חופש הביטוי: המשך הרדיפה הפוליטית, ההשתקה ומחיקת הזהות הפלסטינית
- taldahan0
- 29 באפר׳
- זמן קריאה 5 דקות
המשך ההרס של המוסדות הדמוקרטיים
א. חופש הביטוי: המשך הרדיפה הפוליטית, ההשתקה ומחיקת הזהות הפלסטינית
הצעות החוק העומדות על סדר היום במושב הקיץ הנוכחי ממשיכות את המהלך השיטתי והמקיף שכבר נמצא בעיצומו – רדיפה פוליטית של מתנגדי השלטון והשתקת כל ביקורת וכל קול שאינו עולה בקנה אחד עם קולו של השלטון. השינויים המוצעים במושב הנוכחי – מהרחבה של היכולת להאשים בהסתה לטרור, דרך סילוק סטודנטים ומרצים על בסיס עמדותיהם הפוליטיות והגבלת חופש הפעולה של החברה האזרחית, ועד לחסימת כלי תקשורת זרים וענישה על הנפת דגלים – מבקשים להרחיב משמעותית את גבולות ההפללה על ביטויי דעה, ליצור אווירת פחד ולהשתיק התנגדות לשלטון. תחת הכותרת של "המאבק בטרור" ובתוך מסגרת של "חוק וסדר", מושגים יסודיים של דמוקרטיה – כמו חופש הביטוי, חופש ההתאגדות וזכות המחאה – מתפרקים ממשמעותם, ומפנים את מקומם למערכת שבה ההתנגדות לשלטון והמחשבה החופשית הופכות לעבירות.
הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 11) (עבירת הסתה לטרור), התשפ"ד-2024: חוק המאבק בטרור כולל בין היתר איסור אוסר על התבטאויות שיש בהן כדי תמיכה בארגון טרור או במעשה טרור, או הסתה למעשה טרור. נוכח עוצמת הזכות לחופש ביטוי, והיותה תנאי לקיומו של משטר דמוקרטי, כולל החוק סייגים ומבחנים שמטרתם להבטיח את האיזון בין חופש הביטוי לבין ההגנה על ביטחון הציבור. התפיסה שעומדת בבסיס החקיקה היא כי התבטאויות, מקוממות ככל שיהיו, אינן פליליות אלא במקרים קיצוניים – כאשר נסיבות השמעתן יובילו בסבירות ממשית לביצוע מעשה טרור, או כשהן מנרמלות את עצם קיומם של ארגוני טרור בחברה. בכל מצב אחר, קריאות, גם כאלה שמעוררות שאט נפש ממש, הן מותרות.
ההצעה מבקשת לתקן את החוק באופן שיקל על אישום בהסתה, יחליש את המנגנונים שנקבעו בו ושנועדו למנוע הפללת יתר של ביטויים, יצמצם את חופש הביטוי ויגביר את האפקט המצנן על התבטאויות. מוצע שבמקום "אפשרות ממשית" שהביטוי יביא לטרור די יהיה "באפשרות סבירה" (שינוי המבחן ההסתברותי), וכן מוצע לחוקק עבירה חדשה שעניינה איסור על הזדהות עם מבצע של מעשה טרור במקום מה כיום שקבוע בחוק – הזדהות עם ארגון טרור, שנועד למנוע פעילות טרור ממוסדת או הזדהות עם מעשה טרור. בנוסף, מבקשת ההצעה לבטל את החובה המוטלת על המשטרה, לקבל את אישור הפרקליטות טרם חקירת התבטאות המעוררת חשד להסתה למעשה טרור או הזדהות עם ארגון טרור. התיקונים המוצעים ישנו את האיזון העדין שבין ההגנה על ביטחון המדינה לבין השמירה על חופש הביטוי, באופן שיוביל להפללה של ביטויים שאין עילה להגבילם, לאכיפת יתר ולהשתקה של התבטאויות מותרות.
