הכנסת ה-25 והממשלה ה-37: סיכום הכהונה בהיבטים של זכויות אדם ודמוקרטיה

תקופת כהונתה של הכנסת ה-25 והממשלה ה-37, בפרט בצל אירועי השבעה באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל", התאפיינה בהתדרדרות עמוקה וחסרת תקדים במצב זכויות האדם ובחוסנה הדמוקרטי של ישראל. לצד האסון ההומניטרי הכבד בעזה, הפגיעה הקשה באזרחי ישראל והחזקת החטופים בשבי, וההתדרדרות הקשה באלימות מתנחלים כלפי פלסטינים בגדה ובאי אכיפת החוק כלפי הפורעים, נרשמה גם פגיעה שיטתית ומתמשכת ביסודות הממשל התקין: החל מקידום מהלכי ההפיכה המשטרית ושחיקת עצמאותם של מערכת המשפט והשירות הציבורי, דרך הצרת חופש הביטוי והמחאה, ועד לפגיעה ממוקדת בזכויותיהן של אוכלוסיות מוחלשות, ובהן החברה הערבית, ועצירים ואסירים. הצטברות המהלכים שהובילה הממשלה פוגעת בהפרדת הרשויות, באיזונים ובבלמים, בשוויון בפני החוק ובהגנה על זכויות האדם.

לקראת סיום כהונתן של הכנסת והממשלה, אנו מביאים סיכומים תמציתיים של ההתדרדרות במצב זכויות האדם בעקבות המדיניות והפעילות של הממשלה והכנסת היוצאות, במספר תחומים שהאגודה לזכויות האזרח עסקה בהם.

פגיעה במערכת המשפט

החברה הערבית

יצירת שתי מערכות שונות של אכיפת חוק – ליהודים ולערבים

הבדואים בנגב

חופש הביטוי והמחאה

נסיגה חסרת תקדים בזכויות אסירים ועצורים ובתנאי הכליאה

הפרת זכויות האדם בשטחים בכבושים

פגיעה במערכת המשפט

פרויקט הדגל של הקואליציה במהלך כהונת הכנסת ה-25 היה קידום הפיכה משטרית, שעיקרה מהלך מתמשך של החלשת מערכת המשפט ושלטון החוק: החל מהסתה ודה־לגיטימציה של בג"ץ, היועצת המשפטית לממשלה ושומרי הסף, דרך התעלמות מפסיקות ומחוות דעת משפטיות ועד קידום חקיקה שנועדה לצמצם את עצמאותם וסמכויותיהם. בין המהלכים המרכזיים נמנים ביטול עילת הסבירות, שנפסל בבג"ץ, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים באופן שמגביר את השליטה הפוליטית במינויים, שינוי דרך מינוי נציב תלונות הציבור על שופטים, פוליטיזציה של מח"ש והחלשת מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה. למסמך המלא

החברה הערבית

המיעוט הערבי היה הראשון להיפגע מהתפיסות הגזעניות ומהאידיאולוגיה של עליונות יהודית ששלטו בכנסת ה-25 ובממשלה ה-37. מיום הקמתה אימצה הממשלה מדיניות של אפליה ודיכוי כלפי החברה הערבית, שגם כך סובלת מאפליה ומהזנחה רבת שנים, מדיניות שקיבלה ביטוי עוד במסמך קווי היסוד לכינון הממשלה ובשלל הצעות חוק שקידמו חבריה לאחר מכן. מדיניות זו הלכה והעמיקה אחרי פרוץ המלחמה בשבעה באוקטובר, כשבמקביל ההסתה והרדיפה כלפי החברה הערבית הלכו והתגברו. למסמך המלא

יצירת שתי מערכות שונות של אכיפת חוק – ליהודים ולערבים

במהלך כהונת הכנסת ה-25 והממשלה ה-37 הלכה והתגבשה בישראל מערכת אכיפת חוק נפרדת לאוכלוסייה הערבית. הדבר לא נעשה באופן פורמלי, אבל בפועל קודמו מדיניות וחקיקה שיצרו הבחנה מעשית בין ערבים לבין יהודים בישראל בכל הנוגע לאכיפת החוק, תוך שנוצרה אכיפה מפלה, פוגענית ובררנית נגד ערבים. הדבר נעשה בכסות טענות לאכיפת עבירות טרור או פשיעה חמורה, שהממשלה והכנסת ייחסו לערבים בלבד, ותוך מעורבות עמוקה של השר לביטחון לאומי במדיניות המשטרה והאכיפה. למסמך המלא

