top of page

יום האישה בצל רובי סער ואקדחים

אקדח על מיטה
איור: מיה פרי

בשנים האחרונות, אבל ביתר שאת מאז 7.10, פועלת הממשלה בכלל והשר לביטחון לאומי בן גביר בפרט להרחבת תפוצת הנשק בישראל באופן נרחב וקיצוני. בתוך חודשים ספורים עברנו ממדיניות תפוצה ורישוי נשק המאפשרת נשיאת נשק פרטי רק למי שיש לו צורך פרטני ממשי בכך, ורק למי שמיומן בשימוש בנשק וחיוני לסיוע בשמירה על הביטחון הציבורי, למדיניות פרועה של חימוש נרחב של מאות אלפי אזרחים, רבים מהם חסרי כשירות ומיומנות מספקים (או בכלל).

למציאות החדשה הזאת יש השלכות נרחבות וארוכות טווח על החברה הישראלית כולה, אבל בפרט על נשים, שהן הראשונות להיפגע בזמנים של אי יציבות כלכלית וחברתית, ובמיוחד בתקופות של מלחמות, אלימות ופשיעה. שורה של הבניות חברתיות - ובהן מקומן החברתי והכלכלי, התלות באחרים והצורך לגונן על ילדיהן - הופכת נשים וצעירות לאוכלוסייה מוחלשת, במיוחד בתקופות כאלו.

החימוש הנרחב של החברה האזרחית שם את הנשים במקום פגיע באופן יוצא דופן. קיומו של נשק חם "על שולחן המטבח" מאפשר פגיעה קלה, זמינה וקטלנית. עצם הימצאותו של נשק בבית או בידי בן זוג או בן משפחה הוא פוגעני, ומהווה איום תמידי מרתיע ומשתק לנשים ולילדיהם. אבל האיום על הנשים חורג מעבר לתא המשפחתי. נשק במרחב הציבורי מאפשר גם לאחרים לאיים על נשים, בין השאר בכפיית יחסי מין או בפשיעה אחרת, ומגביר את הסיכון שלהן להיות קורבנות של האלימות הכללית ההולכת וגואה בחברה הישראלית, שעכשיו תתוגבר גם באקדחים וברובי סער.

מציאות החימוש בישראל מהווה איום כפול ומכופל עובר הנשים הערביות. המתח הקיצוני השורר בין החברה היהודית לערבית בישראל (שהממשלה, ובראשה בן גביר, טורחים ללבות על בסיס יומי) מביא ליד קלה מאד על ההדק כלפי ערבים במקרה של חשד כלשהו, מבוסס או לא. תפוצת נשק נרחבת מגבירה את הפשיעה בחברה הערבית, שמסכנת את הנשים ואת ילדיהן וגורמת לנשים ערביות להסתגר ולהימנע מסכנות פיזיות של אלימות ופגיעה - עובדה שיש לה השלכות קשות על הנשים בכל תחומי החיים.

ערב יום האישה 2024 נזכור שכאשר השר לביטחון לאומי מחלק נשקים בהפקרות מוחלטת הוא למעשה גם פוגע בנשים ובזכותן לחיים, ומסיג שנות אור את המאבק לשוויון. הדרך להגברת הביטחון שלנו האזרחים, ושל נשים בפרט, אינה חלוקת נשק המונית ונטולת רסן ופיקוח, אלא חיזוק של גורמי הביטחון שאמונים ומוכשרים להתמודד עם האיומים שבפנינו.


עו"ד דבי גילד-חיו

Comments


bottom of page