הצעת החוק לרפורמה במח"ש: פגיעה בעצמאותה של מערכת אכיפת החוק

צילום: יוסי זמיר, שתיל-סטוק

בימים אלה נדונה בוועדה משותפת לוועדה לביטחון לאומי ולוועדת החוקה הצעת חוק לרפורמה במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש). הצעת החוק המקורית הונחה על ידי ח"כ משה סעדה, וביקשה להוציא את מח"ש מהפרקליטות ולהכפיפה לשר המשפטים שגם ימנה את מנהלה, ולתת למח"ש סמכות גם ביחס לחקירת פרקליטים מפרקליטות המדינה.

במהלך הדיונים בוועדה בהכנה לקריאה ראשונה חלו שינויים בנוסח, ביוזמתו של יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן. הנוסח כולל שורה של תיקונים, לרבות שתי סוגיות שלדעתנו מעוררות קשיים חוקתיים משמעותיים:

• בנוסח החדש מוצע גם כן שמח"ש תוצא מהפרקליטות ותוכפף ישירות לשר המשפטים. כן מוצע שמנהל מח"ש ימונה בידי ועדה שתורכב מחמישה חברים, ששלושה מהם ממונים בזיקה ישירה לשר המשפטים (מנכ"ל משרד המשפטים ושני עורכי דין הממונים על ידי שר המשפטים והמנכ"ל). משמעות הדבר הינה שבפועל מדובר במינוי פוליטי ולא במינוי של ועדה מקצועית ובלתי תלויה.

• שינוי משמעותי נוסף הוא הכוונה לנתק את כפיפותה המקצועית של מח"ש לייעוץ המשפטי לממשלה. הצעת החוק קובעת כי מח"ש תגיש באופן עצמאי כתבי אישום בתיקים שבטיפולה, ומעניקה למנהל מח"ש את הסמכויות הנחוצות לשם כך. ההצעה אמנם קובעת שהוא יפעיל את סמכויותיו אלה "בשים לב להנחיות היועמ"ש לממשלה ופרקליט המדינה", אך לא קובעת את כפיפותו אליהם כעניין שבחובה.

האגודה לזכויות האזרח התנגדה להצעת החוק בשלבי החקיקה השונים. בפניותינו טענו עורכות הדין דבי גילד-חיו וניצן אילני כי על אף שיש צורך ברפורמות שונות במח"ש ובהגברת אמון הציבור בה, מהנוסח המוצע נראה כי כל מטרתה של ההצעה היא להגביר את ההשפעה הפוליטית על מח"ש, ולפגוע בעצמאות ובאי התלות של מערכת אכיפת החוק. עיקרי טענותינו:

• החלטות על פתיחה בחקירה פלילית בכלל, לרבות חקירה נגד שוטר, חייבות להיעשות על ידי גורם עצמאי לחלוטין וחף מכל השפעה פוליטית, וזאת כדי למנוע מצב של שימוש בסמכות החקירה לרדיפה מצד אחד, או לחסינות ופגיעה בשלטון החוק מהצד השני. מכאן שהצעת החוק פוגעת קודם כל בשוטרים החשודים בביצוע עבירות, אשר זכאים שהגוף החוקר אותם יהיה מנותק לחלוטין מהשפעה פוליטית ויפעל אך ורק לפי הדין.

• הפוליטיזציה של מח"ש עלולה לגרום לכך שאירועי אלימות של שוטרים כלפי אזרחים, ובפרט כאלה המביעים ביקורת כלפי השלטון, לא ייחקרו כאשר הביקורת אינה מתיישבת עם עמדתו של השר, ולהעביר מסר לשוטרים כי הם חסינים מפני פגיעה במפגינים השייכים לצד מסוים של המפה הפוליטית.

• ניתוק מנהל מח"ש מהכפיפות המקצועית ליועצת המשפטית לממשלה משמעו שהדין הפלילי יופעל באופן שונה לגבי שוטרים, אפילו לגבי אותן עבירות, ויפגע בזכותם לשוויון, לכבוד ולחירות. מציאות שכזאת תגביר גם את חוסר האמון של השוטרים ושל הציבור במערכת אכיפת החוק. הניתוק מהייעוץ המשפטי לממשלה עלול גם לפגוע מקצועית במח"ש ולהשאיר אותה כגוף חריג ומבודד מיתר הגופים שעוסקים באכיפת החוק.

• השתלטות פוליטית על מח"ש מהווה פגיעה בעקרונות היסוד הליבתיים של המשטר הדמוקרטי ואינה חוקתית.

בפניות טענו כי המוצע בהצעת החוק לא ישפר את תפקודה של מח"ש, ועתיד לפגוע במקצועיותה ובאמון הציבור בה. הזכרנו כי ועדה מקצועית שמונתה על ידי שר המשפטים הנוכחי והיועצת המשפטית לממשלה המליצה בספטמבר 2024 להוציא את מח"ש מפרקליטות המדינה ולהפוך אותה לגוף חקירות ותביעות עצמאי שאינו כפוף לפרקליטות ואינו תלוי במשטרה, ולמנות את ראש היחידה באופן שיבטיח את עצמאותו, כך שלא פרקליט המדינה ולא שר המשפטים יוכלו לשלוט במינויו. בעקבות פרסום הדוח התבצעה עבודה במשרד המשפטים בנוגע ליישום המלצות הוועדה, מתוך כוונה לגבש הצעת חוק ממשלתית בנושא. אלא שהצעת החוק של סעדה ורוטמן סותרת את המלצות הוועדה המקצועית, באופן שמעורר את החשש שקידום הצעת החוק מהווה חלק ממהלך נרחב להשגת שליטה פוליטית במערכת המשפט ואכיפת החוק.

פניית האגודה לזכויות האזרח, 9.12.2024

פניית האגודה, 5.2.2026

הפנייה הראשונה נכתבה בסיוע סיון תהל, מנהלת תחום חופש המחאה והביטוי