גם את מה שנראה בלתי הפיך אפשר לשנות

חברות וחברים יקרים,

עד לפני שנה, פעילות ופעילי דמוקרטיה בהונגריה האמינו שיידרשו עוד 15-10 שנה להחלפת שלטונו של ויקטור אורבן. אחרי 16 שנים של החלשת מערכת המשפט, השתלטות על התקשורת ופגיעה בחברה האזרחית, השינוי נראה כמעט בלתי אפשרי.

החודש ביקרתי בבודפשט (להרחבה על הביקור קראו כאן), חצי שנה לאחר תבוסתו של אורבן בבחירות, ופגשתי את מי שלא ויתרו גם כשהמאבק נראה חסר תוחלת. הפעילות והפעילים סיפרו על שנים של עבודה מפרכת לשימור ההשתתפות הדמוקרטית והביקורת על השלטון, ועל עבודה עם צעירים מתוך מחשבה שהשינוי יגיע רק בדור הבא. הפעולה המתמשכת הזאת הכינה אותם לרגע שבו נפתחה הזדמנות – והם התגייסו לממש אותה.

לצד השמחה והתקווה שפגשתי, שמעתי גם דאגה. החלפת השלטון היא רק תחילת הדרך: אמנם התקשורת חופשית יותר והלחצים על בתי המשפט פחתו, אבל ביטול החוקים האנטי-דמוקרטיים מתקדם באיטיות, והמינויים עדיין אינם שקופים. החברה האזרחית, שנחלשה קשות בשנות אורבן, מתקשה להשפיע על הממשלה החדשה. חזרתי משם מחוזקת בהבנה ששיקום הדמוקרטיה מחייב חברה אזרחית עצמאית, ביקורת ציבורית והגנה עקבית על זכויות האדם, גם אחרי הניצחון בקלפי.

אצלנו המשימה מורכבת עוד יותר, ומחייבת גם התמודדות עם הכיבוש, המלחמה והפרות זכויות האדם הכרוכות בהם. אבל לקראת הבחירות אני רוצה להביא אליכם את התקווה הזאת: הניסיון ההונגרי מזכיר לנו שהעתיד אינו מוכתב מראש. גם כשהפגיעה בדמוקרטיה עמוקה והייאוש כבד, פעולה אזרחית נחושה יכולה לפתוח אפשרות לשינוי. ההצבעה בבחירות היא צעד חיוני בדרך הזאת. צאו להצביע, השמיעו את קולכם למען זכויות אדם, שוויון ודמוקרטיה, והמשיכו לעמוד עליהם גם ביום שאחרי. גם את מה שנראה בלתי הפיך אפשר לשנות.

שלכן ושלכם,

נועה סתת

מנכ"לית