הבדואים בנגב

במהלך כהונת הכנסת ה-25 והממשלה ה-37 נמשכה ואף החריפה המדיניות הפוגענית והמפלה כלפי האוכלוסייה הבדואית בנגב, ובמיוחד בכל הנוגע לקרקע, לתכנון ולהתיישבות. שורה של החלטות ממשלה, צעדי מדיניות ופעולות בשטח העמיקו את הפגיעה בזכויותיהם של האזרחים הבדואים ואת הדרתם מהמרחב. לצד זאת גבר השיח המציג את הבדואים כ"איום", כבעיה ביטחונית וכמי ש"משתלטים" על קרקעות המדינה – שיח שקרי המעניק לגיטימציה להחמרת אמצעי האכיפה, להריסות ולדחיקת קהילות ממקומות מושבן. למסמך המלא

חופש הביטוי והמחאה

חופש הביטוי והמחאה הוא אחד היסודות החיוניים לקיומה של דמוקרטיה, והרס הדמוקרטיה עובר תמיד דרך צמצום חופש הביטוי של כל מי שעלול למתוח ביקורת על השלטון: התקשורת, אמנים ומוסדות תרבות, פעילות ופעילים חברתיים, מפגינות ומפגינים וארגוני זכויות אדם. בתקופת כהונתן של הכנסת ה-25 והממשלה ה-37 הגיעו לשיא דיכוי חופש הביטוי והניסיונות להשתיק את מבקרי השלטון. גם אם לא כל היוזמות לצמצום חופש הביטוי מתממשות בסופו של דבר, עצם ההצהרה על הכוונות לקדם אותן, וההסתה נגד מבקרי השלטון, יוצרות "אפקט מצנן" של הרתעה וצנזורה עצמית, ועושות דה-לגיטימציה לכל הגורמים המבקרים את השלטון. למסמך המלא

נסיגה חסרת תקדים בזכויות אסירים ועצורים ובתנאי הכליאה

לאורך ארבע שנות כהונתן של הכנסת ה-25 והממשלה ה-37 עברו זכויות האסירים והעצורים במתקני שב"ס שחיקה דרמטית וחסרת תקדים. המצב במתקני הכליאה הוא לא פחות ממחריד. אסירים ועצורים חשופים לתנאי כליאה קשים ולאלימות, וצורכיהם וזכויותיהם הבסיסיים ביותר נשללים. הדבר נכון במיוחד לכלואים הביטחוניים, אבל גם הכלואים הפליליים חשופים לחלק ניכר מהפגיעות הקשות הללו. הפגיעה בכלואים היא חלק מוצהר ממדיניותו של השר בן גביר, ונושא שהוא עסק בו עוד קודם במשך שנים. אחרי שבעה באוקטובר נראה שחלק גדול מהגורמים בממשלה ובכנסת, בשב"ס, בקרב הציבור הרחב, ואף בגופים שאמונים על אכיפת החוק במשרד המשפטים ובמערכת המשפט, התיישרו עם הקו של השר, ונתנו רוח גבית להשתת תנאי כליאה המגיעים לכדי יחס אכזרי, בלתי אנושי ומשפיל (או לפחות לא פעלו למנעה). למסמך המלא

הפרת זכויות האדם בשטחים בכבושים

במהלך כהונתן של הכנסת והממשלה היוצאות חלה הידרדרות חריפה וחסרת תקדים במצב זכויות האדם בשטחים הכבושים, שהעמיקה עוד יותר מאז שבעה באוקטובר. הלחימה בעזה גרמה להרג נרחב של אזרחים, להרס מסיבי של בתים ותשתיות, לעקירה המונית ולמשבר הומניטרי חמור, לצד הגבלות קשות על כניסת מזון, ציוד רפואי וסיוע, פגיעה במערכת הבריאות והחמרה קיצונית בתנאי הכליאה של פלסטינים. בגדה המערבית האיצה הממשלה מהלכים שמטרתם לבסס שליטה ישראלית קבועה וליצור מציאות של סיפוח, באמצעות הרחבת מנגנוני השליטה האזרחיים והבירוקרטיים, הגבלות תנועה נרחבות ונישול פלסטינים מאדמותיהם ומבתיהם; זאת לצד עלייה חסרת תקדים באלימות מתנחלים, גירוש קהילות והעמקת המשבר הכלכלי בגדה. בירושלים המזרחית התרחבו מהלכים להשתלטות על קרקעות ובתים, עקירת קהילות, הריסות בתים ואפליה מתמשכת בתכנון, בתשתיות ובשירותים. מכלול המדיניות הזו משקף מעבר מהעמקת הכיבוש הקיים להאצה של תהליכי סיפוח, גירוש ודחיקה של האוכלוסייה הפלסטינית, תוך שחיקה חמורה של ההגנות שמעניקים דיני זכויות האדם והדין הבינלאומי לאוכלוסייה המצויה תחת כיבוש. להרחבה:

דוח מצב הכיבוש, יוני 2026

דוח מצב הכיבוש, נובמבר 2025

דוח מצב הכיבוש, יוני 2024