הסדרי גיוס והעסקה פוגעניים של מהגרי עבודה בענף "מסחר ושירותים"

מאז המלחמה חלה נסיגה בהגנות שנרכשו בעמל רב ולאורך עשורים, על גיוס והעסקתם של מהגרי עבודה בישראל. שלוש החלטות ממשלה הנוגעות ל"ענף מסחר ושירותים" הן אחד הביטויים להסרת ההגנות הללו, ולשינוי של מוסכמות-יסוד בתחום גיוס והעסקה של מהגרי עבודה בהליך מזורז ובלי הצדקה. שלוש החלטות הממשלה הגדירו ענף "מסחר ושירותים" שלמעשה אינו ענף אלא אוסף משונה של עיסוקים ועבודות, ושאליו אפשר לגייס מהגרי עבודה באופן פרטי ולא מפוקח, ללא הסכמים בילטרליים וללא מנגנוני פיקוח והגנה ייעודיים. החלטות הממשלה התקבלו על רקע טענות מעסיקים למחסור בידיים עובדות בתחומים מסוימים בגלל הפסקת ההיתרים לפלסטינים, אך בפועל התרחבו גם לענפים ולתחומי עיסוק רבים ומגוונים.

ב-31.12.2024 עתרו קו לעובד והאגודה לזכויות האזרח לבג"ץ בדרישה לבטל את ההחלטות. בעתירה נטען כי השינוי פוגע קשות בזכויותיהם של מהגרי העבודה, מכיוון שהוא מאפשר גביית סכומים גבוהים של "דמי תיווך" אסורים מהעובדים, ואינו כולל מנגנונים או אפשרות ממשית של העובדים להתפטר מעבודה פוגענית או למצוא עבודה בהיתר אם פוטרו. נטען כי השינוי פוגע גם בזכויותיהם של עובדים ישראלים מוחלשים (עקב זילות השכר והרחבתו של שוק עבודה נמוך-שכר), בעבודה מאורגנת בישראל, ובהיתכנות לשילוב אוכלוסיות נוספות בשוק התעסוקה לאורך זמן.

בעתירה נטען כי מהלך השינוי של מבנה ההעסקה נעשה ללא תשתית עובדתית מספקת, ללא בחינת חלופות, ללא התייעצות ראויה עם ארגוני עובדים, ותוך התעלמות מהשלכות רוחב חברתיות-כלכליות. עוד נטען כי המהלך מנוגד למדיניות רב-שנתית ולפסיקת בג״ץ שהעמידה את ההסכמים הבילטרליים ואת רגולציית הגיוס כמכשיר המרכזי להגנה על זכויותיהם של מהגרי העבודה ולמניעת דמי תיווך אסורים, שעבודי חוב וניצול, ונוגד את המחויבויות הבינלאומיות של ישראל.

בתגובה המקדמית לעתירה טענה המדינה כי בסמכותה לקבל החלטות אלה; כי הן נובעות ממחסור בידיים עובדות; וכי נערכו איזונים כדי לוודא שזכויות העובדים לא ייפגעו.

בתגובה שהגשנו באוקטובר 2025 ענינו כי גם אם בסמכות המדינה להביא עובדים לענף ולעבודות חדשות, לא נובעת מכך סמכות להביאם תוך הסרת כל ההגנות על גיוסם והעסקתם, שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון לאורך שנים. טענו כי לא נעשה כל איזון שמתייחס לטובת העובדים ולשמירה על זכויותיהם, וכי ההחלה נובעת אך ורק מטענות של מעסיקים ל"צורך", שלא מגובות בשום ראייה. עוד הדגשנו בתגובה כי מאז הגשת העתירה המדינה הרחיבה משמעותית את ההסדר והוסיפה לו תתי־ענפים ומעסיקים חדשים; וכי דיווחים רשמיים מעידים על פגיעות קשות בזכויות העובדים כגון גביית דמי תיווך אסורים, העסקה חלקית במקום משרה מלאה, קושי ממשי לעבור למעסיק חלופי, ומעורבות גופי תיווך לא מורשים (עד כדי החרמת דרכונים). טענו כי לנוכח הנתונים יש לקיים דיון דחוף בעתירה.

בג"ץ 82469-12-24 קו לעובד נ' ועדת המנכ"לים לעניין עובדים זרים

עו"ד: מיכל תג'ר (הקליניקה לזכויות בעבודה באוניברסיטת תל אביב, האגודה לזכויות האזרח), אלעד כהנא (קו לעובד)

העתירה, 31.12.2024

תגובה מקדמית מטעם המדינה, ספטמבר 2025

תגובת העותרות, אוקטובר 2025