תיקון מדיניות הכליאה כלפי פלסטינים - דרישות דחופות לממשלה ולכנסת הבאות

בשנים האחרונות התקבלו חוקים, הוראות שעה והחלטות מדיניות שהחריפו את הפגיעה בזכויות הכלואים הפלסטינים, צמצמו את הפיקוח החיצוני על כליאתם והעמיקו את ניתוקם מן העולם. מספר הכלואים הפלסטינים הגיע לרמות שיא: נכון לספטמבר 2026 מוחזקים בישראל כ־9,300 כלואים המסווגים ״ביטחוניים״, ובהם כ־350 קטינים. רובם לא הורשעו בדין, ויותר מ־4,500 מוחזקים ללא משפט פלילי רגיל – במעצר מינהלי או מכוח חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים. מאז אוקטובר 2023 מתו במשמורת ישראלית קרוב ל־100 עצורים ואסירים פלסטינים. רק במקרים מעטים נערכה חקירה עצמאית ואפקטיבית של מקרי המוות, והמשפחות לא קיבלו מידע מלא על נסיבות מות יקיריהן. במקביל הצטברו עדויות קשות על אלימות, עינויים ויחס או תנאי כליאה בלתי אנושיים, לרבות מחסור במזון, בטיפול רפואי ובתנאי תברואה בסיסיים. הגבלת הכניסה של הצלב האדום, עורכי דין ומבקרים רשמיים מקשה לתעד פגיעות בזמן אמת ולהגן על שלומם של הכלואים.
באוקטובר 2026 פרסמנו, יחד עם ארגוני זכויות אדם נוספים, רשימת דרישות לממשלה ולכנסת הבאות בנושא מדיניות הכליאה כלפי פלסטינים. על המסמך חתומים: האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם, הוועד נגד עינויים; המוקד להגנת הפרט וגישה. הארגונים דורשים:
1. לבטל את חוק עונש המוות ולמנוע גזרי דין מוות במשפטי נאשמי טבח שבעה באוקטובר.
2. להבטיח תנאי כליאה בסיסיים, לחדש ביקורי משפחות, לחקור אלימות ולסגור את מתקן רקפת ואת מתקני הכליאה הצבאיים.
3. לחדש את ביקורי הצלב האדום, להבטיח מפגשים חסויים עם עורכי דין ולהרחיב את ביקורי הפתע.
4. למנות שר לביטחון לאומי ונציב שב״ס שיגנו על זכויות הכלואים ולבחור את הנציב בהליך מקצועי.
5. לחקור עצמאית כל מוות במשמורת, למסור למשפחה את מלוא המידע ולהעמיד לדין את האחראים לעבירות.
6. לצמצם מעצרים מינהליים, לשחרר כלואים שלא הועמדו לדין ולהגביל במיוחד מעצרים מינהליים של קטינים.
7. לבטל את התיקונים לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, להבטיח ביקורת שיפוטית מהירה וגישה מיידית לעורך דין ולשחרר מי שאין כוונה להעמידו לדין.
8. להבטיח שכלואים ישתתפו בדיוניהם באולם בית המשפט, למעט כשנשקף מהכלוא סיכון ביטחוני ממשי ומוכח.
9. להשיב למשפחות את כל הגופות המוחזקות בידי ישראל ולמסור מידע מלא על נסיבות המוות.
10. לפרסם בקביעות דוחות כליאה וביקורת, להשיב במועד לשאילתות ולבקשות חופש מידע ולדווח על קידום חוק הטריבונלים ויישומו.
במסמך נכתב כי יישום צעדים אלה יקרב את ישראל לסטנדרטים מינימליים של שלטון חוק דמוקרטי, אחריותיות ופיקוח אפקטיבי על מערכת הכליאה, יהווה נקודת פתיחה מעשית להגנה על זכויות האדם גם בשעת חירום, וישרת גם אינטרסים ישראליים מובהקים של סיוע לשיקום הלגיטימציה הבינלאומית של ישראל והפחתת הסיכון להעמדה של ישראלים לדין בינלאומי.



