זמני המתנה לטיפול נפשי במערכת הבריאות הציבורית


אילוסטרציה
© Adamgregor | Dreamstime.com

בשנת 2015 נכנסה לתוקפה הרפורמה בבריאות הנפש, שבמסגרתה הועברה האחריות למתן שירותי בריאות הנפש לקופות החולים. הרפורמה נועדה לשפר את שירותי בריאות הנפש בקהילה, שסבלו ממחסור גדול בשירותים כתוצאה מהזנחה בת עשרות שנים, היעדר פיתוח ומחסור תקציבי. הרפורמה הכניסה את הזכות לטיפול נפשי לסל שירותי הבריאות שבאחריות קופות החולים, במטרה, בין היתר, להרחיב בצורה משמעותית את השירותים בקהילה ולהגביר את איכותם, זמינותם ונגישותם של שירותי בריאות הנפש בישראל.


אולם בפועל מצב שירותי בריאות הנפש בקהילה, שנים לאחר כניסת הרפורמה לתוקף, רחוק מהיעדים שעמדו בבסיסה. זמני ההמתנה לטיפול עומדים על חודשים ארוכים ועשויים להגיע למעל לשנה, גם כשמדובר בקטינים; מסלול שבו התורים קצרים יותר אך כרוך בהשתתפות עצמית יוצר אי שוויון על רקע כלכלי בנגישות לשירותים; ובהיעדר מערכת מרכזית לניהול תורים נאלצים אנשים הזקוקים לטיפול לבדוק באופן פרטני מול כל גורם וגורם הנותן שירותים את זמינות התורים – מסלול מכשולים אשר לבני אדם במצוקה נפשית קשה לצלוח אותו.


בדצמבר 2020 פרסם משרד הבריאות, באיחור ניכר, טיוטת חוזר מנכ"ל שעוסק בהסדרת זמני ההמתנה לקבלת טיפול נפשי בקהילה. ב-24.2.2021 פנינו יחד עם ארגון בזכות לשר הבריאות ולמנכ"ל משרד הבריאות, בדרישה להכניס תיקונים לטיוטת הנוהל, לפרסומו וליישומו בהקדם. בפנייה ציינו עדית סרגוסטי ועו"ד ראומה גומא מארגון בזכות, ועו"ד טל חסין מהאגודה לזכויות האזרח, כי פרסום טיוטת הנוהל הוא צעד נכון ומבורך בכיוון ההכרחי. עם זאת, על מנת להלום את סטנדרט הטיפול הראוי יש להכניס בו את התיקונים הבאים:

  • קביעת מנגנון ברור שיבטיח את יישומן ואכיפתן של הוראותיו – תמריצים, סנקציות ואמצעי פיקוח ואכיפה;

  • קביעת אמות מידה שיבטיחו את איכות השירות;

  • ביטול ההשתתפות העצמית הגבוהה במסלול ה"מטפל העצמאי"' והשוואתה לזו הנוהגת בכלל מערכת הבריאות (תשלום רבעוני של כמה עשרות שקלים);

  • חיוב קופות החולים להקים מערכת מרכזית לניהול תורים, שתספק מידע מרוכז למטופלים באשר לזמינות התורים ותאפשר פיקוח על משך ההמתנה.

נכון לאוקטובר 2021, חוזר המנכ"ל בנושא טרם פורסם.


פניית ארגון בזכות והאגודה לזכויות האזרח למשרד הבריאות, 24.2.2021