לבטל את המבנה המשטרי החדש בגדה, שמהווה סיפוח

ב-26.9.2024 הגשנו יחד עם "יש דין" עתירה לבג"ץ בדרישה לבטל את התיקון לצו בדבר הקמת מינהל אזרחי (תיקון מס' 33) (יהודה והשומרון) (מס' 2195), תשפ"ד-2024, וכן את כתב המינוי והאצלת סמכויות לסגן ראש המינהל האזרחי לעניינים אזרחיים (מיום 29.5.2024). הצו וכתב המינוי מעבירים את כלל סמכויות השליטה האזרחית בגדה המערבית לידיהם של השר הנוסף במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ', ושל מינהלת ההתיישבות שהוקמה בתוך המשרד.

בעתירה נטען כי עם העברת הסמכויות, המבנה המשטרי החדש שנוצר עם החתימה על הצו והעברת הסמכויות עונה להגדרה של סיפוח אסור על פי הדין הבינלאומי, גם בהיעדר הכרזה רשמית על ריבונות. תוצאת המהלך היא פגיעה חמורה בזכויותיהם של התושבים הפלסטינים, שהם האזרחים המוגנים של השטח, והעצמת עליונותם של המתנחלים, עד כדי העמקת משטר האפרטהייד בגדה המערבית. בעתירה נטען גם שלאלוף הפיקוד ולראש המינהל האזרחי אין סמכות להוציא צווים שעומדים בסתירה לדין ממנו הם יונקים את סמכותם – הדין הבינלאומי – ולכן הם חרגו מסמכותם כאשר חתמו על הצו ועל כתב המינוי.

עוד נטען בעתירה שהצו וכתב המינוי והאצילה אינם חוקיים גם מתוקף עקרונות המשפט המינהלי הישראלי, שמחייב כל רשות ישראלית. ראשית, אצילת כלל הסמכויות של ראש המינהל האזרחי לגורם שאמנם מכונה "סגן", אך למעשה אינו כפוף לו, ובמיוחד כשאצילה זו מבוצרת באמצעות נוהל שאוסר על ראש המינהל להשיב לעצמו בחזרה את הסמכויות הללו - אינה אצילה אלא מסווה להעברה של סמכויות מרשות אחת לאחרת. בכך מופר האיסור על בעל סמכות להתפרק מסמכויותיו באמצעות אצילת סמכויותיו לאחר. שנית, מינויו של הסגן האזרחי הוא מינוי פוליטי-תשתיתי בלב ליבו של גוף צבאי, ועם העברת כלל הסמכויות אליו, נוצרת פוליטיזציה של כל החלטה וכל פעולה של המינהל האזרחי, במסגרת אשר אמורה להיות חיצונית ונפרדת מהמערכת הפוליטית. למרות שלמראית עין הסמכויות נותרו בתוך משרד הביטחון, בפועל, נוצרה מערכת שלטונית נפרדת לגמרי, שאינה כפופה ואינה משתלבת בהיררכיה של מערכת הביטחון.

ב-29.1.2026 דחה בג"ץ את העתירה. אמנם, בית המשפט מצא "קושי לא מבוטל" ביצירת מערך אזרחי שכפוף, מקצועית ופיקודית, לשר בממשלה ולא למפקד הצבאי, דבר ש"אינו עולה בקנה אחד עם התפיסה המקובלת לפיה הריבון בשטחי האיזור הינו המפקד הצבאי" (כלומר, מפר את הוראות המשפט ההומניטרי); כמו כן, האצלת הסמכויות באמצעות מנגנון שאינו מאפשר בפועל לבטלה מנוגדת לכללי המשפט המנהלי. יחד עם זאת, בהמלצת בית המשפט ביצעה המדינה מספר תיקונים בנהלים, ומחקה את הסעיפים שמנעו מהגורם האוצל להחזיר לידיו את הסמכויות. השופטת וילנר והשופט כשר קבעו בדעת הרוב כי תיקונים אלה מכשירים את המהלך בהיבט של המשפט הישראלי, וגם שומטים את הקרקע תחת טענת העותרים בדבר שינוי הסטטוס המשפטי של השטח הכבוש ו"סיפוח למעשה".

השופט גרוסקופף, בדעת יחיד, הביע חשש כבד שבשטח כבר מוטמעת היטב התפיסה שלפיה המערך האזרחי נפרד ואוטונומי מהמפקד הצבאי, כך שכל תיקון פורמלי כבר לא יועיל לשנותה. יחד עם זאת, בחינת מצב הדברים הנוכחי והצעדים הנוספים שנדרשים על מנת לתקנו חורגת מגדר העתירות ו"חזקה על המשיבים" שידעו כיצד לפעול על מנת שהתיקונים שנעשו יתבטאו גם באופן שבו מתנהלים הלכה למעשה.

בג"ץ 69755-9-24 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ. שר הביטחון

עו"ד: מיכאל ספרד (יש דין), רוני פלי (האגודה לזכויות האזרח)

העתירה, 26.9.2024

פסק הדין, 29.1.2026