כללי המשפט ההומניטרי הבינלאומי במהלך לחימה

20 במאי 2021

מזה למעלה מעשרה ימים מתקיים סבב לחימה נוסף בין ישראל לבין שלטון חמאס ברצועת עזה.

בתקופה קשה זו עלינו לזכור שישנן מגבלות לשימוש בכוח.

מגבלות אלה קיימות עקב ההבנה שגם בעתות חירום ומשבר יש לאסור על פגיעה בחפים מפשע. זהו תפקידו של המשפט ההומניטרי הבינלאומי, אשר משרטט את גבולות השימוש בכוח בזמן מלחמה, ומגן ככל האפשר על אזרחים ועל מי שאינם משתתפים בלחימה.

מהו המשפט הבינלאומי ההומניטרי?


המשפט ההומניטרי הבינלאומי הוא ענף של המשפט הבינלאומי אשר חל במצבים של סכסוך מזוין. המשפט ההומניטרי מטיל הגבלות על התנהלות הצדדים לסכסוך במטרה להפחית את הסבל האנושי שנגרם כתוצאה מהלחימה, ולהבטיח כי גם בעתות מלחמה ישמרו ערכי היסוד ההומניטריים.




מהם העקרונות המחייבים של המשפט הבינלאומי ההומניטרי בזמן לחימה?


למשפט ההומניטרי הבינלאומי שני עקרונות מנחים המחייבים כל מדינה וארגון לוחמה המעורבים במערכה. העקרונות הללו נועדו לאזן בין החובה לשמור על אזרחים לבין השאיפה של כל צד להשיג יתרון משמעותי בעת לחימה. עקרונות אלו הם עקרון ההבחנה ועקרון המידתיות.




מהו עקרון ההבחנה?


עיקרון ההבחנה מטיל על הכוח הלוחם חובה להבחין ולהבדיל בין לוחמי האויב לבין אזרחים ולעשות כל מאמץ להימנע מלפגוע באוכלוסייה וברכוש אזרחי. מתוקף העיקרון הזה פגיעה בלוחמים בעת מלחמה מותרת, אך פגיעה מכוונת באזרחים אסורה.

גם במקרים שבהם עיקרון ההבחנה נשמר, יכולה להיות פגיעה באזרחים שלא התכוונו שיפגעו. חובה על כל צד שמשתתף בלחימה לעשות כמיטב יכולתו על מנת לצמצם את הפגיעה במי שאינו לוחם.

עיקרון ההבחנה מחייב לשמור הן על האוכלוסייה האזרחית והן על רכוש ותשתיות אזרחיות. לכן, מטרה צבאית לגיטימית היא מטרה אשר במהותה משמשת את האויב ללחימה. מגדלי מגורים, למשל, הם מטיבם ובמהותם רכוש אזרחי, וככאלה, על פניהם, אינם מטרות לגיטימיות. על מנת שהפגיעה בהם תהיה חוקית צריכה להתנהל מתוכם פעילות, אשר תורמת באופן מהותי ללוחמה של האויב.




מהו עקרון המידתיות?


עיקרון המידתיות מחייב את הכוח הלוחם חובה לשקול את הנזק הצפוי מכל פעילות צבאית, אל מול התועלת הצבאית שתופק מאותה פעולה. עיקרון המידתיות מחייב זהירות מתמדת של הכוחות הלוחמים. לכן, גם אם הצבא תוקף יעד צבאי מובהק, עליו להביא בחשבון כמה אזרחים הוא מסכן בתקיפה ואת חומרת הנזק הצפויה לסביבה אזרחית.




האם ישנן הפרות של דיני הלחימה בעימות הנוכחי?


מהדיווחים מעזה עולה, כי מחצית מההרוגים עד כה הם ילדים ונשים, עשרות אלפים נאלצו לעקור מבתיהם שנהרסו או לברוח בשל ההפגזות וישנה פגיעה קשה מאוד בתשתיות אזרחיות. מדיניות התקיפה של ישראל בעזה, שכוללת הפגזות ממטוסים לעבר יעדים המצויים בלב ליבה של אוכלוסייה אזרחית צפופה, או בסמוך להם, התקפות המכוונות לפגיעה ולהרס של מבנים, המשמשים באופן רגיל לצרכים אזרחיים, פגיעה נרחבת בתשתיות כבישים וחשמל ובמתקני רפואה, מעלה חשד רציני להפרת הוראות דיני המלחמה.

במסגרת הלחימה אזרחי ישראל נתונים לירי טילים חסר הבחנה של חמאס והג'יהאד האסלאמי אל עבר אוכלוסייה אזרחית. תקיפות אלו מהוות הפרה של דיני המלחמה וגובות מהחברה בישראל מחיר כבד בנפש וברכוש. אך הפרת דיני המלחמה על ידי החמאס אינה פוטרת את ישראל מלקיים את חובותיה לפי כללים אלו.




אז מה ישראל צריכה לעשות?


התוצאות הקשות של הלחימה עד כה מחייבות כבר עתה לחדול ממדיניות התקיפה בעזה, הגורמת להרג חפים מפשע ולהרס תשתיות ומבנים אזרחיים. יש לפתוח בדחיפות את המעברים לכניסת ציוד הומניטארי, מזון ותרופות וליציאת חולים ופצועים.

בנוסף נחוץ בירור של התקיפות שאירעו עד כה, שיהיה חיצוני לממשלה ולצבא, עצמאי ואפקטיבי, ובמקרים שבהם יתברר שקיימת הפרה של הדין הבינלאומי על המדינה למצות את הדין עם האחראים לכך.





שאלות ותשובות

פדף אדום.png