בזמן שדהרנו מפוחדים למקלטים, יש מי שניצל זאת

חברות וחברים יקרים,

ימים קשים עברו על כולנו. ימים של פחד אמיתי וחוסר שינה מתמשך, שהצטרפו למתח ולחרדה שממילא הצטברו בהמוניהם בשנתיים האחרונות. אבל יש מי שניצל היטב את ההלם הקולקטיבי הזה. המיקוד של תשומת הלב התקשורתית והבינלאומית במלחמה עם איראן איפשר לממשלה להמשיך ולקדם את המדיניות שלה נגד זכויות אדם – מדיניות שהיתה מתוכננת מראש.

הנה מה שקרה בשבועיים האחרונים: פשעי המלחמה של ישראל בעזה, שיצרו מציאות מחרידה ב-20 החודשים האחרונים, הולכים ומחמירים: מאות נהרגו בדרך לסיוע הומניטרי, המצב של בתי החולים ברצועה ממשיך להתדרדר, החטופים מופקרים לסיכון הולך וגובר. ובגדה: סמוטריץ' מוסיף לקדם את מדיניות הגירוש והאפרטהייד שלו; כליאת תושבים פלסטינים מאחורי מחסומים שהולכים ומתרבים; המשך הלגיטימציה לאלימות מתנחלים, ועוד.

בתוך ישראל, מצב המלחמה שימש לדיכוי של חופש המחאה וחופש העיתונות: המשטרה עצרה מפגינים יחידים ומפגינים שהתכנסו בהתאם לתקנות פיקוד העורף, המשיכה את המדיניות הבלתי חוקית של החרמת שלטים נגד המלחמה, ואף ביצעה חיפוש גופני בעירום (!) על מפגינות. השר לביטחון לאומי בן גביר ושר התקשורת קרעי סיפחו לעצמם סמכויות נוספות וטענו שכלי תקשורת זרים זקוקים לאישור מהצנזורה לכל שידור.

לפגיעה בזכויות האדם בזמן מלחמה יש אפקט ארוך טווח גם אחרי תקופת המלחמה, הן באפקט המצנן על חופש הביטוי ועל המחאה הציבורית, והן בכך שחלק מההגבלות המוטלות על חירויות אינן מתבטלות אחרי המלחמה.

כדי שהממשלה לא תדרוס כל פירור זכות, כל קמצוץ חופש, כל רסיס תקווה – אנחנו חייבים לעמוד על הרגליים יחד עכשיו. חייבים להמשיך את ההתנגדות האזרחית, כל אחד ואחת לפי יכולותיו: לשתף מידע ברשתות, לחדש את המחאה, לתמוך בארגונים ובנבחרי ציבור המתנגדים לדיכוי.

כולנו עייפים, מותשים ומפוחדים. קשה לבקש מכם שוב לצאת למחות ולהפגין, להיאבק ולפעול. המאבק הזה שוחק מאד, וגם לא תמיד רואים מיד את פירותיו. אני מודה לכם על השותפות והתמיכה באגודה, במיוחד בימים הקשים האלו. ביחד, נתרומם ונמשיך להאבק, ונמנע מהמציאות הנוכחית להפוך לסטטוס קוו.

שלכן ושלכם,

נועה סתת

מנכ"לית

מבוסס על מאמר שפורסם באתר "וואלה". למאמר המלא לחצו כאן