ב-15.11.2021 הגיעו למעלה מ-1,000 שוטרים לפנות כ-11 משפחות משכונת גבעת עמל בתל-אביב, ולפזר את הפעילים החברתיים שבאו לתמוך במשפחות ולמחות נגד הפינוי. האירוע כלל סדר כוחות לא פרופורציונלי שנפרס בשטח, וכן חסימה של דרכים רבות המובילות לאזור כדי למנוע הגעת פעילים לשכונה. רבים מהשוטרים לא ענדו תגי שם ולא נשאו מצלמות גוף כנדרש.
בעקבות זאת פנתה האגודה לזכויות האזרח בבקשת חופש מידע למשטרה, וביקשה לדעת האם באירוע הוקצו שוטרים בתשלום. במענה לבקשה השיבה משטרת ישראל כי השוטרים בתשלום הוקצו לשם סיוע באכיפת צו הפינוי לבקשת קבלן ההוצאה לפועל. את הקרקע שעליה ניצבים בתי גבעת עמל רכש כידוע איש העסקים יצחק תשובה.
המשטרה הקצתה למשימה 554 שוטרים בתפקיד ובנוסף 606 שוטרים בשכר, שעבורם הופקדו בידי המשטרה 1,868,671.44 ש"ח. בנימוקיה ציינה המשטרה כי בין יתר השיקולים שנשקלו נלקחו בחשבון היקף האירוע, טיבו ומהותו, החשש שמא יופר הסדר ציבורי, והחשש לשלום הציבור לאור איומים וכוונות להתבצרות במקום.
לדברי סיון תהל, רכזת שטח וחופש המחאה באגודה לזכויות האזרח: "בשום שלב לא היתה סכנה לשלום הציבור מצד הפעילים והתושבים והניסיון של המשטרה להפוך מחאה לגיטימית לאירוע עם פוטנציאל אלימות משרת את הקבלן שגם קנה את שירותי המשטרה בתשלום".
על פי חוק, קיים איסור מוחלט על שימוש בשוטרים בתשלום בהפגנות, וגם אם חלק מהשוטרים עסקו בפינוי הדיירים, אין אלא לתהות האם מטרתו של הכוח המשטרתי המופרז שנקנה בכסף פרטי היתה להרתיע, להפחיד ולרסק מחאה ציבורית. כמות השוטרים באירוע והצעדים שננקטו לקראתו מעלים חשד ששיקולים כלכליים עיוותו את שיקול הדעת של המשטרה.
בג"ץ התייחס לפני שני עשורים בחשדנות להעסקת שוטרים בשכר וציין: "התופעה הנגלית לעינינו – שוטר המבצע עבודת שיטור בשכר בצד עבודתו הרגילה כשוטר – הינה מעצם טיבה תופעה זרה בעבודתה של המשטרה. ובערבנו פעילות שיטור רגילה בפעילות תמורת שכר, עשינו לעירוב מין בשאינו מינו. ועירוב מין בשאינו מינו – ידענו מכבר – אינו מביא לטוב". (בג"ץ 5009/97 חברת מולטימדיה בע"מ נ' משטרת ישראל (13.8.1998).
קישורים:
יוסי אלי, 2 מיליון שקל שולמו למשטרה לצורך המשימה: מי עומד מאחורי פינוי גבעת עמל?, החדשות13, 23.12.2021