top of page

60 שנה לאירועי ואדי סאליב: מה יש לשב"כ להסתיר?


אילוסטרציה

60 שנה עברו מאז אירועי ואדי סאליב, מהומות שפרצו בחיפה ביולי 1959 על רקע מצוקה וקיפוח עדתי של עולים מצפון אפריקה, ודוכאו ביד קשה על ידי השלטונות ובמעורבות השב"כ. הארגון השתמש במסמכים מהתקופה כדי לפרסם את הגרסה הרשמית שלו לאירועים, אולם למרות הזמן הרב שעבר, מסרבים בשב"כ לחשוף מסמכים הנוגעים לאירועים בפני חוקרים ובפני הציבור.

היום (1.1.2019) הגשנו עתירה לבג"ץ בשמו של ד"ר שי חזקני, החוקר את קליטת יהודי ארצות ערב והמזרח בישראל. ב-2017 פנה חזקני לגנז המדינה בבקשה לעיין בחומרי ארכיון משנות החמישים שעסקו בפעילות השב"כ בקרב מזרחים, לרבות פעילות במעברות ופעילות לסיכול אירועי ואדי סאליב. השב"כ דחה את בקשתו מטעמים של "הגנה על ביטחון המדינה". בעתירה דורש עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח שבית המשפט יורה לשב"כ לחשוף את החומר הארכיוני הנוגע לאירועים. עוד דורשת העתירה שהשב"כ יפרסם את הנוהל שלפיו הוא חושף חומר ארכיוני, ויתחיל לחשוף באופן יזום חומרי ארכיון בני 50 שנה ויותר – כמצוות החוק.

בעבר עמדה ההגבלה על פרסום חומר ארכיוני של השב"כ על 50 שנה, אולם גם לאחר שאלו חלפו בארגון התעלמו מהחוק וסירבו לאפשר גישה ציבורית לחומרים ארכיוניים משנות המדינה הראשונות. ב-2010, בעקבות לחץ ציבורי ועתירות לבג"ץ, הוארכה תקופת ההגבלה ל-70 שנה, וכעת מבקשת הממשלה להאריך את התקופה ל-90 שנה.

עו"ד פינצ'וק: "כל מי שניהלו את ארכיון המדינה ב-20 השנים האחרונות, וגם כמה בכירים לשעבר בשב"כ, הודו שאין הצדקה לחיסיון הגורף על חומרי הארגון. בחברה דמוקרטית יש דברים שצריך לשמור בסוד, אפילו שנים רבות. אבל בשב"כ לא חושפים כלום. חשיפה של מידע ארכיוני היא חשובה כדי שלא נחזור על משגי העבר, ונוכל לקדם חברה שוויונית ולהגן על זכויות האדם".

bottom of page