מדינת ישראל מכירה בהליכים להתאמה מגדרית כטיפולים רפואיים חיוניים; טיפולים רבים כלולים בסל הבריאות ומקבלים מימון ציבורי. עם זאת, המדינה מטילה על הניתוחים להתאמה מגדרית שורת הגבלות שאין להן אח ורע ביחס לאף ניתוח אחר. הגבלות אלה הופכות טיפולים חיוניים לנשים טרנסיות לבלתי נגישים עבורן ,ובכך פוגעות בזכויותיהן לבריאות, שוויון ואוטונומיה.
ראשית, הניתוח היחיד בישראל שאסור לבצע באופן פרטי הוא ניתוח התאמה מגדרית גניטלי. שנית, ביצוע הניתוחים מותנה בקבלת אישורה של ועדה רב מקצועית. ישנה רק ועדה אחת להתאמה מגדרית, בבית החולים שיבא, והיא למעשה מחזיקה במונופול על אישור ניתוחי התאמה מגדרית בישראל. בשל כך, מטופלים ומטופלות מכל הארץ נדרשים להגיע לשיבא לצורך תהליך ההערכה. זאת בניגוד לחוק בריאות ממלכתי, הקובע כי שירות רפואי צריך להינתן במרחק סביר ממקום המגורים. התהליך מול הוועדה נמשך מספר חודשים עד שנה. לאחר קבלת האישור, זמן ההמתנה לניתוח מגיע ל-4 שנים. בשל החסמים, רבים נאלצים לפנות לשוק הפרטי.
יחד עם רופאים לזכויות אדם, פנינו לשר הבריאות בקריאה לקידום סוגיות אלה ולהבטיח שירותי בריאות שוויוניים ונגישים לאנשים על הקשת הטרנסית. בפנייה פירטו מנכ"לית האגודה נועה סתת ומנכ"ל רופאים לזכויות אדם רן גולדשטיין שורה של צעדים שיש לנקוט:
עדכון חוזרי המנכ"ל המסדירים את פעילות הוועדות להתאמה מגדרית כך שישקפו את הגישות הרפואיות המקובלות כיום;
קיצור זמני ההמתנה לניתוחי התאמה מגדרית באמצעות הכשרת מנתחים והקצאת שעות נוספות של חדרי ניתוח;
ביטול האיסור על ניתוחי התאמה מגדרית בבתי חולים לא ציבוריים. זהו איסור חריג שאינו קיים לגבי ניתוחים אחרים ולמעשה חל על מבוטחים טרנסים בלבד;
ביזור הסמכויות המרוכזות כיום בוועדה הארצית לאישור ניתוחי התאמה מגדרית הפועלת בשיבא למרכזים רפואיים נוספים הפועלים מחוץ לאזור המרכז;
פרסום הנוהל הפנימי לעבודת הוועדה לאישור ניתוחים;
פיתוח תחום רפואת הלהט"ב, בין היתר, באמצעות הכשרות לאנשי מקצוע עם דגש על הנושא הטרנסי.