פנים במרחב הציבורי - ישיבה לציון יום זכויות האדם הבינלאומי ועדת המדע והטכנולוגיה | יום שלישי 15.12.2020 בשעה 11:00 עמדת האגודה: בשנים האחרונות הולך ומתפשט בישראל השימוש בטכנולוגיות לזיהוי פנים בשלל שימושים ביטחוניים ומסחריים. לטכנולוגיה זו פוטנציאל לפגיעה חמורה בזכויות יסוד, מהזכות לפרטיות ועד לחופש הביטוי ולחירות. למרות מגוון השימושים הביטחוניים והפרטיים, השימוש בטכנולוגיה אינו גלוי וידוע לציבור, והיבטי השימוש בטכנולוגיה, כגון איסוף המידע, אחסנתו והשימוש בו, אינם מוסדרים. להרחבה: פניית האגודה לוועדה, 12.11.2020 | נייר עמדה שהגשנו לוועדה, 14.12.2020

היעדר חיבור לחשמל ביישובים הערביים-הבדוויים בנגב

ילדים המתגוררים בבתים ללא חשמל: סוגיית חיבור בתים בישובים ערבים לתשתית חשמל - לציון יום זכויות האדם הבינלאומי הוועדה המיוחדת לזכויות הילד | יום שלישי 15.12.2020 בשעה 10:00 עמדת האגודה: בחברה מודרנית חשמל הוא משאב קיומי בסיסי לכל אדם, והוא מהווה אמצעי חיוני להגשמת זכויות יסוד כמו הזכות לכבוד, לחיים, לבריאות ולחינוך. היעדר חיבור ישיר ויציב לרשת החשמל מהווה סוגיה כואבת הן ב-35 היישובים הערביים הבדוויים הלא מוכרים בנגב, והן באחד עשר היישובים הבדוויים המוכרים, המאוגדים תחת המועצות האזוריות נווה מדבר ואלקסום (היישובים תראבין אל-סאנע, אבו-קרינאת (אם מתנאן), אבו תלול, קסר אל-סר, ביר הדאג', דריג'את, מכחול, אום-בטין, אל-סייד, כוחלה ומולדה), למרות שיישובים אלה הוכרו זה מכבר, חלקם לפי החלטות ממשלה משנת 1999 ומשנת 2000, הליכי התכנון שלהם טרם הושלמו, ובמרביתם אי אפשר להנפיק היתרי בנייה. בשל המגבלה החוקית הקיימת בחוק התכנון והבנייה, כל עוד לא הושלמו הליכי התכנון אי אפשר לחבר את המבנים ביישובים הללו לתשתיות, ובהן גם לחשמל. בלית ברירה, ובשל הצורך הבסיסי בחשמל, מרבית הבתים ואף מוסדות ציבור כגון בתי ספר ומרפאות ביישובים אלה מחוברים לגנרטורים. אלה נותנים מענה חלקי ביותר, מה שמתבטא באי יציבות של אספקת החשמל. החלקיות באספקת החשמל פוגעת בכל תחומי החיים, ובזכויות ובצרכים הקיומיים היומיומיים.



לא מצאתם מה שחיפשתם? נסו בארכיון

  • האגודה בפייסבוק
  • האגודה בטוויטר
  • האגודה באינסטגרם
  • האגודה ביוטיוב

האגודה לזכויות האזרח בישראל

מרכז ארצי

רח' נחלת בנימין 75 תל-אביב 6515417
טלפון: 03-5608185 | פקס: 03-5608165

ירושלים

יד חרוצים 15 תלפיות

כתובת למשלוח דואר: ת"ד 53262, ירושלים 9153102

טלפון: 02-6521218 | פקס: 02-6521219

נצרת

רח' 3030/5, ת"ד 51070, נצרת 1616701
טלפון: 04-8526333/4/5 | 
פקס: 04-8526331

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו