top of page

להפסיק את השימוש בחניקה על ידי שוטרים

  • taldahan0
  • 1 באפר׳
  • זמן קריאה 3 דקות
מרץ 2023. מקור: "תיעוד מחאת ההייטק", ווטסאפ
מרץ 2023. מקור: "תיעוד מחאת ההייטק", ווטסאפ

חניקה היא שיטה לריסון והשתלטות על חשודים ועצורים, שבמסגרתה מופעל לחץ על צווארו של האדם באופנים שונים. בשנים האחרונות שינו מדינות רבות בעולם את החקיקה, הנהלים וההנחיות ונאסרה או הוגבלה מאוד האפשרות של שוטרים להשתמש בחניקה, מתוך ההכרה בכך שאחיזות חנק למיניהן שוות ערך לאמצעי כוח קטלני. בישראל, לעומת זאת, ממשיכים השוטרים להשתמש באמצעי זה בעת ביצוע מעצרים באופן שגרתי. חניקה גורמת לקשיי נשימה ועלולה אף לגרום לאובדן הכרה. במקרים רבים תחושת החנק דווקא מייצרת אצל העצור תגובה של בהלה והתנגדות כדי להפסיק את החניקה, כך שהשימוש בה מייצר תוצאה הפוכה. מעבר לסיכון הפיסי הטמון בשימוש בשיטה זו היא מייצרת גם השפלה קשה, פוגעת בכבוד האדם ובעלת השלכות נפשיות מתמשכות.


ב-4.11.2021 פנינו לשר לביטחון פנים ולמפכ"ל המשטרה יחד עם ארגונים עמיתים, בדרישה להפסיק את השימוש המשטרתי בחניקה כאמצעי לביצוע מעצר, השתלטות או ריסון. בפנייה הביאה עו"ד אן סוצ'יו מהאגודה תיעודים של 17 מקרים שבהם נעשה שימוש באמצעי זה בשנתיים שלפני כן. מהתיעוד עלה כי השימוש בחניקה אינו שמור רק למקרים קיצוניים שבהם יש צורך להשתלט על חשוד בעבירה חמורה המסכן את סביבתו או את השוטרים, אלא כאמצעי שגרתי להגבלת תנועתם של עצורים בעבירות קלות, לפיזור מפגינים או להובלת חשוד לניידת משטרה. לפנייה הצטרפו רופאים לזכויות אדם, הוועד נגד עינויים, אגודת יהודי אתיופיה והמרכז לחינוך משפטי קליני באוניברסיטה העברית.


בתשובה לפנייתנו מסרה המשטרה כי ב-24.2.2022 הוצאה הנחיה המבהירה לשוטרים ש"השימוש בחניקה ייעשה אך ורק במקרים חיוניים להשתלטות ובאופן מידתי לחומרת העבירה. כמו כן הודגש כי יש להימנע מטכניקת הנחת ברך על צוואר".


לעמדתנו, נוסח ההנחיה אינו מספק. במקום לאסור באופן ברור או לקבוע גבולות לשימוש באמצעי הזה, ההנחיה קובעת: "טכניקה של הנחת ברך על צוואר החשוד לא נלמדת במשטרת ישראל ויש להימנע ממנה עד כמה שניתן". זהו נוסח מעורפל, שפותח פתח לפרשנות נרחבת מצד שוטרים. בעקבות זאת פנינו שוב למשטרה בבקשה לחדד ולהבהיר את ההנחיה, ולקבוע, כפי שנעשה במדינות אחרות בעולם, שאסור לשוטרים להשתמש בחניקה כאמצעי לביצוע מעצר, השתלטות או ריסון, אלא במקרים שבהם קיים סיכון לחיי אדם. עוד לפני כן שלחנו פנייה נוספת, שבה הבאנו דוגמאות למקרים המוכיחים שההנחיה לא שינתה את המצב בשטח, וכי שוטרים ממשיכים להשתמש בחניקה כאמצעי שגרתי לביצוע מעצר ואף לצורך הרחקת אדם מהמקום.


ב-15.6.2023 פנינו פעם נוספת למפכ"ל, לאחר הצטברות של עדויות ותיעודים נוספים מההפגנות נגד ההפיכה המשטרית. מהתיעודים עלה כי השימוש בחניקה ממשיך להוות אמצעי שגרתי לביצוע מעצר ולהרחקה של מפגינים בנסיבות שבהן לא נשקף כל סיכון מצד האדם ושבהן אין כל הצדקה לשימוש בכוח קיצוני זה. טענו שהמקרים החוזרים ונשנים מבהירים שאין די בהנחיה הקיימת, ודרשנו שוב לתקן אותה כך שתכלול הוראה ברורה על הפסקת השימוש בחניקה כאמצעי לביצוע מעצר, השתלטות או ריסון – מלבד במקרים שקיים בהם סיכון ממשי ביותר לחיי אדם.


בתשובת המשטרה נמסר בין היתר, כי "טכניקת חניקה כאמצעי סביר לשימוש בכח לצורך ביצוע מעצר אינה נלמדת. עם זאת, ישנם מצבים בהם השימוש בלפיתת צוואר (שאינה חניקה!) כאמצעי לריסון והשתלטות על עצור, נדרשת בנסיבות העניין". עוד נמסר כי בחודשים האחרונים מתקיימת עבודת מטה נרחבת בנושא שימוש בכוח, וכי פנייתנו הובאה בפני הגורמים הרלוונטיים "על מנת לתת דגשים בנושא לפיתת צוואר, חניקה ושימוש בטכניקות השתלטות".


ב-1.4.2025 שבנו ופנינו למפכ"ל וליועץ המשפטי למשטרה, יחד עם הוועד הציבורי נגד עינויים, אגודת יהודי אתיופיה והקליניקה לרב תרבותיות ומגוון באוניברסיטה העברית. הבאנו תיעודים שמלמדים ששוטרים ממשיכים להשתמש בחניקה / אחיזת חנק / ברך על צוואר כלפי מפגינים שאינם מתנגדים ואינם מהווים סכנה. הדגשנו כי לא מדובר באירועי פשיעה פליליים אלא באירועים לגיטימיים של מחאה והפגנות, וכי שימוש בלתי מידתי בפרטיקות חניקה יוצרות גם אפקט מצנן המרתיע את הציבור ממימוש זכותו לחופש ביטוי ומחאה. חזרנו ודרשנו לתקן את הנחיית המשטרה כך שתכלול איסור מפורש על כל שימוש בטכניקות ריסון הכוללות לחץ על אזור הצוואר – לרבות הנחת ברך, לפיתת גרון או כל צורת חניקה אחרת – בכל הקשר של מעצר, השתלטות, ריסון או פיזור הפגנות, למעט במקרים חריגים וקיצוניים ביותר שבהם מתקיים סיכון ממשי ומיידי לחיי אדם.




קישורים:



הפניות נכתבו בסיוע רכזת השטח וחופש המחאה סיון תהל והמתמחה אייל לוריא פרדס



bottom of page