9 ביוליזמן קריאה 2 דקות

לבטל את חוק האזרחות החדש

האגודה לזכויות האזרח, המוקד להגנת הפרט ורופאים לזכויות אדם עתרו לבג"ץ ב-25.4.2022 בשם שורה של נפגעי חוק האזרחות בדרישה לבטל את החוק. הארגונים טענו כי החוק, שלא מאפשר לפלסטינים להסדיר את מעמדם בישראל, מתייג את כל הפלסטינים כסיכון בטחוני, ללא בחינה אינדיבידואלית, וכי תכליתו גזענית.

החוק פוגע בשורה ארוכה של זכויות יסוד של מי שהותר להם לשהות בישראל, והפכו ברבות השנים תושביה הלכה למעשה. הוא מונע מהם זכויות סוציאליות וביטוח בריאות ממלכתי, נגישות לשירותי רווחה, דיור וסיוע משפטי, מגביל את אפשרויות התעסוקה והפרנסה שלהם, ועוד ועוד. בעתירה נטען גם שהחוק מכונן אפליה פסולה בין אזרחיה ותושביה הערבים של המדינה לבין אלה היהודים לעניין זכותם לחיי משפחה בישראל, מפריד בין בני זוג ובין הורים לבין ילדיהם וחותר תחת ערכיה של מדינה דמוקרטית.

בעתירה סקרו הארגונים את השינויים הדרמטיים שחלו בשני העשורים מאז נחקק חוק האזרחות לראשונה בשנת 2003 כהוראת שעה (חוק זמני). במשך שנים הקפידה המדינה להאריך את הוראת השעה בטיעונים ביטחוניים, אך במהלך הדיונים בכנסת על חקיקת החוק בחודש מרץ האחרון ועם השלמת הליך החקיקה, הודו היוזמים ואף גורמים משפטיים בממשלה כי מדובר בחקיקה שמטרתה דמוגרפית, וכי גופי הביטחון אינם מסוגלים להצדיק את תכליתו הביטחונית.

בעקבות העתירה ועתירות אחרות שהוגשו בעניין הודיעה המדינה לבג"ץ ב-27.7.2023 על הסדרים חדשים שנקבעו. לפי ההודעה, נשים מעל גיל 40, שהן בנות זוג של אזרחים או תושבי ישראל, או נשואות לתושבי ירושלים, ומחזיקות מעל 10 שנים בהיתר, יוכלו לקבל תושבות ארעית. המשמעות היא החלפת ההיתר לשהות בישראל, שאינה מקנה זכויות סוציאליות, בתושבות שמתחדשת מעת לעת עם תעודה ישראלית, ביטוח בריאות ממלכתי, ביטוח לאומי, גישה לשירותים סוציאליים, אפשרות לנהוג ועוד. עוד נקבע כי מי שרשומים במרשם הפלסטיני בגדה או בעזה, אבל לא חיו שם, יוכלו גם הם לבקש לקבל מעמד.

בתגובה שהגשנו ב-21.9.2023 טענו כי ההסדר החדש אינו נותן מענה לרובן הגדול של המשפחות והיחידים שבשמם עתרנו ולכל מי שנמצאים במצבים דומים, ורק מוכיח עד כמה ההסדרים הם שרירותיים. ביקשנו מבית המשפט להוציא צו על תנאי ולקבוע דיון בעתירה.

ב-9.7.2024 התקיים דיון בעתירות, ואחריו הוציא בג"ץ צו על תנאי המורה למדינה להסביר מדוע לא יבוטל חוק האזרחות.

בג"ץ 2741/22 אבו טאלב נ' הכנסת

עו"ד: עודד פלר ורעות שאער (האגודה לזכויות האזרח), דניאל שנהר (המוקד להגנת הפרט), עדי לוסטיגמן (רופאים לזכויות אדם)

העתירה

תגובה מקדמית מטעם הממשלה, נובמבר 2022

תגובה מקדמית מטעם הכנסת, נובמבר 2022

תגובה מטעם העותרים, נובמבר 2022

דיון, 1.12.2022 (וידאו - שודר בשידור חי באתר בתי המשפט)

החלטה, 4.12.2022

הודעת עדכון מטעם המדינה, 27.7.2023

תגובה מטעם העותרים, ספטמבר 2023

החלטה (צו על תנאי), 9.7.2024