לבטל את חוק האזרחות החדש

taldahan0
31 ביולי
זמן קריאה 3 דקות

עודכן: 19 באוג׳

האגודה לזכויות האזרח, המוקד להגנת הפרט ורופאים לזכויות אדם עתרו לבג"ץ ב-25.4.2022 בשם שורה של נפגעי חוק האזרחות בדרישה לבטל את החוק. הארגונים טענו כי החוק, שלא מאפשר לפלסטינים להסדיר את מעמדם בישראל, מתייג את כל הפלסטינים כסיכון בטחוני, ללא בחינה אינדיבידואלית, וכי תכליתו גזענית.

החוק פוגע בשורה ארוכה של זכויות יסוד של מי שהותר להם לשהות בישראל, והפכו ברבות השנים תושביה הלכה למעשה. הוא מונע מהם זכויות סוציאליות וביטוח בריאות ממלכתי, נגישות לשירותי רווחה, דיור וסיוע משפטי, מגביל את אפשרויות התעסוקה והפרנסה שלהם, ועוד ועוד. בעתירה נטען גם שהחוק מכונן אפליה פסולה בין אזרחיה ותושביה הערבים של המדינה לבין אלה היהודים לעניין זכותם לחיי משפחה בישראל, מפריד בין בני זוג ובין הורים לבין ילדיהם וחותר תחת ערכיה של מדינה דמוקרטית.

בעתירה סקרו הארגונים את השינויים הדרמטיים שחלו בשני העשורים מאז נחקק חוק האזרחות לראשונה בשנת 2003 כהוראת שעה (חוק זמני). במשך שנים הקפידה המדינה להאריך את הוראת השעה בטיעונים ביטחוניים, אך במהלך הדיונים בכנסת על חקיקת החוק בחודש מרץ האחרון ועם השלמת הליך החקיקה, הודו היוזמים ואף גורמים משפטיים בממשלה כי מדובר בחקיקה שמטרתה דמוגרפית, וכי גופי הביטחון אינם מסוגלים להצדיק את תכליתו הביטחונית.

בעקבות העתירה ועתירות אחרות שהוגשו בעניין הודיעה המדינה לבג"ץ ב-27.7.2023 על הסדרים חדשים שנקבעו. לפי ההודעה, נשים מעל גיל 40, שהן בנות זוג של אזרחים או תושבי ישראל, או נשואות לתושבי ירושלים, ומחזיקות מעל 10 שנים בהיתר, יוכלו לקבל תושבות ארעית. המשמעות היא החלפת ההיתר לשהות בישראל, שאינה מקנה זכויות סוציאליות, בתושבות שמתחדשת מעת לעת עם תעודה ישראלית, ביטוח בריאות ממלכתי, ביטוח לאומי, גישה לשירותים סוציאליים, אפשרות לנהוג ועוד. עוד נקבע כי מי שרשומים במרשם הפלסטיני בגדה או בעזה, אבל לא חיו שם, יוכלו גם הם לבקש לקבל מעמד.

בתגובה שהגשנו ב-21.9.2023 טענו כי ההסדר החדש אינו נותן מענה לרובן הגדול של המשפחות והיחידים שבשמם עתרנו ולכל מי שנמצאים במצבים דומים, ורק מוכיח עד כמה ההסדרים הם שרירותיים. ביקשנו מבית המשפט להוציא צו על תנאי ולקבוע דיון בעתירה.

ב-9.7.2024 התקיים דיון בעתירות, ואחריו הוציא בג"ץ צו על תנאי המורה למדינה להסביר מדוע לא יבוטל חוק האזרחות.

בעוד הליך המשפטי מתנהל, עבר בכנסת ב-9.7.2025 תיקון לחוק (סעיף 11א). התיקון אישר אי מתן מעמד, או שלילת מעמד, באופן גורף, ללא בדיקה פרטנית, מבני זוג, הורים וילדים פלסטינים שקרוב משפחתם – במעגלים רחבים, וגם אם אינם בקשר איתו – מעורב בעניינים ביטחוניים. התיקון לחוק אימץ הגדרה רחבה מאוד ל"פעיל טרור", שכוללת גם עבירות זניחות, והוא יחול גם על מבקשי מקלט פלסטינים, קורבנות אלימות ועבירה ומקרים הומניטריים אחרים. התיקון לחוק קבע גם שפלסטיני ששהה בישראל שלא כדין ולו לרגע אחד, יהיו הטעמים לכך אשר יהיו ויהיו נסיבות חייו וחיי משפחתו אשר יהיו, לא יוכל לרכוש מעמד בישראל מכל סיבה שהיא, למשך עשר שנים.

למחרת הגשנו בקשה דחופה לצו ביניים, בבקשה להקפיא את התיקון לחוק עד להכרעה בעתירה בעניין החוק כולו. טענו כי לתיקון יש השפעה דרמטית על זכויות האדם של אנשים שאין כל טענה קונקרטית נגדם שהם מעורבים בדבר מה, שיענשו מעתה על לא עוול בכפם בכך שלא יקבלו מעמד בישראל או יגורשו ממנה – ואיתם יענשו גם בני זוגם וילדיהם שהם אזרחי ישראל ותושביה. טענו שכלל בסיסי הוא שאדם נושא באחריות למעשיו שלו, ולא נענש על מעשים שעשו אחרים, וכי התיקון רומס את העיקרון הזה ברגל גסה, ומאפשר ענישה קולקטיבית של ציבור גדול של אנשים שלא חטאו בדבר.

ב-31.7.2025 דחה בג"ץ את הבקשה לצו ביניים, והחליט כי הטענות נגד התיקון לחוק לא יידונו במסגרת העתירה נגד החוק עצמו. לפיכך הוגשה עתירה נפרדת בעניין ב-19.8.2025.

בג"ץ 2741/22 אבו טאלב נ' הכנסת

עו"ד: עודד פלר ורעות שאער (האגודה לזכויות האזרח), דניאל שנהר (המוקד להגנת הפרט), עדי לוסטיגמן (רופאים לזכויות אדם)

העתירה

תגובה מקדמית מטעם הממשלה, נובמבר 2022

תגובה מקדמית מטעם הכנסת, נובמבר 2022

תגובה מטעם העותרים, נובמבר 2022

דיון, 1.12.2022 (וידאו - שודר בשידור חי באתר בתי המשפט)

החלטה, 4.12.2022

הודעת עדכון מטעם המדינה, 27.7.2023

תגובה מטעם העותרים, ספטמבר 2023

החלטה (צו על תנאי), 9.7.2024

כתב תשובה מטעם הממשלה, אפריל 2025