top of page

תיקונים מרכזיים הנדרשים בחוק האקלים

אילוסטרציה
© Rumata7 | Dreamstime.com

ב-3.4.2024 עברה בקריאה ראשונה בכנסת הצעת חוק האקלים התשפ"ד-2024. מטרתה של ההצעה היא יצירת מסגרת חוקית מחייבת לצמצום פליטות גזי חממה והיערכות למשבר האקלים, בדומה לנעשה במדינות רבות בעולם. אולם בעקבות לחצים של משרדי ממשלה, בראשם משרדי האוצר והאנרגיה, סעיפים קריטיים רבים הוסרו מהצעת החוק והפכו אותה להצעת חוק חלשה מדי.


"מטה חוק האקלים האזרחי", שבו חברים אירגוני סביבה וחברה ישראליים, ובהם האגודה לזכויות האזרח, גיבשו שורה של תיקונים מרכזיים שיש להכניס בחוק על מנת להעביר חקיקה משמעותית, שתבטיח את הביטחון, הבריאות והרווחה הבסיסית של תושבי המדינה לאור השלכות משבר האקלים.

השינויים הנדרשים החשובים ביותר הם:

  • העלאת יעדי הפחתת הפליטות בהתאם לנעשה במדינות מפותחות - הפחתת פליטות של 50% עד 2030 וכן קביעת יעדי ביניים.

  • תקצוב התכנית הלאומית להפחתת פליטות וחיוב משרדי הממשלה להכינה בלוח זמנים ברור.

  • תקצוב התכנית הלאומית להיערכות לשינויי האקלים וחיוב משרדי הממשלה להכינה ללא אפשרות פטור.

  • קביעת החובה לביצוע הערכת סיכון אקלימית בחוק (ולא דחייתה להחלטת ממשלה עתידית).

  • מניעת הסרבול שיוצרים אוסף הגופים אשר החוק מקים - רצוי לבטל את מועצת האקלים ואת מכון האקלים ולהותיר את עבודת משרדי הממשלה בליווי ועדת מומחים. ככל שתוקם גם מועצת האקלים יש לפשט את עבודתה, לייעל את המנגנון ולוודא שאין בה גורמים שמעוניינים לסכל את מטרת חוק האקלים.

  • הכנסת שיקולים של צדק אקלימי בעת קביעת התכניות הנ"ל.




Comments


Commenting has been turned off.
bottom of page