מדיניות העיכובים בגדה - אפליה בין אזרחים ישראלים לתושבים פלסטינים


אילוסטרציה
© Rrodrickbeiler | Dreamstime.com

סמכות העיכוב מאפשרת לרשויות אכיפת החוק להגביל את חופש התנועה של אדם לפרק זמן מוגדר בשל חשד שבוצעה עבירה או כדי למנוע ביצוע עבירה. בגדה המערבית, הסמכות לעיכוב של אזרחים ישראלים מוסדרת ב"חוק המעצרים", והסמכות לעיכוב של תושבים פלסטינים מוסדרת ב"צו בדבר הוראת ביטחון". אף ששני דברי החקיקה עוסקים בסמכות לעכב אנשים באותו שטח, הרי שהם קובעים הסדרים שונים: שוטר המעכב אזרח ישראלי נדרש להסביר לו את סיבת העיכוב, להזדהות בפניו, ולמלא דוח על נסיבות העיכוב אם הוא נמשך יותר מ-20 דקות. לעומת זאת, אם חייל או שוטר מעכבים באותו מקום ממש תושב פלסטיני, הם אינם צריכים להסביר דבר, אלא אם משך העיכוב עולה על שלוש שעות.


ב-26.12.2021 פנינו בעניין לאלוף פיקוד המרכז ולפרקליטה הצבאית הראשית. בפניה טענה עו"ד רוני פלי כי הפערים במדיניות כלפי ישראלים ופלסטינים מהווים פגיעה מפלה ובלתי מידתית בזכות החוקתית לחירות ולהליך הוגן של התושבים הפלסטינים. הוראות שונות כל כך כלפי אנשים המתגוררים באותו שטח, רק בשל השתייכותם האתנו-לאומית, היא פסולה. עו"ד פלי הבהירה כי פערים אלה אינם משרתים תכלית ביטחונית, שכן גם חובת ההזדהות וגם חובת הדיווח כל תכליתן היא לאפשר פיקוח על רשויות אכיפת החוק ומניעת עיכוב שרירותי. לפיכך ביקשנו להשוות את ההסדרים הנוגעים לעיכוב ללא קשר לזהותו של המעוכב.


פניית האגודה לזכויות האזרח, 26.12.2021



קישורים:


רוני פלי, את מי מעניין למה עוכב הפלסטיני בן ה-80, 25.1.2022, ynet



הפנייה נכתבה בסיוע המתמחה אייל לוריא פרדס