להציב מיגוניות ביישובים הערביים, שכמעט ואין בהם מיגון

נצרת Alexirina27000 | Dreamstime.com ©

בשל המלחמה עם איראן החליטו משרד הביטחון ופיקוד העורף להציב מיגוניות במימון המדינה באזור גוש דן, ובפרט במקומות שבהם יש מחסור במקלטים ציבוריים והבניינים ללא ממ"דים תקניים. בתקשורת פורסם כי ישנה כוונה להרחיב את פריסת המיגוניות בהמשך גם לאזורי השפלה והקריות. בעקבות הפרסומים פנינו למפקד פיקוד העורף, לשר הביטחון ולשר הפנים, בדרישה להרחיב את פריסת המיגוניות גם ליישובים הערביים.

בפנייה ציינה עו"ד עביר ג'ובראן כי הצעד המתוכנן הוא ראוי, נחוץ ומציל חיים, ומשקף הבנה של חובות המדינה כלפי אזרחיה. עם זאת, המצב ביישובים הערביים חמור בהרבה: בכפרים ובערים רבות אין כלל מקלטים ציבוריים, ולא נפרסו בהם מיגוניות – לא זמניות ולא קבועות. תושבים הגרים בבתים ללא היתר אינם מורשים לבנות ממ"דים, גם אם הם מוכנים לממנם בעצמם. במכתב הובאו נתונים מדוח מבקר המדינה משנת 2018 ומדוח של מרכז המחקר והמידע בכנסת בסוף 2023, הממחישים את הפער:

• כמעט מחצית מאזרחי ישראל הערבים – כ-550 אלף נפש – מתגוררים בבתים ללא מרחב מוגן תקני, לעומת כ־26% מהציבור הכללי.

• מתוך 71 רשויות מקומיות ערביות שנבדקו בדוח המבקר, רק ב-11 מהן נמצאו מקלטים ציבוריים.

• כ-130 אלף תלמידים – כשליש מכלל התלמידים בחברה הערבית – לומדים במוסדות חינוך שבהם אין מיגון כלל, או שהמיגון הקיים אינו מספק את צורכי כלל הלומדים.

• בכ־29% מבתי הספר הערביים בחינוך הממלכתי-ערבי אין כלל מיגון, או שקיים בהם מיגון חלקי בלבד. זאת, לעומת 13% מבתי הספר הממלכתיים ו־12% מבתי הספר הממלכתיים-דתיים בחינוך היהודי.

• למעלה מ-150,000 אזרחים החיים בכפרים הבדואים הלא מוכרים בנגב מתגוררים בפחונים ובמבנים זמניים. אין להם כל אפשרות להתגונן ולא רשות מקומית שתדאג לעניין המיגון ולהצבת מיגוניות, והם מתגוננים מתחת לגשרים ובתוך בורות שחפרו באדמה.

עו"ד ג'ובראן ציינה כי היעדר מיגון ביישובים הערביים הוא תוצר של מדיניות תכנון מפלה ושל הזנחה רבת שנים, שלא אפשרו תכנון יזום ובניית תשתיות מיגון. היא טענה שבהיעדר תכנון, תקצוב וגיבוי ממשלתי, הטלת האחריות על הרשויות המקומיות היא בלתי סבירה ובלתי שוויונית, וחובת הפעולה וההתערבות הישירה מוטלת על המדינה, ובפרט על משרד הביטחון, משרד הפנים ופיקוד העורף.

"בעוד המדינה מקצה משאבים משמעותיים למיגון יישובים יהודיים – כולל התנחלויות ומאחזים לא חוקיים בגדה המערבית – היא נמנעת מלפעול באותו אופן ביישובים הערביים, ובכך מותירה מאות אלפים ללא פתרון מגן", נכתב בפנייה. "מצב זה אינו רק בלתי מוסרי אלא גם בלתי חוקתי ומפר ברגל גסה את הזכות לשוויון, ואת חובותיה של המדינה להגן על הזכות לחיים, להגנה ולביטחון".

עוד בתחילת המלחמה פנינו בשם הוועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות בישראל לשרי הביטחון, הפנים, הבינוי והשיכון ולמפקד פיקוד העורף, בדרישה דחופה לקדם פתרונות מיגון הולמים עבור היישובים הערבים בצפון ולהקצות את התקציב הראוי לשם כך. גם בפנייה זו טענו עורכות הדין רגדה עואד וגדיר ניקולא כי אי קידום מענה הולם ליישובים הערביים היא מעשה פסול הפוגע בזכויות יסוד של האזרחים הערבים, ובכללן הזכות לחיים, להגנה ולשוויון. עורכות הדין ציינו כי המציאות השונה ביישובים הערביים בהיבטים של תכנון ובנייה, שבחלקה הגדול היא תוצר של הפליה היסטורית בתחומי התכנון והקצאת המשאבים, מחייבת קידום פתרונות שונים וחלופיים שיספקו לתושבות ולתושבים מענה הולם.

פניית האגודה לזכויות האזרח, 19.6.2025

פניית האגודה, 22.10.2023

גם היום נדרוש ונזכיר: 🛑 די להרג ולהרעבה בעזה 🛑 די להפקרת החטופים 🛑 לסיים את המלחמה. עכשיו.