לבטל את החוק המונע העסקת מורים שיקבלו תואר מהרשות הפלסטינית

25 בפבר׳
זמן קריאה 3 דקות

עודכן: 26 בפבר׳

ב-24.2.2026 עתרנו לבג"ץ בשם ועדת המעקב לענייני חינוך של החברה הערבית, ח"כ לשעבר עו"ד יוסף עטאונה, פורום דו קיום בנגב, עיר עמים, מען – ארגון עובדים, איתך-מעכי, בדרישה לבטל את חוק מניעת העסקת עובד הוראה שיש לו תואר אקדמי ממוסד ברשות הפלסטינית". ביקשנו גם להורות על צו ביניים, שימנע את כניסתו של החוק לתוקף עד להכרעה בעתירה.

החוק, שמתקן את חוק חינוך ממלכתי וחוק הפיקוח על בתי ספר, אוסר באופן גורף להעסיק כמורה ולתת רישיון הוראה לבוגרי תארים ממוסדות להשכלה גבוהה בגדה המערבית. הרציונל לכך, על פי יוזמי החוק, נעוץ בכך שמי שרכש תואר ברשות הפלסטינית חדור כל כולו, "מהמסד עד הטפחות", בכוונת זדון, ספוג באידאולוגיה ניאו-נאצית וב"מחשבות ג'יהאדיסטיות", והפנים "פלסטיניזציה שכולה כידוע השמדת ישראל".

בעתירה נטען שמדובר בשלילה גורפת על רקע לאום, ושלא הונחה כל תשתית עובדתית להנחות המוצא הגזעניות והלאומניות שבבסיס החוק. החוק פוגע בשורת זכויות אדם מוגנות: הזכות לחופש העיסוק, הזכות לנגישות להשכלה גבוהה, הזכות לחינוך, הזכות לתרבות, הזכות לשוויון והזכות לכבוד.

עיקרי טענותינו:

להנחת היסוד של החוק, שלפיה כל בוגר מוסד אקדמי ברשות הפלסטינית ספוג באינדוקטרינציה אנטי-ישראלית ועל כן יש לו השפעה מזיקה על תלמידים, אין כל עיגון עובדתי. רבבות אנשי חינוך שלמדו ברשות הפלסטינית נקלטו במהלך השנים במערכת החינוך בישראל – בירושלים המזרחית, בנגב וביישובים ערביים נוספים. הם מלמדים במוסדות חינוך מפוקחים, שמשרד החינוך בוחן את התכנים הנלמדים בהם ועוקב אחר איכות ההוראה בהם. שנות ניסיון ארוכות אלה מהוות כר פורה ללימוד ומחקר – אולם לוועדה שדנה בהצעת החוק לא הוצג כל דו"ח, מחקר, נייר עמדה או אפילו נתון קטן אחד המעידים על השפעה מזיקה לכאורה שיש למורים בוגרי הרשות על תלמידיהם. שב"כ אף קבע (בדיונים בהצעת חוק שונה) שמורים ערבים, ומורים מירושלים המזרחית בפרט, אינם אוכלוסיית סיכון.
גם לו היה בסיס לחשש מהשפעה מזיקה על תלמידים, אין צורך בתיקוני חקיקה, שכן חוק החינוך הממלכתי וחוק הפיקוח על בתי ספר כוללים כבר כיום שורת צעדים שמנכ"ל משרד החינוך יכול לנקוט אם נוכח שלאדם המבקש להשתלב במערכת החינוך עשויה להיות השפעה מזיקה על תלמידים. בין היתר, הוא יכול לסרב לתת לו אישור העסקה כעובד חינוך, הוא יכול לבטל אישור העסקה שניתן והוא רשאי לפטרו בשל זיקה לטרור והסתה לו. נוסף על כך, כבר היום בוחן משרד החינוך את המוסדות להשכלה גבוהה ברשות הפלסטינית כתנאי להכרה בתארים שנלמדו בהם. בהתאם, לא כל תואר שנרכש בגדה מוכר בישראל.
החוק אינו מידתי: ראשית, הוא קובע הסדר גורף שאינו מאפשר למנכ"ל משרד החינוך לברר את העובדות לאשורן ולהפעיל שיקול דעת במקרים פרטניים, למרות הפגיעה הקשה בזכויות יסוד; שנית, ניתן להעלות על הדעת פתרונות הולמים יותר לחששות שעמדו בבסיס החוק, כדוגמת השתלמויות והכשרות ייעודיות לבוגרי תארים מחו"ל, והרשות בפרט, שמבקשים לעסוק בחינוך; ושלישית, הנזק הטמון בו – חסימת דרכם של אלפי צעירים להשכלה אקדמית ולשילוב בשוק העבודה – עולה לאין ערוך על התועלת הנטענת, שכאמור לא נבדקה ולא הוכחה.
החוק מתעלם מהחסמים העומדים בדרכם של צעירים ערבים למוסדות להשכלה גבוהה בישראל: קשיי שפה, קשיים כלכליים, וקשיים במוכנות לאקדמיה שנוצרו בשל הפלייתה ארוכת השנים של מערכת החינוך הערבית בישראל. אלה מובילים לכך שאלפי סטודנטים ערבים נרשמים מדי שנה למוסדות אקדמיים בגדה. החוק גם ומתעלם שהשתלבות החברה הערבית בכלכלה היא אחד ממנועי הצמיחה העיקריים במשק וכלי מהותי לצמצום פערים.
החוק יחמיר את מצבם הקשה של מוסדות החינוך בירושלים המזרחית ובקרב החברה הערבית בנגב בשל המחסור הצפוי במורים. על פי נתונים רשמיים ,כ-60% מהמורים במערכת החינוך בירושלים המזרחית וכ-30% מהמורים בנגב למדו תואר ראשון בגדה המערבית.