בעיות והצעות לשיפור במתווה הפיצויים לעובדים בשל המלחמה

Claudiodivizia | Dreamstime.com ©

ב-20 השנים האחרונות, הסדרי הפיצויים לעובדים לאחר מבצעים צבאיים ומצבי חירום מבוססים על מתווה שבו המדינה משפה את המעסיקים על הפגיעה בהכנסותיהם, והמעסיקים משלמים לעובדות ולעובדים את שכרם האבוד בשל היעדרותם בגין מצב החירום. כלומר, המעסיקים מקבלים את הפיצויים ישירות מהמדינה, לרבות בגין שכרם של העובדים שלהם, והם משמשים כצינור שבאמצעותו העובדים יקבלו את שכרם.

פורום זכויות עובדים, שבו חברה האגודה לזכויות האזרח, פנה לוועדה לביקורת המדינה לקראת דיון בנושא פיצוי לעובדים על נזקי המלחמה. הארגונים העלו מספר בעיות מרכזיות במתווה הפיצויים, והציעו שורה של הצעות שיסייעו להבטיח שהסדרי הפיצויים בשעת חירום יתנו מענה טוב יותר לעובדות ולעובדים ויאפשרו להם רשת ביטחון מיטיבה יותר.

עיקרי הבעיות במצב הקיים:

• חוסר וודאות בשל הסדרים רטרואקטיביים: מתווה הפיצויים הנוכחי מבוסס על הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה שנחתמים בדיעבד, מה שיוצר חוסר וודאות רבה בקרב עובדים לגבי זכאותם לשכר בזמן אמת.

• תלות מוחלטת במעסיקים: תשלום השכר מותנה בכך שהמעסיק יקבל שיפוי מהמדינה וישמש כ"צינור" להעברת הכסף, מה שמשאיר את העובדים ללא שליטה על קבלת שכרם.

• פגיעה בזכויות דרך מודל החל"ת: המדינה עודדה יציאה לחל"ת, אך הדבר פוגע בזכויות העובדים מכיוון שדמי האבטלה אינם מגיעים ל-100% מהשכר, ותקופת החל"ת אינה נכללת בוותק ואינה מעניקה זכויות סוציאליות.

• הדרה של אוכלוסיות מוחלשות: עובדים שאינם זכאים לדמי אבטלה (כמו עובדים מעל גיל פרישה או מבקשי מקלט) נותרים ללא מענה כלכלי במודל החל"ת.

• קשיים בהוכחת תשלום השכר: קיימים מקרים שבהם מעסיקים מקבלים פיצוי מהמדינה מבלי שנדרשו להוכיח שהשכר אכן שולם בפועל לעובדים, מה שעלול להוביל לכפל פיצוי למעסיק ולפגיעה בעובד.

• פגיעה קשה בעובדים שעתיים: עובדים המקבלים שכר לפי שעה נפגעים במיוחד כשהם אינם נקראים לעבודה אך גם לא מפוטרים או מוצאים לחל"ת, וקיימת מחלוקת לגבי אופן חישוב "שכרם הרגיל" בשעת חירום.

הצעות לשינוי ולשיפור:

• עיגון הזכות לשכר בחקיקה ראשית: אימוץ הסדר קבע בחוק (כמו תיקון לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום) שיבטיח לעובדים זכות קנויה לשכר בגין היעדרות בשל הנחיות חירום, ללא תלות בהסכמים רטרואקטיביים.

• יצירת "מסלול עובדים" לפיצוי ישיר: הקמת מנגנון שיאפשר לעובדים להגיש תביעות פיצוי באופן עצמאי למס רכוש או לביטוח לאומי בגין ימי עבודה שלא שולמו, כדי לנטרל את התלות במעסיק.

• התניית הפיצוי למעסיקים: התניית הפיצוי למעסיק בהצגת הוכחות לתשלום השכר בפועל, שמירה על היקפי המשרה של העובדים ואי-מחיקה של ימי חופשה צבורים.

• קביעת מנגנון חישוב לעובדים שעתיים ולעובדים ללא תלוש: מוצע לחשב את שכרם של עובדים שעתיים לפי ממוצע שלושת החודשים הגבוהים ביותר מתוך ה-12 שקדמו להפסקת העבודה. לעובדים ללא תלוש (כמו עובדות משק בית), התשלום יתבסס על רישומי ביטוח לאומי או הצהרת מעסיק.

• שיפור איסוף הנתונים בשגרה: תיקון חוק הביטוח הלאומי כך שייאספו נתונים שוטפים על היקפי משרה ושעות עבודה של עובדים שעתיים כבר בזמן שגרה, כדי לאפשר קבלת החלטות מושכלת וחישוב פיצויים מדויק בחירום.

• הגמשת האפשרות לתביעת דמי אבטלה: במקרה של מודל חל"ת עתידי, יש לאפשר לעובדים להגיש תביעה גם ללא מכתב הוצאה לחל"ת מהמעסיק, על בסיס תצהיר או דוחות נוכחות, במידה ולא נקראו לעבודה.

פניית הארגונים, 8.2.2026. על הפנייה חתומות: עו"ד דיאנה בארון מקו לעובד, עו"ד דבי גילד-חיו מהאגודה לזכויות האזרח, עו"ד מירי גרוס מהקליניקה לדיני עבודה באוניברסיטת תל אביב, עו"ד רשא אלעטאונה מאיתך-מעכי – משפטניות למען צדק חברתי, עו"ד רחלי סונגו משדולת הנשים בישראל וד"ר יעל פרואקטור ממרכז אדוה