top of page

לאפשר את חזרתם של תושבי צפון הגדה המערבית לבתיהם

  • taldahan0
  • 18 באוג׳
  • זמן קריאה 3 דקות
חיילים בג'נין
חיילים בג'נין, ינואר 2025. צילום: דובר צה"ל (CC BY-SA 3.0), ויקימדיה

בינואר 2025 יצא הצבא למבצע צבאי במחנה הפליטים ג'נין בגדה המערבית, מבצע שלאחר מכן הורחב למחנות פליטים נוספים בגדה. המבצע כלל הרס נרחב של מבנים, דרכים ותשתיות, חסימת דרכי גישה, וסגירתם של כלל בתי העסק, המוסדות המעניקים שירותים חיוניים וכן בתי המרקחת והמרפאות. תשתיות החשמל והטלפוניה הושבתו ונגרמו נזקים למערכת המים והביוב. כ-40,000 מתושבות ותושבי מחנות הפליטים נעקרו מבתיהם לנוכח הוראות פינוי בכפייה שניתנו על ידי הצבא או בשל ההרס הנרחב, חסימת דרכי הגישה וסכנת החיים לנותרים במחנות. אלפים בודדים בלבד הורשו לשוב לבתיהם במחנה הפליטים אל פארע'ה, והשאר אף לא הורשו לשוב לבתיהם על מנת לקחת את הרכוש והציוד הדרושים להם.


ב-2.3.2025 וב-22.3.2025 פנינו אל שר הביטחון ואל מפקד פיקוד מרכז בדרישה לאפשר את חזרתם של התושבים לבתיהם, לשקם את המבנים והתשתיות החיוניות שניזוקו או הושמדו במהלך המבצע ולהשיב את מחנות הפליטים למצב הראוי למגורי בני אדם. עד אז דרשנו להבטיח כי לתושבים העקורים יהיו קורת גג לראשם, גישה למצרכים ושירותים חיוניים לרבות מזון ומים, וכן שירותי רפואה וחינוך.


בפניות ציינה עו"ד רעות שאער, מנהלת המחלקה לזכויות האדם בשטחים הכבושים, כי על פי הדין הבינלאומי תושביה הפלסטינים של הגדה הם תושבים מוגנים והמפקד הצבאי מחויב להגן על זכויותיהם, ובכלל זה על גישתם למוצרים חיוניים ולשירותים חיוניים דוגמת שירותי בריאות וחינוך. היא טענה כי האיסור על חזרת התושבים העקורים לבתיהם והארכת תפיסתם של המחנות על ידי הצבא, על אף שהמחנות חרבים וריקים ואין בהם עוד לחימה פעילה, היא גורפת, שרירותית ובלתי מידתית בפגיעתה בזכויות היסוד של עשרות אלפי בני אדם. עוד נטען בפנייה כי החלטה זו לא התקבלה משיקולים מבצעיים אלא משיקולים פופוליסטיים, וכי היא מנוגדת לאיסור על העברה כפויה של אוכלוסייה אזרחית ("טרנספר") בתוך השטח הכבוש ולאיסור על ענישה קולקטיבית שנקבעו באמנת ג'נבה.


ב-16.4.2025 שלחנו פנייה דומה בעניינם של התושבים והתושבות משכונת דאירת א-סיר שבצפון-מזרח טול כרם. תושבי השכונה נדרשו להתפנות מבתיהם על אף שלא היתה לחימה פעילה בשכונתם, למרות ריחוקה מהאזור שבו התמקדה הפעילות הצבאית בעיר, ודווקא בשלב שבו הפעילות הצבאית צומצמה ובצבא עצמו העריכו שמוצתה. כחודש לאחר הפינוי, בעוד שברחבי טול כרם ננקטו צעדים להשבת השגרה, נאסר עדיין על תושבי השכונה לשוב לבתיהם. רובם סובלים גם ממחסור בציוד בסיסי, משום שהותר להם לקחת עימם רק מעט חפצים אישיים. בפנייה טענה עו"ד הילה שרון כי המשך מניעת הגישה של התושבים לבתיהם ולרכושם מנוגד לדין הבינלאומי ופוגע בזכויותיהם באופן לא מידתי.


ב-26.5.2025 פנינו בפעם השלישית אל שר הביטחון ואל אלוף פיקוד מרכז. בפנייה כתבה עו"ד הילה שרון: "בזמן שחלף מאז פניותינו הקודמות, הפגיעה הקשה והבלתי מידתית בזכויות התושבים והחשש מפני העברתם בכפייה מאזור מגוריהם – אך התעצמו. חרף הפסקת הלחימה במחנות הפליטים ובערי צפון הגדה שמהם פונו התושבים, רק למתי-מעט, מאות בודדות, הותר לחזור לבתיהם, בעוד עשרות אלפי האחרים ממשיכים לחיות כעקורים בתנאים קשים ובתנאי אי ודאות. תושבים נוספים מפונים בבהילות ובאופן המסכן אותם, הרס ונזק נוסף נגרם למבנים ולרכוש, ונמשכת הפגיעה בגישה למוצרים ושירותים חיוניים. הנכם נדרשים לנקוט פעולות דחופות לתיקון המצב, בהתאם לחובותיכם בדין."


בתשובת הצבא מ-12.8.2025 נטען כי תושבי מחנות הפליטים לא פונו מבתיהם ולא אולצו להתפנות, אלא עזבו מבחירתם ומרצונם. עוד צוין כי "לא מוכרת" בעיה הומניטרית כוללת במחנות בשל פעילות הצבא, כי פניות פרטניות של תושבים נענות במידת האפשר, וכי תושבים המבקשים להגיע אל רכושם שבתוך המחנות יכולים לעשות זאת בתיאום עם הצבא. "הפעילות במחנות הפליטים גוררת עימה בהכרח פגיעה במרקם החיים של האוכלוסייה הפלסטינית ואף רכושם", נכתב בתשובה, "אולם, פעילות זו נובעת מצורך בטחוני מובהק, ברור וממשי – שאין לנו אלא להביע תקווה כי יחלוף – ומתבצעת בהתאם להוראות הפקודות, הדין והפסיקה".


בתשובתנו עמדנו על טענותינו ועל דרישותינו. טענו שמעדויות ומתצהירים רבים של תושבים עולה כי הם לא בחרו לעזוב מרצונם אלא אולצו להתפנות בהוראה ישירה של חיילים או שנאלצו לעזוב בשל הפסקת כלל השירותים במחנה וההרס הנרחב של תשתיות. הפנינו לדיווחים של ארגוני הסיוע והאו"ם וצירפנו תצהירים המעידים על מצוקתם הכלכלית הקשה של המפונים, המחסור במגורים ראויים, בשירותי חינוך ובריאות ואף במזון ומים. דרשנו לאפשר לשישה תושבים ממחנות הפליטים ג'נין ונור א-שמס, שייפו את כוחנו, לחזור לבתיהם, לכונן מנגנון שיאפשר לתושבים נוספים שיהיו מעוניינים בכך לחזור לבתיהם, ולדאוג לצורכיהם ההומניטריים של התושבים.




bottom of page