סטטוס: בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוקה | עמדת האגודה לזכויות האזרח
הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 10) (איסור הסתה לטרור ופעילות בלתי חוקית במסגרת פעילות ציבורית מאורגנת של סטודנטים), התשפ"ה-2025 (ח"כ לימור סון הר מלך. השם המקורי – הצעת חוק זכויות הסטודנט (הרחקת סטודנטים תומכי טרור ממוסד לימוד ופירוק תאים תומכי טרור)): הצעת החוק עברה שינויים במהלך הדיונים בוועדת החינוך. הנוסח העדכני מחייב את המוסדות האקדמיים להבטיח פעילות של תאי סטודנטים בקמפוסים, ולאסור על פעילות שיש בה "הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור". עוד נקבע שעבירה על סעיף זה תהווה עבירת משמעת.
הפסול בהצעה הוא כפול: ראשית, בהעברת האחריות לטיפול בעבירות ביטוי, לכאורה, בתחום ההסתה לטרור או תמיכה בו לידי המוסד האקדמי, שאין בידיו הכלים לטפל בעבירות פליליות. עבירות פליליות, לרבות של הסתה לטרור, אמורות להיות מטופלות על ידי רשויות אכיפת החוק, ועבירות ביטוי במיוחד מצריכות בחינה ייחודית של רשויות האכיפה, מכיוון שביטויים נתונים לפרשנות נרחבת. שנית, הצעות חוק מעין אלה מציירות מציאות מדומיינת לפיה מתקיימות במוסדות להשכלה גבוהה פעילות ציבורית לא חוקית, עד כדי תמיכה בטרור, שאינה מטופלת כראוי – דבר שנשלל על ידי גורמי האכיפה. כך, בסופו של דבר חוקים כאלה אינם משמשים למאבק בטרור אלא למשטור השיח הציבורי במוסדות האקדמיים, ובפרט לדיכוי ולמחיקה של קולותיהם וזהותם של סטודנטים פלסטינים.
סטטוס: בהכנה לקריאה שנייה שלישית בוועדת החינוך | עמדת האגודה לזכויות האזרח (נייר העמדה מתייחס לנוסח המקורי של הצעת החוק, ששונה מאז, אך משקף את אופי המהלך נגד חופש הביטוי במערכת ההשכלה הגבוהה, שקיים גם בנוסח העדכני).
הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – פיטורי סגל אקדמי בשל הסתה או תמיכה בטרור והפחתת תקציב), התשפ"ד-2024: הצעת החוק מבקשת לחייב מוסדות אקדמיים לפטר נשות ואנשי סגל ללא פיצויי פיטורים וללא הודעה מוקדמת אם הם מביעים הזדהות עם טרור, וזאת על סמך בחינה של היועץ המשפטי של מוסד הלימוד. מוסד שיפר את הוראות החוק ולא יפטר אנשי סגל בנסיבות אלה – יופחת תקציבו על ידי המועצה להשכלה גבוהה. כמו בהצעת החוק הקודמת, המטרה היא למשטר ולהגביל את השיח ולהפליל ביטויים, ויש בה אפקט מצנן קשה, שעלול לפגוע בחופש הביטוי בכלל ובחופש האקדמי בפרט. גם כאן מועברת החובה לטפל בעבירות ביטוי, לכאורה, לידי מוסדות ההשכלה הגבוהה, שאין להם את הכלים ואת הידע לבחון את ההתבטאויות בהתאם לחוק, במקום להשאירה בידי רשויות האכיפה.
סטטוס: בהכנה לקריאה ראשונה בוועדת החינוך.
הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בבטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון – הוראת קבע), התשפ"ד-2024 (ח"כ אריאל קלנר): זוהי הצעה לתיקון הוראת השעה המכונה "חוק אלג'זירה", שמסמיכה את שר התקשורת להורות על סגירת משרדים של ערוץ תקשורת זר המשדר מישראל ועל חסימת קליטתו בארץ. ההצעה מבקשת להפוך את החוק לקבוע ולהרחיב את סמכויות שר התקשורת כך שיוכל להגביל ערוצי אינטרנט. כן מוצע להגביל את הקליטה בשטחים ולהכפיל את משכי הזמן של ההכרזות על איסור שידורים.
הצעת החוק מרחיבה באופן תקדימי ומסוכן את הסמכויות הנתונות לשר התקשורת לשם פגיעה בחופש הביטוי ובחופש העיתונות. אם תתקבל, ייווצר תקדים מסוכן שבו שר מוסמך להורות לפלטפורמות שונות על הסרת תכנים באופן גורף – תכנים שאינם מנוגדים לחוק ושאף לא נטען כי הם מנוגדים לחוק. ויודגש – הצעת החוק אינה מבקש להורות על הסרת תכנים נקודתיים אשר מסיתים לאלימות, גזענות או טרור בניגוד לחוק, אלא לחסום כל גישה לתכני הערוץ, לרבות תכנים שאינם בניגוד לחוק.
