הסדרת מעמדו של מבקש מקלט מסודן, בן זוג של אזרחית ישראלית, בהיעדר מסמכים מסודן

יעל, אזרחית ישראלית, וגויא, מבקש מקלט מסודן, הם בני זוג. האגודה לזכויות האזרח מלווה אותם מאז שנת 2016 במאבקם להסדרת מעמדו של גויא בישראל כבן זוגה של יעל, ללא שיידרש להמציא מסמכים מסודן. לאחר מאבק של עשור, ב-27.4.2026 הורה בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו לרשות האוכלוסין וההגירה לתת לגויא אזרחות. זוהי הפעם הראשונה שמורים לתת אזרחות למבקש מקלט סודני שסיים הליך הסדרת מעמד כבן זוג של אזרחית.

תקציר המאבק

גויא הוא אזרח סודן, מבקש מקלט, שהגיע לישראל בשנת 2007. בשנת 2012 פגש את יעל והשניים הפכו עד מהרה לבני זוג. בשנת 2014 הגישו יעל וגויא לרשות האוכלוסין בקשה להסדרת מעמדו של גויא בישראל, על פי ההליך המדורג לבני זוג ידועים בציבור. אף על פי שרשות האוכלוסין וההגירה השתכנעה שמדובר בקשר של אמת, היא לא איפשרה ליעל ולגויה להשתלב בהליך להסדרת המעמד, מכיוון שגויא לא יכול היה להמציא דרכון ומסמכים מאומתים מסודן. בסיוע האגודה הם פתחו בהליכים משפטיים, שנמשכו שנים ארוכות.

הערעור מ-2016 ופסק הדין מ-2019 - השלמת ההליך המדורג ללא מסמכים מסודן

בשנת 2016 הגשנו לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב ערעור בשם בני הזוג, לאחר שרשות האוכלוסין סירבה להסדיר את מעמדו של גויא בלי שיציג מסמכים מסודן. ב-11.9.2019 קיבל בית המשפט את הערעור, והורה לרשות להמשיך בהליך להסדרת מעמדו של גויא גם ללא המסמכים. בית המשפט פסק, שרשות האוכלוסין וההגירה מודעת לקשיים בהשגת מסמכים מסודן, ושעמידתה על הגשת המסמכים כתנאי להשלמת ההליך אינה בתום לב.

השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן עמדה בפסק הדין על הקשיים שאיתם מתמודדים מבקשי מקלט בישראל, ועל כך שהטיפול בבקשות מקלט מתעכב מזה שנים. היא קבעה שלאור חשיבותה של הזכות לחיי משפחה אין לשלול אותה אלא בנסיבות חריגות, ויש לפרש את הנהלים כך שיאפשרו חיי משפחה בישראל.

בתוך כך, פורשו הוראות חוק הכניסה לישראל העוסקות בהארכה של רישיון עבודה שניתן לאדם, ונפסק שתקופת ההארכה המקסימלית של רישיון עבודה למי שלא הוזמן לישראל כעובד זר היא 27 חודשים. לאחר מכן יש לתת תושבות ארעית. השופטת אגמון-גונן הורתה לתת לגויא באופן מיידי תושבות ארעית, ולתקן את הנוהל העוסק בהסדרת מעמד של בני זוג, כך שרישיונות עבודה ישודרגו לתושבות ארעית בחלוף 27 חודשים.

רשות האוכלוסין וההגירה הגישה לבית המשפט העליון בקשה לערער על פסק הדין. ב-22.1.2023 דחה בית המשפט העליון את הבקשה, ורק ביטל את ההוראה לתקן את הנוהל ולקצר את התקופה לזכאות לתושבות ארעית, משום שסעד שכזה לא נתבקש מבית המשפט המחוזי. מעבר לכך, בית המשפט העליון לא מצא עילה להתערב בפסק דינה של השופטת אגמון-גונן, ופסק הדין נותר על כנו.

עמ"נ 4789-12-16 איזנברג נ' רשות האוכלוסין וההגירה; בר"ם 6848/19 רשות האוכלוסין וההגירה נ' איזנברג

עו"ד: עודד פלר

פסק הדין בבית המשפט המחוזי, 11.9.2019

פסק הדין בבית המשפט העליון, 22.1.2023

העתירה ופסק הדין מ-2026 - קבלת אזרחות

גויא קיבל תושבות קבע בחודש נובמבר 2023, וכשנה לאחר מכן הגיש בקשה להתאזרח. הרשות לא הכריעה בבקשה במשך זמן רב, ושבה ודרשה מסמכים מסודן. בחודש פברואר 2026 עתרנו לבית המשפט לעניינים מינהליים, ודרשנו שהרשות תקנה לגויא אזרחות, כפי שמקבלים בני זוג של אזרחים.

הרשות טענה שדרישת המסמכים לגבי אזרחות מחמירה יותר מאשר לגבי תושבות קבע, ושבהיעדר מסמכים מקוריים ומאומתים מסודן לא ניתן להעניק אזרחות.

ב-27.4.2026 קיבל בית המשפט את העתירה. השופטת אגמון-גונן פסקה, שהתנהלות הרשות לוקה בחוסר הגינות בשל עיכובים ממושכים במתן ההחלטה והניסיון לגרור את בני הזוג לנהל עוד הליכים, ובשל החזרה על טענת היעדר המסמכים שהוכרעה כבר בהליכים קודמים. בית המשפט ציין, שבמסגרת הבקשה שהגישה הרשות לבית המשפט העליון היא טענה שההליך משליך גם על האפשרות לקבל אזרחות. עוד נפסק, שאין הבחנה מהותית לעניין דרישת המסמכים בין מתן תושבות קבע לבין אזרחות, שהקשיים האובייקטיביים בהשגת מסמכים מסודן ידועים ומוכרים, ושההתעקשות על דרישה זו אינה סבירה ואינה בתום לב. הרשות חויבה להעניק לגויא אזרחות על פי הנוהל לבני זוג של אזרחים ישראלים שסיימו את הליך הסדרת המעמד. בשל התנהלותה הפסולה של הרשות היא חויבה בהוצאות משפט בסך 40,000 ₪.

עת"מ 22470-02-26 גלטן ווין נ' משרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה

עו"ד: עודד פלר

העתירה, 8.2.2026

תשובת רשות האוכלוסין, אפריל 2026

עיקרי טיעון מטעם העותרים, אפריל 2026

פסק הדין, 27.4.2026

קישורים:

אורי סלע, עשור של אטימות, ניצחון לאהבה: המאבק של יעל וגויא שרק רצו להקים בית בישראל, וואלה, 8.5.2026

ברוך קרא, ביהמ"ש: מבקש מקלט וישראלית יוכרו כזוג - חרף היעדר מסמכים, רשת 13, 11.9.2019