סטטוס: בהכנה לקריאה ראשונה בוועדה לביטחון לאומי | עמדת האגודה לזכויות האזרח
הצעת חוק העונשין (איסור הנפת דגל של מדינת אויב או של הרשות הפלסטינית בגופים המתוקצבים או הנתמכים על ידי המדינה), התשפ"ד-2024 (ח"כ ניסים ואטורי): הצעת החוק מבקשת להטיל מאסר של שנה וקנס של 10,000 ₪ על הנפת דגל פלסטין. כמו הצעות חוק קודמות שביקשו לאסור על הנפת דגל פלסטין, ההצעה פוגעת בזכויות החוקתיות לחופש הביטוי, לכבוד ולזהות, ומנוגדת לפסיקות בג"ץ ולהנחיות היועצים המשפטיים לממשלה במשך השנים. הנפת דגל פלסטין אינה מהווה הזדהות עם ארגון טרור אלא סממן של זהות לאומית, אינדיבידואלית וקולקטיבית של פלסטינים ברחבי מדינת ישראל ובשטחים הכבושים, ואף סמל להתנגדות לכיבוש ולדרישה לשוויון זכויות לפלסטינים אזרחי ותושבי ישראל, שיהודים רבים שותפים להם. הצעת החוק מיותרת, כי החוק בישראל כבר אוסר על הזדהות עם ארגון טרור ועל הסתה לטרור, ומקנה כלים למאבק בהן.
סטטוס: בהכנה לקריאה ראשונה בוועדת החוקה.
הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – שקיפות בארגונים נתמכים), התשפ"ג-2023 (ח"כ אריאל קלנר ואחרים); הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה-2024 (ח"כ אריאל קלנר): על פי הצעת החוק הראשונה, ארגון שעיקר מימונו מגיע מתרומות של ישות מדינית זרה יציין זאת בעתירות שהוא מגיש לבתי המשפט, ויעביר עותק של העתירה למשרד החוץ. על פי ההצעה השנייה, תרומות לעמותות מישויות מדיניות זרות יחויבו במס של 80%. ועמותה שרוב התרומות שלה מגיעות מישויות מדיניות זרות לא תוכל לעתור לבתי המשפט.
שתי ההצעות הן המשך לשורה של יוזמות והצעות חקיקה שמקודמות בשנים האחרונות מתוך כוונה לפגוע ביכולת של עמותות, ובפרט ארגוני זכויות אדם, לקבל תרומות ולפעול. זאת בשל העובדה שהאג'נדה של הארגונים שונה מזו של הרוב הפוליטי, ומשום שפעילותן מהווה ביקורת על פעילות הממשלה. הצעות החוק מפלות, פוגעת בחופש הביטוי וההתאגדות, בזכות הגישה לערכאות, ובזכויות האדם של כלל האוכלוסייה, ובפרט בזכויותיהן של קבוצות מוחלשות ומושתקות, שמיוצגות על ידי העמותות, כמו פלסטינים בשטחים ובעזה, פליטים ומהגרי עבודה, להט"ב, נשים ועוד.
הבחירה לסמן כמושא החקיקה רק תרומות מישויות מדיניות זרות (יש לציין שמדובר במדינות שהן מהטובות בידידותיה של ישראל, כמו ארה"ב ומדינות באיחוד האירופי), ולא לעסוק כלל בתרומות הזרות הפרטיות, אינה מקרית. תבחין זה "נתפר" כדי שהחקיקה תלכוד את הארגונים שהממשלה מעוניינת לחסל. הצעות החוק יובילו לריסוק עמותות שחרטו על דגלן את ההגנה על זכויות האדם, ויעמידו את ישראל בשורה אחת עם מדינות דיקטטוריות, שפוגעות בארגוני זכויות אדם ואוסרות, הלכה למעשה, על פעולתם במדינה.
סטטוס: שתי ההצעות נמצאות בהכנה לקריאה ראשונה בוועדת החוקה | עמדת האגודה לזכויות האזרח
